בלעדי: האימה HAUNTHOLOGY של ג'רמי הון מגיעה לקיקסטארטר
ל-screen Rant יש דפים בלעדיים והצהרה מג'רמי הון על Haunthology, אנתולוגיית האימה שלו, זמינה לגיבוי דרך קיקסטארטר.
אנתולוגיית האימה של ג'רמי הון האנטולוגיהיוצא לדרך קיקסטארטר היום, ול- Screen Rant יש כמה דפי תצוגה מקדימה בלעדיים והודעה מיוחדת מהיוצר עצמו. המגיפה שינתה את תעשיית הקומיקס בשנת 2020, מציבה אתגרים חדשים ליוצרים ולקמעונאים, אבל היא גם נתנה השראה לפרויקטים של קומיקס כמו זה. בצורת כריכה קשה מגודלת המכילה 24 סיפורים מחוברים, האנטולוגיה בוחן את הנושאים המוכרים מדי של קלסטרופוביה, בידוד וחוסר ודאות.
היצירה של האון מציגה את כישורי הכתיבה והאיור שלו במלוא תפארתם בשחור-לבן. בעבר הוא היה שותף ליצירת סדרת האימה של Image Comics היופי עם ג'ייסון א. הארלי כמו גם ביצירה משותפת של סדרת הפנטזיה הממלכה עם סת מ. פֵּק. Haun ביצע מגוון עבודות עבור מפרסמים אחרים, כולל על הסדרה DC אשת עטלף, Batman: Streets of Gotham, ו קונסטנטין. Screen Rant כיסה בעבר את התצוגה המקדימה הבלעדית עבור מיני סדרת המדע הבדיוני שלו 40 שניות. הון הצטרף עבור האנטולוגיה של המעצב Fonografiks, שעבודתו כוללת הפקה, כיתוב ועיצוב קומיקס כגון
ה האנטולוגיה קיקסטארטר זמין כעת (החל מ-6 ביולי 2021) לתומכים; תומכי היום הראשון יקבלו גם סיכת אמייל בלעדית בונוס בחינם. האון התחיל לעבוד על הרומן הגרפי עוד באפריל 2020. כפי שהוא מסביר, "HAUNTHOLOGY הוא אוסף של סיפורי אימה קצרים שבוחן את כל הדברים שהרגשנו במהלך השנה וחצי האחרונות במהלך קוביד. כל סיפור עומד בפני עצמו, אבל גם מתחבר למיתוס גדול יותר בתוך הספר וליצירה הגדולה יותר שלי". כאשר פירט את ההשראות שלו לסיפורים, האון הזכיר דוגמת ענקי אימה ופנטזיה אפלה כמו סטיבן קינג (זה, הזריחה), ג'ו היל (לוק ומפתח, NOS4A2), קלייב בארקר (הלרייזר, גזע לילה), ליירד בארון (סוויפט לרדוף, תקן דם), ונתן בלינגרוד (הזוהמה הנראית לעין, פצעים: שישה סיפורים מגבול הגיהנום). להלן עמודים בלעדיים מהסיפור "היום שני שאחרי יום שני", שמתחיל בהצגת הקוראים א יום ממוצע לכאורה רק כדי לקבל תפנית פרועה, כמו גם הצהרה בלעדית מהיוצר עַצמוֹ.
בהצהרה הבלעדית שלו ל-Screen Rant, האון נכנס לפרטים מרתקים על מסעו האישי לעולם האימה וההשראות הגדולות ביותר שלו בז'אנר:
כשהייתי ילד - כנראה צעיר מכדי לצפות ברובם, מדור האימה בחנות הווידאו המקומית שלי היה למעשה הבית השני שלי. הייתי מוקסם מהם. העטיפות היו אלה שתמיד קיבלו אותי. ככל שמשהו הפחיד אותי יותר, כך רציתי לראות אותו יותר. אני חושב שמכאן הכל התחיל.
תמיד היה שם כל כך הרבה אימה מדהימה. אתה רק צריך לדעת איפה לחפש. כשזה מגיע לסרטי אימה, אני אראה כמעט הכל. כל כך הרבה מהדברים שבאמת מעוררים בי השראה מגיעים מהימים ההם בחנות הווידאו. אני כל הזמן חושב על ליל כל הקדושים, הדבר, מגרש השדים, התינוק של רוזמרין, האיש הנצרים, פולטרגייסט, סיוט ברחוב אלם, והזוהר. אני מעבר לאהבה היצור מהלגונה השחורה. אני מנסה לראות את זה לפחות כמה פעמים בשנה.
