9 הסימפטומים של הפרעת אישיות גבולית כשירי חברה לשעבר מטורפים

click fraud protection

מאז הופעת הבכורה של תוכנית המצליחה CW חברה לשעבר מטורפת בשנת 2015, קלאסיקת הקאלט המתהווה צברה מוניטין רב - אפילו הביאה הביתה שלושה פרסי אמי ו- גלובוס הזהב. הסדרה עוקבת אחר רבקה באנץ', בגילומה של שותפה ליצירה רייצ'ל בלום, ובוחנת נושאים סביב טראומה, מחלות נפש והתמודדות, מתוך עדשה שהיא גם בריאה מבחינה פסיכולוגית וגם מלאה בכיף קליל.

צפייה מוגזמת בתוכנית הפכה לטקס מעבר עבור רבים שאובחנו עם הפרעת אישיות גבולית, והיא אפילו תואר על ידי Psychology Today כמו "מבט מצחיק, כנה ללא הרף, על מחלת נפש, אובססיה רומנטית, וכפי שבלום מנסח זאת, "האמת מאחורי הסטריאוטיפים". רוצים לגלות למה זו הסדרה האהובה החדשה שלכם? לבדוק 14 סיבות ש'חברה לשעבר מטורפת' היא החיים שלך. עכשיו כשהסדרה הגיעה לסיומה, אתה חייב לשמוע את 9 הסימפטומים של הפרעת אישיות גבולית כמו חברה לשעבר מטורפת שירים.

9 פחד נטישה: הסתפק בי

"Settle For Me" לוכד בתמציתיות את הבורות מלאת התקווה שלא יהיה אכפת לך אם אתה הבחירה הראשונה של מישהו, כל עוד אתה בכלל הבחירה שלו. זו גישה שהולכת יד ביד עם פחד נטישה: זה לא חייב להיות מושלם, זה פשוט חייב להיות. את הנאמבר הזה מבצע אחד מתחומי האהבה של רבקה באנץ', גרג סראנו (סנטינו פונטנה). כהפרעה המוצגת במגוון רחב, אין זה נדיר שאנשים ללא Borderline חווים תסמינים של ההפרעה, אך לצורך אבחנה מלאה, עליך לחוות לפחות חמישה מתוך התשעה סימפטומים.

הבחירה לאפיין את הסימפטום הידוע ביותר בדמויות שאינן רבקה היא הנהון חכם ועדין למעריצים, זה שחלק מהתוכן מרגיש בר קשר, לא אומר שיש לך בהכרח אישיות גבולית הפרעה. הקליפ לרצועה הזו, כרגע השיר הרביעי הכי מושמע של צוות השחקנים בספוטיפיי, כולל את גרג ו רבקה רוקדת נאמבר ריקוד בהשראת פרד-אנד-ג'ינג'ר שמתאים בצורה מושלמת לסגנון הקרון של גרג ושווה בהחלט שעון.

8 תנודות רגשיות קיצוניות: תגיד לי שאני בסדר, פטריק

"תגיד לי שאני בסדר, פטריק" שרה רבקה לנהג המשלוחים שלה ב-UPS, פטריק (סת' גרין), בפרק עונה 2 "האם ג'וש פנוי בעוד שבועיים?" כשהיא רואה בו צד שלישי חסר פניות, היא מבלה את השיר הזה במתחננים לאדם זר שיאשר לו שהיא מתקשה לתת לעצמה בזמן שהיא מנסה לתכנן חתונה מאולתרת.

בעוד שרוב הפצרותיה של רבקה הן מרגשות, היא מסלימה לפתע את השיחה למונולוג, מאשימה את פטריק בכך שהסתיר ממנה דברים שעשויים לעזור. כמעט מיד לאחר מכן, היא מזהה את טעותה ונרגעת להתנצל בפניו, הכל תוך שניות ספורות. "תגיד לי שאני בסדר, פטריק" מראה לצופים את העליות והמורדות שמגיעים עם קושי בוויסות עצמי רגשית.

