סופרת 'Tomorrowland' מדברת על פיתוח תסריט וטנג'נטים חנונים

הסיפור על איך ג'ף ג'נסן הגיע להיות סופר ומפיק בפועל של בראד בירד ארץ המחר הוא החומר שממנו עשויים כל החלומות של התסריטאים השואפים. רבים מכם אולי מכירים עבודתו של ג'נסן ב-Entertainment Weekly שם הוא בנה קהל עוקבים נאמן בגלל החנונים הארוכים והמענגים שלו אָבֵד תקצירים. אחד מאותם עוקבים היה המפיק בפועל דיימון לינדלוף ובמהלך השנים נוצרה ידידות שהובילה בסופו של דבר להופעת הבכורה המפורסמת של ג'נסן על המסך הגדול.

לאחרונה ישבנו עם Jensen כדי ללמוד עוד על תרומותיו הספציפיות ל ארץ המחר ולקבל את ההסתכלות שלו על הסיפור ההוליוודי האמיתי הזה, כזה שכולל צמרמורות, ריגושים, דיסני עתידנות, ג'ורג' קלוני והיציאה ל"ריטריט כתיבה" עם בירד ולינדלוף החזיקו מעמד בשעה לוקאספילם.

איפה בעצם התחילה השותפות עם דיימון?

לאחר אָבֵד נגמר, במשך השנים ראיינו אותו, בילינו איתו, בהחלט ידענו שיש לנו הרבה תחומי עניין משותפים אבל כן, יש תמיד היה הפער הזה בין מה שאני עושה למה שהוא עושה - לא רק מסיבות עיתונאיות, אלא גם אהבתי את אתגר הפאזל שֶׁל אָבֵד אז לא רציתי רמזים. אהבתי את הממשק שלי לתיאוריות לגבי התוכנית נכון? אחרי שאבודים נגמרו, פשוט הפכנו לחברים. והייתי כמו, "אני לעולם לא אכתוב עליך שוב." מה שאני זוכר היטב הוא שאכלנו ארוחת צהריים בזה אוקטובר או נובמבר 2010 בהם הוא רמז שהוא עובד על משהו ומדבר איתו על משהו דיסני. הוא לא אמר לי שום דבר מלבד, "אני חושב שתאהב את זה." ואז הוא אמר, "אם אצטרך עזרה כלשהי בעניין, האם אתה מעוניין לדבר איתי על זה?" הייתי כמו "לא". [צוחק]. אמרתי, "בטח! מה זה?"

אחר כך זה נעלם ואז אני זוכר שממש לפני חופשת חג המולד ב-2010 הוא התקשר אלי ואמר, "אנחנו חייבים להיפגש כשתחזרי כי אני מוכן לדבר איתך על זה דבר" וכך אכלנו ארוחת צהריים בתחילת 2011 אצל יוסטון בקניון סנצ'ורי סיטי כשהיה שם והוא סיפר לי הרבה על השיחות שניהל בדיסני, על עתידנות ומדע בדיוני ובמיוחד הנושא של Tomorrowland ומה יהיה סרט משפחתי עכשווי, מודרני של דיסני לילדים שהיה מכוון מדע בדיוני, איך זה יהיה? היו לו הרבה שאלות על העתידנות של דיסני, ההיסטוריה של דיסני, מה אנחנו יכולים למשוך משם כדי ליידע את זה, אבל גם על מדע בדיוני בכלל, ההיסטוריה של המחשבה העתידנית. אחת המשימות שלי בשלב מוקדם מאוד הייתה לעשות את כל המחקר הזה ולספר לו מה היה לי מעניין ואז נתחיל לדבר על זה ולראות אם זה נותן השראה לסיפור. זה קרה, ומשם זה נתן השראה לפגישות מתמשכות במהלך חלק גדול של 2011 סיעור מוחות של סיפור ואז בראד הסתבך.

מתי עולה נושא הכסף - אני יודע שאתם חברים ואני לא שואל כמה משלמים לכם, אבל מתי זה קורה שהוא אומר, "בסדר, צריך לשלם על זה?"