מציאת האימה האיטלקית לקחה דברים לרמה אחרת לגמרי. פולצ'י וארגנטו עשו את הסרטים המושלמים והאפלים האלה שהגיעו ישר לדברים שהרגיזו אותך. SUSPIRIA ו-INFERNO מארג'נטו היו אהובים מוחלטים, עם המיתוסים המקושרים ביניהם. אני גם בהחלט, בנוסטלגיה, אוהב את PHENOMENA, עם כל החרקים שלה והמפלצת הקטנה והמפחידה ההיא. וכמובן אדום עמוק. וואו...
כמובן שכל העבודות של ג'ורג' רומרו הותירו עלי השפעה עצומה. ראיתי ליל המתים החיים כשהייתי צעיר מדי (מכיוון שזה היה בשחור ולבן, זה בטח היה בטוח לילד בן שבע לראות, נכון?). זה עדיין רודף אותי. אני אוהב את כל סרטי DEAD של רומרו, אבל DAY OF THE DEAD הוא עדיין האהוב עליי. זומבי 2, CITY OF THE LIVING DEAD ו-THE BEYOND כולם היו פשוט מבריקים. במיוחד THE BEYOND. פולצ'י די שברה את דעתי הצעירה עם חלק מהדימויים האלה.
יש לי הרבה אהבה לסרטים המוזרים של סטיוארט גורדון, ללא גבולות. THE REINIMATOR הוא פשוט קלאסיקה מוחלטת. FROM BEYOND ואפילו במידה מסוימת DAGON היו גם מאוד כיף. יש את סרט האימה העממי המבריק הזה משנות ה-70 שנקרא THE BLOOD ON SATAN'S CLAW שאני חושב עליו הרבה. RACE THE DEVIL, למרות שהוא שונה לחלוטין, היה עוד סרט משנות ה-70 שאני אוהב. ANGEL HEART של אלן פרקר דבק בי בצורה שאני לא ממש יכול להסביר. אני אוהב איך הסרט הזה בונה ומתגלגל. אני חושב על התמונות מהסרט הזה הרבה. חלק מהצילומים האלה היו מושלמים. אותו דבר עם הסולם של ג'ייקוב. גם ALIEN. תמיד תמיד תמיד חייזר. כן זה מדע בדיוני. אבל זו אימה מוחלטת. וזה מהמם.
יש הרבה אימה מודרנית פנטסטית שאני אוהב. אני מרגיש שאלו יוצרי סרטים שהם בערך באותו גיל כמוני והושפעו מכל הדברים האלה שציינתי. מעבר לקשת השחורה, MANDY, HEREDITARY, THE WITCH, IT FLOWS, RAW, GET OUT, THE ENDLESS, וה-BABADOOK הם דוגמאות נוצצות למה שאפשר לעשות באימה. בכנות יכולתי להמשיך ולהמשיך טווין פיקס ואיך זה השפיע עלי והשפיע עליי מהפרק הראשון ב-1990 ועד היום. לינץ' הוא גאון יחיד. יש לי כל כך הרבה אהבה לכל העבודות שלו. אין דרך להתחיל לשחזר את מה שהוא עושה, אבל אני חושב שיש דור שלם של קריאייטיבים שלמד על היופי המפחיד של קולנוע אקספרסיוניסטי מלינץ'.
התחלתי לקרוא די מוקדם. זו הייתה בריחה. מצאתי את THE HOBBIT, שהובילה לטרילוגיית שר הטבעות, ופשוט לא הפסקתי. בשלב מוקדם הייתי אגוז פנטזיה. אני עדיין, באמת. ספגתי כל רומן של CONAN שיכולתי לשים עליו את ידי. רוברט אי. הווארד היה מועדף מוחלט. בעוד ש-CONAN תמיד היה האהוב עלי, אהבתי (ועדיין אוהב) את SOLOMON KANE ו-KULL. לא ממש השגתי את השפעתו של Lovecraft עד מאוחר יותר, אבל בהחלט יש שם קו דרך. כל זה הוביל למבוכים ודרקונים ולאובססיה לרומנים של DRAGONLANCE.
