אתגרי משמעות נסתרים של 300 מי הם באמת החבר'ה הטובים

זה נשאר נושא חם בין דיונים על הפילמוגרפיה של סניידר, אבל מה אם יש עוד קורה ב 300 ממה שנראה לעין? מה אם, במקום לעצור את המלך של ג'רארד באטלר ליאונידס והספרטנים, הוא יוביל לקרב כגברים אמיצים שמוכנים למסור את חייהם למען עמם, 300 למעשה מושך את הצמר מעל עיני הקהל שלו עם גיבורים שהם צריכים לֹא מרגישים נאלצים להשתרש?

זה לא נדיר שסניידר מטיס את הכוונות האמיתיות של אחד מסרטיו מתחת לרדאר. תלוי באיזה צד של הוויכוח נופלים, ניתן לראות הוכחה מכוסה ברזל להצלחתו או כישלונו בזירה זו בוויכוח הבלתי נגמר על הדמויות האיקוניות ביותר של DC ב-DC. איש הפלדה ו באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק, וזה בוודאי ימשיך עם השחרור הקרוב של ה ליגת הצדק סניידר קאט.ובכל זאת, עד כמה 300 זכה גם לשבחים וגם לגינויים, העובדה שזהו סרט מוחי כל כך מפתיע נשארה היבט מוזר שלא נחקר בו.

הספרטנים אינם גיבורים

למרות הצגת הספרטנים כגיבורים, 300 הוא גם די כנה לגבי האכזריות של החברה שלהם. בפרולוג של הסרט, ליאונידס תינוק מוצג בבדיקה עם אפשרות להדחה מצוק אם יתגלו מומים מולדים כלשהם. המידה שבה הספרטנים מעניקים הערכה לכוח ולהימנע מחולשה נראית בליאונידס שנמשך מאמו במהלך ילדותו לצורך הכשרתו להילחם עבור הצבא הספרטני

, שבו גברים צעירים סובלים רמות מדהימות של אלימות ואכזריות. כדי להשלים את הכשרתו, ליאונידס מתבגר נותר גם הוא בשממה המכוסה שלג, נאלץ להילחם בזאב עד מוות.

התיאור של סניידר (ובהרחבה של מילר) של ספרטה הוא, אם בכלל, פחות ברברי ממציאות החיים בעיר-מדינה, ובכל זאת. 300 אף על פי כן הוא די מתבטא בחומרה שהספרטנים כעם מחוננים אליה. הסרט גם מציג כמה אלמנטים מתקדמים יחסית לתקופה בתוך ספרטה, כולל התרבות הפועלת כדמוקרטיה והחירויות הגדולות יותר לנשים הנראות בתפקיד השוויוני זֶה לנה הידיהמלכה גורגו מחזיקה עם בעלה ליאונידס, האחרון אפילו מרחיק לכת עד כדי להתייעץ איתה בשעת ספק. על כל פנים, 300 ברור לחלוטין שספרטה היא תרבות לא אנושית לחלוטין.

הסרט ממוסגר כתעמולה על ידי קריין לא אמין

איפה 300 הופך לסיפור בעל רבדים עמוקים יותר הוא בתפקיד דיליוס, בגילומו של דיוויד וונהאם. כמספר הפרולוג של ליאונידס העולה להיות מלך ספרטה, דיליוס מציג את הזוועות שהוא וכל הגברים הספרטנים סובלים. אימון צבאי כסיפור של ניצחון גבורה על מצוקה מרה במקום התרגיל הברור באאוגניקה בדם קר שהוא באמת. עוד מספר דיליוס את קרב תרמופילאה בפני החיילים הספרטנים המתכוננים לקרב בפרס פעם נוספת, ומטרתו היא בבירור להכשיר אותם לקראת הקרב שלפנינו.