הרעיון היה שלדיימון היה מערכת יחסים מפיקה עם דיסני - אני בטוח שהיה מעורב שם כסף, אני לא יודע מה - דיימון היה מאוד אוהב, "אנחנו לא מתכוונים להציע סיפור אלא אם כן יש לנו סיפור" אז הגענו לסיפור די מהר אחרי העבודה יַחַד. זה היה כמו שבוע האהבה כשהצענו את זה, הם אהבו את זה ואז הם עבדו על עסקה, ברור שאני תסריטאי מתחיל ודיימון הוא תסריטאי מצליח אבל בשלב זה מסתיימת עסקה ואחריה דיסני היה כמו, "אוקיי, אנחנו אוהבים את הרעיון של סיפור." ואמרנו: "גם אנחנו עושים".

מתי קרדיט המפיק הבכיר קרה?

אה סליחה, תן לי לגבות. כאשר אתה מקבל תשלום זה כאשר אתה באמת מתחיל לכתוב את התסריט. לקח לנו הרבה מאוד זמן, לקח לנו את כל 2011 לעבוד בלי לקבל שכר. ברגע שהורדנו את הסיפור, באמת נדרשה מעורבותו של בראד בתחילת 2012 כדי להחמיר אותו אפילו יותר, ואז היינו על השעון וכתבנו. ברגע שאתה על השעון, אתה מתחיל לקבל תשלום.

היה לנו את הסיפור אז יותר משנה וחצי, הרבה מהכתיבה של הטיוטה הראשונה התרחשה במשך חודש בזמני הפנוי [בין עבודתו ב- שבועי בידור] .

אז איפה נכנס הקרדיט למפיק מנהל?

איפה שזכיתי בקרדיט הזה, אחרי ששברתי את הסיפור וכתיבת הטיוטה הראשונה, היו דברים אחרים שעשיתי בסרט. לדוגמה, הפקתי הרבה דברים ויראליים. פיצוץ מהעבר, חנות הקומיקס, הפקנו פרסומת לפיצוץ מהעבר. צילמנו יצירה עם יו לורי שנקראת "שעת המדע של העולם של Tomorrowland" וזה מה שהיה יקרה אם [דמותה של לורי] דיוויד אירח תוכנית מדעית לילדים בשנות ה-60 אז צילמנו את הפיילוט עבור זֶה. השתתפתי בהרבה מהשיווק ובעצם הפכתי לנער השליחויות. בראד ודיימון היו אומרים, "אנחנו צריכים סצנה לחלק הזה של הסרט, לך" "אנחנו צריכים רעיון בשביל זה" "שם לזה, לך" אז ככה הקרדיט הזה נוצר.

כשאתה רואה את הסרט המוגמר עכשיו, על איזה סצנות או משהו מסוים יש את החותמת שלך?

אני מזהה הרבה ממה שסיערנו על המסך, הכל מדמויות בודדות של פרנק [קלוני] לאתנה [מגולמת על ידי העולה החדשה גניבת הסצנה רפי קאסידי] או קייסי [בריט רוברטסון], אני לזהות את אלה. הוגו ואורסולה גרנסבק [בגילומו של קיגן מייקל קי וקתרין האן] היו האהובים עלי. חוץ מזה, חלקים שאני מזהה משלי אני רואה סצנות כמו כשקייסי בבית הספר ומוצפת בכל הדברים הדיסטופיים של המורים, תרמתי לזה. הרבה מהדברים של גרנסבק בשלב מוקדם, כל דבר שהוא מיתולוגיה, כי זה הפך במהרה לתחום ההתמחות שלי שהם יבואו אליי בשבילו. אם הם צריכים איזו בניית עולם היסטורית, מאיפה הגיעה עיר מהעתיד, איפה הייתה החברה החשאית שבנתה אותה.

דבר אחד אני מאוד גאה בו, דברים קטנים כמו כשקייסי נכנסת לתוך Blast From the Past ואתה שומע, "זה צעד אחד קטן לאדם..." זה היה שלי [צוחק]. אני לא יכול להדגיש מספיק, היינו שבישלנו את הסיפור ואז היה בראד נכנס לזה, והפך את זה לסרט של בראד בירד נכנסים לתהליך הכתיבה ובאמת גורמים לתסריט לעבוד ולהתעורר לחיים ואז למצוא נתחים ענקיים מהסיפור, איך להתחתן עם נושאים של הסרט עם המשימה של הסרט בסוף, לגרום לכל העניין לעבוד ברמת התסריט, ברמת הכל-חלק, ש היה בראד.

