סקירת 'אמריקן אולטרה'

אמריקן אולטרה הוא לא לגמרי סכום החלקים האקלקטיים שלו, אבל הוא משעשע באופן מוזר, בכל זאת.

אמריקן אולטרהמסתובב סביב מייק האוול (ג'סי אייזנברג), אובן עיירה קטנה שעובד ב"קש-נ-קארי" ​​גס. מרט נוחות, ומבלה את שעות החופש שלו בהתלהבות עם חברתו פיבי (קריסטן סטיוארט), בין לבין מפרקים. מאז שהוא זוכר את עצמו, למייק היו בעיות חרדה משתקות שמונעות ממנו להראות לפיבי את חיי ההרפתקאות מגיע לה, מכריחה אותה להסתפק בקיום מעורפל וארצי בעיירה המחורבנת שלהם, לעשות את אותה שגרה מדי יום ביומו.

הבאזז של מייק מתחזק בלילה שבו מופיעה אישה מסתורית בשם ויקטוריה לאסטר (קוני בריטון) Cash-N-Carry מפיל כמה מילות קוד מביכות יחד עם אזהרה: מייק הוא המטרה של כמה מילות קוד רעות מאוד סוכני ממשלה. בהתחלה מייק אבנים מכדי להבין באמת את חומרת המצב, אבל כאשר מתנקשים מטורפים מתחילים לצוץ החוצה מעבודות העץ, הדבר היחיד שמזעזע יותר מהרובים שמכוונים לראשו של מייק הוא היכולת הפתאומית שלו להפוך את השולחן. עם פיבי המומה ומבולבלת כמוהו, מייק יוצא למצוא תשובות על עברו ועל כישורים מוזרים שהוא מתחיל להפגין - אפילו כשביורוקרט של ה-CIA (טופר גרייס) מתקרב ל- לַהֲרוֹג.

פרי המוח של כְּרוֹנִיקָה הסופר מקס לנדיס ובתזמור של פרויקט X הבמאית נימה נוריזאדה, אמריקן אולטרה הוא לא לגמרי סכום החלקים האקלקטיים שלו, אבל הוא משעשע באופן מוזר, בכל זאת. הסרט הוא מובהק פרי יצירתו של כותבו (לנדיס), עם קול וקצב שאינם דומים - לטוב ולרע - לאף סרט אחר בזיכרון האחרון. זה מזכיר את ימיו הראשונים של טרנטינו בכתיבת תסריטים לסרטים כמו רומנטיקה אמיתית - וזו כנראה ההשוואה המדויקת ביותר שניתן לעשות לדרמת אהבת המרגלים של לנדיס.

המוזרות של אמריקן אולטרה היא שהיא משרתת כל אחד מהז'אנרים האישיים בתערובת, אבל אף פעם לא ממש מרגישה כמו מיזוג אורגני וחלק של החומר. סיפור אהבת הסטונר בין מייק ופיבי נוגע ללב כמו סרט אינדי טוב באמת; קטעי האקשן המוגזמים מרגישים כמו מכתב אהבה של ז'אנר ריגול ברוח קינגסמן; והקומדיה מצחיקה. ועדיין, מעברים שבהם סיפור אהבת הסטונר גולש לאקשן או לקומדיה מרגישים בעיקר מסורבלים, כאילו יש לסרט הפרעת אישיות ולא טעמים רחבי טווח.

השאלה היא אם החלקים המתנגשים של אמריקן אולטרה לא הצליח לג'ל על הדף ו המסך - או רק על המסך. יש טענה חזקה עבור האחרון, שכן הכיוון של נוריזאדה מתגלה כלא אחיד - יד לא בטוחה שרק מעצימה את התחושה המפורקת של החומר. רצפים של אקשן ואלימות בסגנון קומיקס מספקים ומהנים באופן שבו הם מבוימים ויורים; אבל רגעים שקטים יותר של בניית אופי (כמו עלילת המשנה של מערכות היחסים של מייק ופיבי) נראים אינדי דל תקציב, עם צילום עגום ומגורען מאת מייקל בונוויליין (הנזל וגרטל: ציידי מכשפות). יש כמה ניסויים ויזואליים מעניינים שנוריזאדה זורקת (סצנה דרמטית/אקשן באור השחור של סוחר סמים rumpus room), אבל מחוץ לכמה עבודת פעלולים נחמדה ברצפי לחימה, זה לא סרט מעניין או יפה במיוחד למראה בְּ.

ברמת הדמות, התסריט של לנדיס מקבל דחיפה מקאסט מעולה, מה שהופך את המסע (וכל הפריקים שאנו פוגשים) לנסיעה מהנה לרוב. אייזנברג וסטיוארט (מתאחדים לאחר הסרט מ-2009 ארץ ההרפתקאות), מקסימים ומשפיעים באופן מפתיע כזוג על המסך, עד כדי כך שהמייק / קו העלילה של פיבי מרגיש חזק מספיק כדי להיות רומן אינדי פשוט ורציני יותר סרט צילום. אין בכך כדי לקחת משני השחקנים הראשיים בחזית הקומדיה או האקשן; שניהם זוכים להנהונים על שנינות חדה ותקלות - שלא לדבר על צ'ופרים מרשימים ברצפי הקרב/קרב היריות. יחד, הם גורמים לזה להיראות קל לקנות את שתי הדמויות הסטונריות האלה שנקלעו למערכת מטורפת של נסיבות.

צוות השחקנים הוא אוסף של איכות (אם לא כוח כוכבים). ג'ון לגויסמו מעגן את הדמות המטורפת (קריקטורה?) שהיא רוז, סוחרת הסמים של מייק; קוני בריטון מנגנת עליה אורות של שישי בלילה פרסונה של אמא תרנגולת, מפילה התלוצצות בפה גס ואפילו קצת שריר סמאדאון בתור Lasseter. טופר גרייס הולכת על קו עדין (וכנראה מפצל) בתור אדריאן ייטס העצבני, דמות שבטוח תטחן על העצבים של כמה צופים עם כל שורה שנאמרת. סוף כל סוף, מוּצדָק הכוכב וולטון גוגינס שוב גונב את אור הזרקורים, משחק את הנכס המצחיק והפסיכוטי של ייטס, "צחוק".

בסוף, אמריקן אולטרה הוא ניסוי כיפוף ז'אנר שמניב תוצאות בינוניות. עבור צופים שמוכנים לקחת את הנסיעה המוזרה עם מעט ציפיות בראש, זה כנראה יהיה מסע מהנה. מי שמקווה שהיבט אחד של הסרט ישלוט (האקשן, הקומדיה או הרומנטיקה), ימצאו שהדילוגים הקבועים בין שלושתם לא מספקים משהו. לגבי צפייה בתיאטרון? זה בהחלט לא חובה. אבל עבור מחירי טקסים, אתה בהחלט יכול לעשות יותר גרוע באוגוסט (ראה: רוצח שכיר).

אמריקן אולטרה עכשיו בבתי הקולנוע. אורכו 95 דקות, והוא מדורג R עבור אלימות עקובת מדם, שפה לאורך כל הדרך, שימוש בסמים וחלק מהתוכן המיני.

מסכים/לא מסכים עם הביקורת? ספר לנו מה חשבת על הסרט בקטע התגובות למטה!

הדירוג שלנו:

2.5 מתוך 5 (די טוב)

שומרי הגלקסיה 3 עדיין לא התחילו לצלם, אומר ג'יימס גאן

על הסופר