תתעורר, הגיע הזמן למות! - 15 מהציטוטים הטובים ביותר של בלייד ראנר
כאשר רידלי סקוט עיבד את פיליפ ק. רומן המדע הבדיוני הקלאסי של דיק האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות? עבור המסך הגדול, היה הרבה טקסט מוזהב לפנות אליו לדיאלוג בלתי נשכח. בלייד ראנרלקח את הנושאים הרחבים יותר של הרומן והחדיר בהם סוג של אלמנטים שיכולים להפוך חוויה קולנועית לייחודית באמת; ויז'ואל מעצר ו-one-liners בלתי נשכח.
האופוס של סקוט לא היה להיט דרמטי ב-1982, אבל מאז עלה לרמה של קלאסיקת פולחן ואף הוליד סרט המשך, לא מעט הודות לשורות הציטוט שלו. בהתחשב בבחינה הכנה של מה זה אומר להיות אנושי דרך הנרטיב של אדם מול מכונה, התסריט חסכוני היכן שהוא צריך להיות, פיוטי היכן שהוא צריך להיות, ועם הציטוטים המובילים הללו, "נבנה כדי אחרון."
עודכן ב-21 בדצמבר 2020 על ידי קיילינה פירס-בוהן: רוב הדיאלוגים במדע בדיוני הם גימיקיים, מילוליים מדי, או שנועדו פשוט למלא את הפערים בין נקודות העלילה עם אקספוזיציה. אז זה לא מפתיע שהמעריצים ממשיכים ליהנות מציטוטים מסרט שהגדיר מחדש את ז'אנר המדע הבדיוני. למרות שבלייד ראנר זוכה לשבחים עולמיים על הבימוי האמנותי שלו, פיתוח הדמויות והאלמנטים התמטיים שלו, כל כך הרבה מהכוח והאנושיות שלו טמון בשורה אחת ובשפה הפואטית שלו.
15 "תתעורר. עת למות."
רוטגר האוור גונב את הסרט על ידי גילום נבל נוגע ללב ומפחיד כאחד, אבל קרדיט חייב להינתן לשחקן האופי המפורסם בריון ג'יימס, שההופעה שלו כלאון בלתי נשכחת לא פחות. נטוש ופרוע, הוא רפליקנט נואש שנאבק בהבנת רגשותיו.
לאחר שנבדק והתנסה ללא הרף, אין זה מפתיע שהוא מבצע בריחה סוערת בתחילת הסרט, תוך שהוא לוקח חיי אדם. אחד הקווים האיקוניים ביותר שלו, קצר ככל שיהיה, הוא מחקר באירוניה, וייצוג מושלם של ההומור הערמומי שהופעל בסרט.
14 "'יותר אנושי מאדם' הוא המוטו שלנו".
טיירל קורפ ביקשה לייחד את עצמה בתחום הבינה המלאכותית על ידי יצירת צורות חיים סינתטיות שהיו "יותר אנושיות מאשר אנושי", מעולם לא ציפו שהמשכפלים שלו ירצו להרגיש פחד, כעס, שנאה ואהבה, מה שהתברר כמסוכן זְכוּת.
השלכות מוסריות ביצירת רפליקנטים התעוררו כאשר המעצבים היו מודעים לסכנות שיוצר קיומם. ד"ר טיירל עצמו חווה אותם ממקור ראשון כאשר הרבה מאוחר יותר, הוא נהרג בגלל הסחורה של יצירותיו.
13 "אתה אוהב את הינשוף שלנו?"
בעולם הקרוב של העתיד של בלייד ראנר, קשה להשיג חיות אמיתיות, מה שלא מותיר לאנשים ברירה אלא להוציא אלפי דולרים על גרסאות סינתטיות. טיירל קורפ מציעה שורה יפה של יונקים, זיהומים וזוחלים שהם "יותר חיה מחיה".
כאשר דקארד מבקר במטה החברה, הוא מציין ינשוף מעודן במיוחד. רייצ'ל שואלת אותו איך הוא אוהב את זה, והוא לא אמון כשהוא מגלה שזה זיוף.
12 "כואב לחיות בפחד, לא?"
בעוד רוי בטי מקבל הרבה תשומת לב בלייד ראנר בגלל האינטנסיביות שלו, ליאון קובלסקי נתן את הטון לרשעות הנקסוס 6 שתדגיש את שאר הסרט. ליאון משמיע את השורה שלמעלה, שאותה מהדהדת באטי מאוחר יותר בשיאו של הסרט, המגלמת את העמדה המוסרית של הסרט.
רפליקנטים מתוחכמים יותר כמו רייצ'ל לא מודעים לכך שהם יצורים סינתטיים, אבל ליאון ורוי כן. הם יודעים על תאריכי התפוגה שלהם, הם פשוט לא יודעים מתי זה. הם חיים בפחד תמידי, הפחד מהמוות, שהוא אחד המרכיבים האכזריים ביותר של המצב האנושי.
11 "אני לא בעסק. אני העסק".