במיוחד, תרומתם של חיילים ממדינות ערים אחרות ביוון מוזלות על ידי דיליוס, שמתאר אותן כ"יותר קרבנים מאשר לוחמים", תוך שהוא מעניק להם את השבח המתנשא למדי של"הם עושים את שלהם."דיליוס גם לא חוסך מאמץ בהעברת סיפור הקרב של הספרטנים נגד הפרסים כמאבק מפואר ואמיץ נגד כוח פולש, המכריז בסיפורו מחדש על אירועים "אנחנו עושים את מה שהוכשרנו לעשות. מה שגדלנו לעשות. מה שנולדנו לעשות."בהצגת ספרטה גם כתרבות המתורבתת ביותר של ימי קדם וגם כלוחמים הגדולים ביותר שהעולם ידע אי פעם, דיליוס הוא בסופו של דבר לא היסטוריון אך מיסיונר לתפארת ספרטנית, הן כתיאור התרבות של ספרטה על המסך והן כמטרה שלו להמריץ את חבריו החיילים לניצחון לְהַפְגִין.

זאק סניידר מאתגר בכוונה את תחושת הסגידה לגיבורים של הקהל

גם בעכשווי וגם בדיעבד ניתוחים של 300, מבקרים רבים התנגדו להאדרת הסרט של שנאת זרים ואכזריות אנושית, יחד עם הצגת ספרטה עצמה כרמה של חופש. עם זאת, זו הייתה המטרה המדויקת של סניידר למשוך פיתיון למתג על הקהל בהצגת הספרטנים באור כה חיובי. סניידר היה מבהיר את הנקודה הזו בראיון עם סך הכל סרט, והצהיר כי הוא ביקש להציב את הקהל בנקודה קשה על ידי הצגת הפראות של הספרטני במונחים בוטים כמו אנשים שמוכנים לזרוק ילדים שזה עתה נולדו מהצוק אם הם לא מספיק בריאים, ולהציג את שאלה"אלה האנשים שאתה אמור ללכת איתם למסע הזה?" בהרחבת הנקודה, סניידר הרגיש ש"חלק מהכיף"של 300 היה לתאר חברה שמותירה את בניה לדאוג לעצמם בילדותם ורק מוכנה לאפשר להם לחזור הביתה אם ישרדו, ומבקשת "אלו הגיבורים שלך?"

לסרט פשטני לכאורה על פני השטח כמו 300 כלומר, הכנסתו תחת מיקרוסקופ מראה שיש לו ראש על הכתפיים. הקמת סכסוך בינארי של אימפריה פולשת ואומה חלשה יותר שעושה מאמץ אחרון להחזיק את עצמה, 300 אינו מסתיר את העובדה שהספרטנים הם חברה פרימיטיבית מוסרית, אך הוא מסתמך על כך שהקהל שלו מותנה לקבל באופן רפלקסיבי על הסיפון עם אוסף ייעודי של גיבורים, מרגיע אותם לריעות לקבוצה של גיבורים אך ורק בגלל שהסיכויים נגד אוֹתָם. לאחר שליאונידס וחבריו הספרטנים פגשו את הסוף המפואר עליו כולם חלמו ודיליוס מוביל את הגל הבא של ספרטנים לקרב, 300'המטרה הנסתרת של הצופים היא להשאיר את הצופים עם ההבנה הלא נוחה שהגיבורים שאחריהם עקבו במהלך הסרט היו הכל חוץ.

בקריאה חיובית וגם בקריאה שלילית, 300 לעתים קרובות נתפס רק במונחים הבסיסיים ביותר שלו כסרט אקשן עוצר נשימה או כמניפסט גזעני. עם זאת, לא שונה מהגינוי המצועף של החפצה נשית המשתוללת בתרבות הגיקים שנראתה מאוחר יותר סניידרס פראייר פאנץ', הסרט משתמש בצורה יעילה למדי בהכוונה שגויה כדי להסתיר את כוונתו האמיתית, ומתאר את הפולחן הבלתי תלוי של הספרטנים לתרבותם ומולדתם בדעתו צלולה. כנות, ואז להשאיר את הצופים להימשך לפאר הספרטני, תוך כדי שוכחים שהם מחפשים אנשים עם מוסר השכל חולני. מצפן. הגיבורים של 300 הם לא גיבורים, אבל בסופו של דבר, המרכיבים הכי לא צפויים בסרט עשויים להיות שהוא גרם לעולם לחשוב שזה מה שהוא מאמין בהם.

טום הארדי מחק את אמנות ארס וספיידרמן, מעורר ספקולציות קרוסאובר

על הסופר