7 תחושות כרוניות של ריקנות: החושך

תחושות כרוניות של ריקנות כסימפטום הן הסיבה העיקרית שהפרעת אישיות גבולית מאובחנת לעיתים קרובות כמחלות דומות או נלוות, כגון דיכאון. ב"החושך", רבקה מבינה שאחרי שניתקה את כל הקשרים הרומנטיים שהיא התחילה לאורך הסדרה, יש לה עוד 'אקס' אחד להתמודד איתו - האפלה, ששמו כנראה טיילר.

היא מרגישה כאילו היא מכירה את 'אותו' לנצח, הם היו מתוקים בתיכון ואז שוב התעופפו בקולג', הוא תמיד נכנס ומחוץ לחייה. תחושות כרוניות של ריקנות יכולות להרגיש כמו מערכת יחסים מתמשכת בפני עצמה, ולמנוע ממטופלי Borderline ליצור קשרים משמעותיים אמיתיים עם בני זוג חדשים עד שהם 'יטפלו'.

6 מערכות יחסים לא יציבות: שלום, נעים להכיר

בין אם נוצרים קונפליקטים עם בני זוגה הרומנטיים, חברים או עמיתים לעבודה, נראה כאילו צוות הדמויות של רבקה משתנה כל הזמן. פוטנציאלית הסוערת ביותר הייתה מערכת היחסים שלה עם גרג סראנו, החבר הכי טוב של החבר לשעבר שלה. מרצון סרקסטי הם/לא ירצו לאויבים מושבעים, זוג נלהב ואז אקסים מנוכרים, המעריצים חשבו בוודאות שגרג נעלם לתמיד.

אז כשהוא חזר בעונה 4 (בגילומו של סקיילר אסטין), המעריצים התלהבו לראות שהוא ורבקה מתקינים ואפילו מכירים בכמה שניהם הפכו לאנשים שונים מאוד. "שלום, נעים לפגוש אותך" הוא תזכורת נעימה לכך שלא תמיד פירושו לא יציב להילחם, זה גם אומר לעשות את העבודה כדי לגדול ובסופו של דבר לפצות.

5 התנהגויות אימפולסיביות, הרס עצמי: ווסט קובינה

המעריצים לא יצטרכו לצפות זמן רב כדי לראות עדויות להתנהגויות האימפולסיביות וההרסניות של רבקה. בפיילוט של התוכנית, רבקה נתקלת בג'וש ברחוב ומיד עוברת לעיר הולדתו ברחבי הארץ בגחמה. היא מבלה את רוב המספר הזה בלהישבע שזה בכלל לא בשבילו והוא במקרה גר שם, אבל בהאזנה ל"ווסט קובינה", ברור שזה לא היה מעשה מקריות.

לא מודע למצב היחסים שלו, למצב החיים שלו, או באמת למי שג'וש גדל מאז שהם יצאו בגיל 16, היא עשתה את הקפיצה במרדף נואש אחר אושר והגשמה כשנדמה היה שזו סוף סוף אפשרות עבור שֶׁלָה.

4 פגיעה עצמית: כלבה טיפשה

בטוב טעם, Crazy Ex-Girlfriend בחרה לא לכתוב שום שיר ישירות על פגיעה עצמית, למרות שנושאים כמו מנת יתר וניסיונות התאבדות נדונים בסדרה. עם זאת, השיר הבא הזה הוא מדד פנומנלי להתעללות הרגשית שאנשים עם הפרעת אישיות גבולית כופים על עצמם לעתים קרובות.