האם תמיד היה בחשבון שיהיו יותר גיבורות נשיות מגברים?

כן. קייסי תמיד הייתה בסרט, אתנה תמיד הייתה בסרט, כפי שהם, מי שהם. הדבר היחיד שהשתנה עם הזמן היה שבהתחלה היה לנו הרעיון הזה שיהיו מספר גיבורים כדי שקייסי לא תהיה רק אחד מקבל סיכה, אולי יהיו אחרים ברחבי העולם ואז הם יצטרכו למצוא אחד את השני ואז לצאת למסע של סרט. זה תמיד היה הרעיון מההתחלה, ככל שעשינו סיעור מוחות הבנו שיש לנו תסריט של 200 עמודים והמערכה הראשונה של הצגת כולם הייתה עומדת להיות השעה הראשונה של הסרט וזה פשוט לא היה בר קיימא, אז זה היה ממש מעודד גם של בראד, "אני חושב שאתה יכול לקבל גיבור אחד." פשוט אהבנו את קייסי הטוב ביותר. דמיינו דמויות אחרות אבל חשבנו שראינו סיפורים כאלה בעבר אבל לא הרגשנו שראינו דמות כמו קייסי עוברת את ההרפתקה הזו וזה היה רעיון חכם.

אני אוהב שהיא לא נשית או מאולצת מדי. היא די אמיתית.

גם אני אוהב את זה, שהיא דמות שאפתנית מבחינת מי שהיא ומה היא רוצה להיות, אני אוהב שהיא גם לא טיפוסית של גיבורות נשים בימינו, ישנה נטייה טבעית להערצה לבטא העצמה באמצעות אלימות, הגיבורה הבועטת. אני אוהב את הדמויות האלה אבל היא שונה, היא מרעננת אותי.

אני בטוח שהיו הרבה סטיות חנוניות שהמשכת, סיעור מוחות עם אנשים כמו דיימון ובראד, ראיתי אזכור ברשימות העיתונות על איך הדבר היחיד שהפריע לבראד במקור מלחמת הכוכבים זה שאור חרב האור לא משתקף על פני השחקנים, וזה לדעתי מדהים, אבל האם היה משיק חנון אחד, כחלק מהתענוג להיות מעורב?

[צוחק] היו הרבה. היינו ממשיכים בהרבה משיקים לגבי שובר שורות, כי זה עניין אותנו באותה תקופה. דיברנו הרבה על מלחמת הכוכבים, הטנג' הגיקי האהוב עלי שהמשכנו עליו וגם הודענו לסרט היה, אחרי שבראד עלה על סיפון דיימון, בראד ואני עשינו נסיגת כתיבה בלוקאספילם. יש להם את הבונגלוס האלה שם למעלה עבור יוצרי סרטים והיינו בחדר סרגיי אייזנשטיין, אז היה במורד חור הארנב של קולנוע רוסי ואז אחר כך באותו לילה הלכנו לארוחת ערב ואז חזרנו לבית של בראד ויש לו חדר הקרנה ממש מגניב ואנחנו צפה מפגשים מהסוג השלישי. דיברנו הרבה על מפגשים קרובים, המסע של הסרט ההוא והגילוי של הסרט ההוא וכיצד זה יכול אולי להשפיע על המבנה הנרטיבי שלנו.

הרגשתי, במיוחד כשבראד הסתבך, שכל המשיקים שלנו ניזונים ל[דיון] מושכל. הו, אני אגיד לך משהו, במהלך הנסיגה של הסופר ההוא דבר אחד שאני זוכר היטב היה שאני מאמין שנשר עשה את אחד ממשחקי התווך האלה מושגים של "מהי דרמת הטלוויזיה הגדולה ביותר ב-25 השנים האחרונות", כל בוקר היינו מתחילים בוויכוחים שלהם ומי צריך לנצח, אז זה היה כֵּיף.

-

ארץ המחר ייפתח בבתי הקולנוע ב-22 במאי 2015.

סופר ביטלג'וס 2 מסביר מדוע הסרט לא קרה