דקארד טען לעתים קרובות שיש לו מעט התייחסות למשכפלים, ואם הם פעלו כפי שנועדו, הוא לא היה צריך להבחין כלל בהתנהגותם. לדבר עם רייצ'ל על רפליקנטים שפורשים הוא הפעם היחידה שהוא מודה שהוא מקבל "שייקים" מהריגתם.
הנושא שלו להיות ב"עסק" לא מהדהד אצלה כי היא לא יכולה להתייחס לפרנסתו של דקארד מההיבט המסחרי של בני גילה. רייצ'ל צריכה להשלים עם המחשבה העגומה שהיא לא יותר מסחורה, אבל בהיותה "יותר אנושית מאדם" היא יכולה להבין את היחס העגום שלה.
10 "לעוס, לו רק יכולת לראות את מה שראיתי בעיניים שלך."
בְּמֶשֶך להברָץ,ה"עין" היא סמל רב עוצמה. הסרט מתחיל עם תנועות העיניים הבלתי סדירות של ליאון שנלמדות כחלק ממבחן לקביעה בין אם הוא אנושי ובין אם לאו, ועיניו המלאכותיות של רוי מציעות לו דרך להתחיל להתפתח בוודאות רגשות.
כשרוי צד את צ'ו, האיש שאחראי ליצירת עיניו, הוא מסביר למהנדס המבועת שהעיניים שיצר עבורו עזרו להודיע על רגשותיו המתבגרים. Chew אולי נתן לו את עיניו, כפי שטיירל קורפ נתן לו את הגוף והנפש שלו, אבל זה הוא שהשתמש בהם כדי להתעלות מעל מעמדו המשכפל שלו.
9 "אני לא יכול לסמוך על הזכרונות שלי."
אחד ההיבטים המרגשים ביותר של העלילה הוא שהרפליקנטים עשויים להיות יצורים סימפטיים. ניתן לראות כל רפליקנט, לא משנה ההיסטוריה שלו, בצורה טרגית, במיוחד ביצירת הכוכבת של טיירל רייצ'ל, שבשלב מסוים אומרת לדקארד שהיא לא יכולה אפילו לסמוך על הזיכרונות שלה.
זיכרונות הם המרכיבים את האישיות ואת תחושת העצמי של האדם. בלעדיהם, הם נמצאים במצב ריק, נטולי חוויות עבר, ואינם מסוגלים לדעת כיצד לקיים אינטראקציה עם העולם. רייצ'ל חשבה שהיא יודעת מי היא בגלל הזיכרונות שהושתלו בקליפת המוח שלה, אבל לאחר שגילתה את האמת, היא מבינה שהיא לעולם לא יכולה לדעת מי היא באמת, והוסיפה חוש הנואר הפנטסטי של הסרט אֵימָה.
8 "האור שבוער כפול מבהיר בוער בחצי זמן - ואתה נשרף כל כך מאוד חזק, רוי. תסתכל עליך: אתה הבן האובד; אתה די פרס!"
כאשר רוי באטי הולך לחפש את היוצר שלו, בכוונתו לבקש הארכת מחזור חייו, הוא מוצא רק תוכחה נועזת מצד דמות אביו, ד"ר טיירל. טיירל מנסה לשכנע את היצירה הנסערת שלו שהוא הצליח בארבע שנותיו לחיות חיים יוצאי דופן, אבל שלא משנה מה הוא עושה הוא לא יכול לעצור את זמנו מלהיגמר.
רוי לא יכול לקבל את החדשות והורג את טיירל, מעשה עונש אחרון על יצירת ישות כל כך מתוחכמת שהיא יכולה לתפוס את עוול הגורל שלה. עצם הכוח שטיירל העניק ליצירתו משתמש בו כדי לשים קץ לחייו.
7 "שום דבר שאלוהים של הביומכניקה לא נתן לך להיכנס לגן עדן בשבילו."
רוי בטי מוציא שני שלישים בלייד ראנר מנסה להגיע לד"ר טיירל, מתוך מחשבה נאיבית שהוא יכול להאריך את מחזור חייו בן ארבע השנים. כשהם סוף סוף נפגשים ורוי לומד את האמת הקשה שטיירל לא יכול לעשות כלום, הוא נהיה מדוכדך.
עבור רועי, הייאוש הוא עצוב, אבל לרגע נראה שהוא מוטרד מהדברים ה"מוטלים בספק" הוא סיים, כאילו יספרו לו בחיים אחרים מהסוג הסינטטי שלו בטוח לא לעולם לִרְאוֹת. כשטיירל מבקש ממנו לפרט על מהות הדברים, הוא משמיע את השורה הזויה הזו בלעג.
6 "חבל שהיא לא תחיה. אבל שוב, מי כן?"
אדוארד ג'יימס אולמוס גילם בסרט את גאף האניגמטי, שוטר שאוהב קיפול יצורי אוריגמי וגם פילוסופיה בשעווה. שותף לפעמים של דקארד, הוא ידע יותר הבלייד ראנר המפורסם ממה שהוא ידע על עצמו.