ב"כלבה טיפשה" רבקה חולקת בבלדה זו כבוד לדיווה של שנות התשעים, כשהיא מופיעה בעצב כה גולמי ושנאה עצמית עד שהיא שוברת את לב הצופה. בין בדיחות, זו הצהרה נועזת שפגיעה עצמית אינה פיזית בלבד, וזו צלילת אמת קשה לגבי הדרכים היצירתיות שבהן מטופלים עשויים למצוא את עצמם מבטיחים שהם סובלים. לא רק שהשיר הזה הוא אחד הרגעים הכי מרתקים של עונה 2, הוא גם כל כך קשור למעריצים שהוא כרגע השיר השלישי המושמע ביותר של האקסית המטורפת שצוהקה בספוטיפיי.

3 חשדנות או חוסר קשר למציאות: זכרו שסבלנו

זה לא נדיר שחולים עם BPD מרגישים מנותקים מהמציאות, לפעמים אפילו בצורה של אפיזודות דיסוציאטיביות. עונה 2 לוקחת את רבקה וג'וש חזרה לניו יורק כדי לחגוג בר מצווה עם משפחתה, שם היא קיוותה להתחבר על החוויה האומללה המשותפת. כשכולם חוץ מרבקה נהנים, היא לא מסוגלת לקבל שאולי הלך הרוח שלה הוא הבעיה וכל השאר נהנים.

בעוד שהיא תפסה את החגיגות כאשמה יהודית ושיפוט המתחזה להתרגשות ולקהילה, ג'וש יצרה קשרים משמעותיים עם משפחתה, חבריה והרב (פאטי לופון), שקיבלה אותו בפתיחות נשק. אף אחד לא רצה להוציא את רבקה מחוץ לעצמה, בלי קשר, זה הפך למציאות שלה במספר המחורבן הזה על שורשי האמונה היהודית בזכירה של מה שהם עברו כעם.

2 כעס נפץ: אחרי כל מה שגרמת לי לעשות (שלא ביקשת)

רבקה בהחלט מתפוצצת בפרק עונה 3"לג'וש, באהבה"כשהיא מופיעה לכנסייה כדי להתעמת עם ג'וש. עדיין מובן כועס על הוא משאיר אותה על המזבח בסיום העונה השנייה, רבקה לובשת את שמלת הכלה שלה ונכנסת לזעם, חושפת את כל הדרכים שבהן תמרנה את ג'וש ופלשה לפרטיות שלו מהרגע שפגשה אותו בניו יורק.

השיר המחריד את ג'וש, הקהילה ואפילו את עצמה, השיר הזה לוכד בצורה מושלמת את פיצוצי הכעס שלפעמים יכולים להרגיש בלתי אפשריים לשלוט בהם עבור רבים שאובחנו עם BPD.

1 דימוי עצמי לא ברור או משתנה: מרגיש קצת שובב

"Feelin' Kinda Naughty" הוא ההמנון המצמרר של ה-girl crush שתמיד היו ראויים למעריציו. זה מיועד לכל מעריץ שאי פעם חשב לעצמו: "האם אני רוצה לצאת איתה או שאני רוצה להיות היא?" במועדון לילה, עם עניין ג'וש צ'אן וחברתו ולנסיה (גבריאל רואיז), רבקה מחליפה בפראות בין התפעלות מהיופי של ולנסיה בדרכים "בריאות" ו"מתוקות", כמו לקרב כריות או ללכת לטבילה רזה, ומחשבות על הערצה אלימה, בקווים הכוללים להרוג אותה וללבוש את עורה כמו שמלה.

האובססיה של רבקה לוולנסיה נעוצה בתחושת העצמי חסרת הביטחון שלה ובצורך להרגיש שהיא כמו יפה, נחשקת ובאופן כללי תקף כשהיא מוצאת את ולנסיה, וזה היה רמז מוקדם בסדרה המאוחרת אִבחוּן. למרות הדימויים הצורמים במילים, "Feelin' Kinda Naughty" הוא למעשה טראק מצחיק ואופטימי וכולל קליפ רך ונשי להפליא, מחזק את הרעיון שסוג זה של הערצה-קנאה הוא טבעי (שעבור רבים, זה).

הַבָּאאתה של נטפליקס: 10 דעות לא פופולריות, על פי Reddit

על הסופר