בשנת 1988, בגיל 13, מצאתי את המהדורה הזו בכריכה רכה של המגדל האפל של סטיבן קינג: THE GUNSLINGER על המדפים. תמיד הייתי סקרן לגבי הרומנים של קינג, במיוחד IT, עם התמונה המפחידה הזו של העיתון הסירה והשבכה עם היד המושטת בציפורניים, אבל אף פעם לא הצליחו לשכנע את אמא שלי לתת לי לבחור אחד לְמַעלָה. למרות חוק ה"אין מלך" שלה, הצלחתי לשכנע את אמי ש-The GUNSLINGER הוא רק עוד ספר פנטזיה, כמו ערימות קונאן, חרב שאנרה, דברי הימים של נרניה ושר הטבעות שהיה לי מונח סביבי חֶדֶר. THE GUNSLINGER היה תרופת השער שלי. הייתי ב. הרגע בו סיימתי המגדל האפל, רציתי עוד קינג. קראתי כל מה שיכולתי לשים עליו את ידי. פשטתי על הספרייה. קניתי כל כריכה רכה בכריכה רכה שמצאתי. מצאתי את ההרגשה שחיפשתי.
סטיבן קינג הוביל קלייב בארקר. ציטוט של קינג "ראיתי את עתיד האימה; קוראים לו קלייב בארקר." תפס אותי. אם סטיבן קינג אהב את הבחור הזה, ידעתי שגם אני הולך. למען האמת, אני לא בטוח שהייתי מוכן לבארקר. ספרי דם הפחידו אותי לעזאזל. זה עשה דברים שאפילו לא הבנתי. ואהבתי את זה. טרילוגיית "BOOKS OF ART" הבלתי גמורה של בארקר עדיין מועדפת. איפשהו שם, כל זה הוביל אותי בחזרה ל-H.P. לאבקרפט. באותו זמן לא הבנתי איזה בן אדם מגעיל האיש. פשוט מצאתי את המיתוס המוזר הזה מלא באלים ישנים ונהייתי אובססיבי. לאבקראפט היה סוג של האבא של הכל. האבא הגזעני והסקסיסטי להחריד שאתה כבר לא מדבר איתו, אבל בכל זאת.
עבורי, קומיקס אימה עוסק בסיפורים קצרים של ה-EC. סיפורים מהקריפט, כספת האימה, מרדפת הפחד ואפילו חומרי המדע הבדיוני כמו WEIRD FANTASY היו כה השראה לעבודה שלי. תמיד אהבתי סיפורים קצרים והם עשו את זה בצורה מושלמת. בדומה לסרט, יש שלל שלם של יוצרי קומיקס שמייצרים דברים נפלאים כרגע. מייק מיגנולה, אמילי קרול, קאלן באן, ג'ף למייר, בקי קלונן, ג'יימס טיניון, ג'ורדי בלייר וכמובן רוברט קירקמן כותבים קומיקס אימה מדהים. יותר מכל אחד עכשיו, העבודה של ג'ונג'י איטו (UZUMAK, GYO, TOMIE) פשוט מגיע אליי. זה מבריק, יפה, ומטריד לחלוטין, ללא הרף. עבודת הסיפור הקצר שלו היא בהחלט השראה לעבודה שלי. הרעיון שקול אחד יוצר רוחב של אימה קצרה הוא בדיוק מה שאני רוצה לעשות.
זה מדהים איך כל ההשפעות המגוונות, על פני מדיומים שונים (ולפעמים ז'אנרים) משפיעות על מי שאנחנו הופכים להיות יצירתיים. יש מורשת כזו באימה. לכבוד הוא לי לקפוץ פנימה ולהיות חלק קטן מזה.
דגשים נוספים מהקולקציה כוללים קונה מקוון שמקבל יותר ממה שהתיקשו כאשר א מגיעה להם חבילה נוראית וקבוצת מתים משלימים עם הקשר ההיחלש שלהם אֶנוֹשִׁיוּת. האנתולוגיה מגודלת מתמחה בלקחת את הרגיל ולשייך אותו ליוצא דופן, לשמור עליו ניתן לקשר ולחקור נושאים חשובים שאולי מעולם לא היו רלוונטיים יותר לקוראים ממה שהם צודקים עַכשָׁיו. אוסף של 144 עמודים בכריכה קשה, האנטולוגיה זמין לגבות עכשיו, מג'רמי הון.