לגאף היו הרבה שורות שעוררו ויכוח על מעמדו של דקארד כאדם או כמשכפל, והקו שלו לגבי רייצ'ל נדמה היה שרומז שיהיו דקארד אשר יהיה, עליו לנסות לחיות חיים בעלי משמעות משהו.
5 "המלאכים נפלו לוהטים. רעם עמוק התגלגל סביב כתפיהם... בוער באש של אורק."
רוטגר האואר הציע לעתים קרובות קווי דיאלוג עבור הסרט להרחיב את היקף עולמו, ואחד הגיע מהמשורר האנגלי המפורסם וויליאם בלייק, שאמנם נחשב כמטורף כשהוא חי, אך הפך להיות נערץ כאחד המוחות הספרותיים הגדולים ביותר שהיו אי פעם. האואר בחר עבור באטי ציטוט מתוך "אמריקה: נבואה" של בלייק בסצנה שהוא חולק עם Chew.
האוור שינה את שורת הפתיחה המקורית מ"לוהטת המלאכים עלו" ל"לוהטת המלאכים נפלו", אולי מעידה על נפילת העתקים מהחסד בעיני יוצרם. היסטוריונים רמזו לדמותו הסוערת של אורק ולסיפורו שיש קשר עם בן שמתקומם נגד אביו.
4 "לא מאוד ספורטיבי לירות על יריב לא חמוש. חשבתי שאתה אמור להיות טוב. אתה לא האיש ה'טוב'?"
באטטי מתגרה בדקרד בקרב השיא האחרון שלהם הוא רק אחד מני מקרים רבים שבהם דקארד מתעמת עם הכשלים שלו. הצופים מבלים את הסרט כולו בתהייה אם דקארד הוא לא רק בן אדם או רפליקנט אלא אם או לא הוא "אדם טוב" (גיבור הסיפור) על הרג יצורים שפשוט רוצים את הזכות להתקיים.
דקארד יודע שהוא חייב לעשות כל שביכולתו כדי לחסל את האיום שבאטי מציג, אבל אפילו למרות שיש לו נשק חם ובאטי חסר הגנה, המוח שלו הוא נשק הרבה יותר גדול מהכל חוֹמֶר. בעזרתו, הוא יכול לפרק את דקארד מנשקו בדרכים שחורגות מהפיזי.
3 "שֵׁשׁ! שבע! לך לגיהנום או לך לגן עדן!"
כל העימות בין דקארד לבאטי בסוף הסרט הוא נסיעה פראית כאוטית של אדרנלין ואנרגיה ראשונית, בין היתר הודות לביצועים הפיזיים הנועזים של רוטגר האואר. כשהוא מסתער סביב הבניין הרעוע, הוא הופך לגרסה קדמונית של אדם.
הוא הממונה על דקארד בחוזק גס, בכושר עמידה ובערמומיות, אבל אפילו הוא יודע שכל התכונות הללו הן לשווא כי נגמר לו הזמן. זה כאילו הוא רוצה לקבל חוויה פנימית מהרגעים האחרונים שלו, והוא בוחר בדקרד כשטן שהוא רוקד איתו באור הירח החיוור. אַגַב בגרסה אחת של הסרט, לדקארד יש פרשנות נוקבת באמת כשבאטי מת.
2 "אני רוצה יותר חיים."
אחד מהרפליקנטים המקוריים שהובילו מרד מחוץ לעולם, רועי באטי תוכנן ותוכנן להיות חייל קרבי. כמו רבים מדור הנקסוס 6 שלו, מחזור חייו היה רק ארבע שנים, מספיק זמן בשבילו להגשים את מטרתו.
אבל רועי, כמו שאר הרפליקנטים, רצה רגשות. הוא רצה הזדמנות לחוות את החיים כמו שבני האדם עשו, והוא הוביל את המצוד אחר טיירל כדי שהיוצר שלו יוכל להאריך את תוחלת חייו.
1 "ראיתי דברים שאנשים לא הייתם מאמינים בהם. תקוף ספינות בוערות מכתפו של אוריון. צפיתי בקורות C נוצצות בחושך ליד שער טנהאוזר. כל הרגעים האלה יאבדו בזמן, כמו דמעות בגשם".
אחת הדמויות הטרגיות בכולן בלייד ראנר הוא הנבל שלה, שמתגלה כגיבור ביירוני מסוגו בגמר האפי שלו. למרות שהוא נהרג ללא רחמים, הקהל לא יכול שלא להזדהות איתו בגלל הביצועים המגנטים של רוטגר האואר המנוח, שמחדיר לבאטי תחושה של צדקנות אצילית.
האואר אילתר את השורה "כמו דמעות בגשם" במונולוג האחרון של באטי, שנמסר לדקארד כשגופו החל להיסגר בסוף מחזור חייו. בחיפושיו אחר חיים נוספים, הוא העביר לדקארד את העוול של טיירל קורפ, ועל ידי כך שסיפר לו את זיכרונותיו, הם יישמרו לאחר מותו. זה הפך לאחד השורות הכי פרובוקטיביות - שלא לומר אנושיות - של הסרט כולו.
הַבָּא10 סצינות שנמחקו של דיסני אנחנו שמחים שהם חתכו
על הסופר