5 סרטי הבייסבול הכי מציאותיים (וחמישה הכי לא מציאותיים) שנוצרו אי פעם
כאשר לוח השנה משתנה מפברואר למרץ, האביב ממש מעבר לפינה. כמובן, זה אומר שעונת הבייסבול מתקרבת; אימוני האביב כבר החלו. להיות הבילוי של אמריקה, בייסבול היה נושא לסרטים גדולים רבים במהלך המאה האחרונה.
בייסבול מצא את עצמו נושא לסרטים מכל הז'אנרים: רומנים, קומדיות, דרמות ואפילו פנטזיות. סרטי בייסבול מסוימים דבקים באופן הדוק לאופי הספורט, בעוד שאחרים נוקטים בגישה משוחררת ומוגזמת יותר למשחק עצמו, ובוחרים במופע על פני ריאליזם.
10 מציאותי: Moneyball (2011)
בימוי של בנט מילר ומתגאה בתסריט של שני ענקי הוליווד, סטיבן זיליאן ואהרון סורקין, משנת 2011 Moneyball מככב בראד פיט בתור בילי בין. בין, בכהונתו האמיתית כג'נרל מנג'ר של אוקלנד אתלטיקס, פיתח א מערכת אנליטיקה ממוחשבת שקבעה אילו שחקנים הוא צריך לרדוף, בהתחשב באלו של הקבוצה תקציב מוגבל.
הסרט ריאליסטי כראוי בסצנות הבייסבול שלו, שכן הנחת היסוד של הסרט קשורה למורכבות הספורט. נתונים סטטיסטיים כמו על אחוזי בסיס חשובים יותר מהום-ראנס, דבר נדיר עבור כל סרט בייסבול.
9 לא מציאותי: הצופים (1994)
ואילו Moneyball תלוי בריאליזם של הסטטיסטיקה המעורבת, של שנות 1994 הצופים
כשהוא עורך את הופעת הבכורה שלו עבור היאנקיז, הוא מציג משחק מושלם, מכה כל חבט בשלושה מגרשים; שוב, כמעט בלתי אפשרי. הצופים הוא לא סרט רע בשום אופן; כקומדיה, היא למעשה די טובה. אבל ריאליזם הוא בהחלט לא אחד מיתרונותיו.
8 ריאליסטי: הגאווה של היאנקיז (1942)
נחשב בעיני רבים לסרט הבייסבול הגדול ביותר שנוצר אי פעם, הגאווה של היאנקיז הוא סרט ביוגרפי של לו גריג, אחד מגיבורי המשחקים הגדולים ביותר. הסרט נכתב על ידי הרמן ג'יי. Mankiewicz, שהתפרסם בזכות הסרט החדש מנק. גארי קופר מגלם את גריג, שהסרט עוקב אחריו מתקופתו כסטודנט באוניברסיטת קולומביה ועד לכוכב בייסבול אהוב, דרך אבחנת ה-ALS שלו שקצרה את הקריירה שלו ואת חייו קצרים מדי.
במיוחד מנקודת מבט של ריאליזם, חברתו האגדית של גריג, בייב רות, משחקת את עצמו בסרט. הסרט גם ממחיז את רגעי השיא בקריירה האמיתיים של גריג, כולל משחק ריבוי ביתי World Series (חלקם החירויות נלקחו עם התזמון, להשפעה דרמטית, אבל לגריג היה משחק מולטי-הום ב-World Series 1932). הסרט יצא לאקרנים בשנת 1942, שנה לאחר מותו של גריג.
7 לא מציאותי: זה קורה בכל אביב (1949)
עוד סרט משנות ה-40, זה קורה בכל אביב היא קומדיה פנטסטית לחלוטין אך ללא ספק מקסימה ומהנה. הניסוי המדעי של פרופסור מופרע כאשר כדור בייסבול מתנפץ דרך החלון שלו, עושה בלגן במעבדה שלו.
עד מהרה הוא מבין שהחומרים שנשפכו שילבו וציפו את הבייסבול, ושהחומר במקרה הוא דוחה עץ טבעי. לאחר מכן הוא מעביר את התגלית הזו לקריירה כמגיש ליגת העל, שם הוא מוביל את קבוצתו ל-World Series.
6 Realistic: The Bad News Bears (1976)
שנות ה-76 החדשות הרעות דובות לא עוסק בעולם הבייסבול המקצועני, אלא בליגה הקטנה. וולטר מתאו מככב כשחקן לשעבר בליגה המשנה שמאמן קבוצה נוראית בתחילה למשחק האליפות. מה שהופך את הסרט הזה לכל כך מיוחד הוא הריאליזם הבלתי נמנע של הילדים בצוות, שמרגישים יותר כמו אנשים אמיתיים מאשר דמויות קולנוע טיפוסיות. כדי להוסיף לריאליזם, הדובים מפסידים בסופו של דבר במשחק האליפות; דבר נדיר בסרטי ספורט, במיוחד סרטי ספורט לילדים.
הסרט בהחלט מיושן, וסצינות מסוימות אינן מנותקות באופן מדהים עם הדינמיקה החברתית של היום, אבל אין שום דבר "הוליווד" בסרט בכלל.
5 לא מציאותי: ליגת הקטנה הגדולה (1994)
בשנות ה-94 ליגת קטנה גדולה, בילי הייווד, ילד בן 12, יורש את התאומים של מינסוטה, ובסופו של דבר מנהל את הקבוצה. זה לבדו מוזר ולא מציאותי, אבל גם סצינות הבייסבול עצמן מכריחות משהו השעיית חוסר האמון למרות שמציגים כוכבי חיים אמיתיים כמו קן גריפי, ג'וניור ורנדי ג'ונסון.
הצוות יוצר מחזה פנטום שאף על פי שהוא חכם מנקודת מבט של יצירת סרטים, לעולם לא יהיה לעבוד במשחק אמיתי, וכנראה ייחשב למהלך "בלגן" לא חוקי על ידי רוב השופטים גם אם זה עשה. רנדי ג'ונסון, המפורסם בזכות הכדורים המהירים שלו במהירות של 100 קמ"ש, זורק מה שהם ללא ספק מגרשים מבוימים, מכיוון שהם הולכים הרבה יותר לאט ממה שהיו עושים בחיים האמיתיים. העריכה היא גם כזו ששחקני שדה כמו גריפי נועדו לכסות כמויות בלתי אפשריות של קרקע במעט זמן בלתי אפשרי. ליגת קטנה גדולה הוא סרט משפחתי נחמד, אבל חובבי בייסבול מתים בוודאי ישימו לב לטעויות שלו.
4 מציאותי: בול דורהאם (1988)
שנות ה-88 בול דורהאם הוא עוד קלאסיקה של בייסבול מאת הכותב-במאי רון שלטון, שביסס את התסריט על ימיו כשחקן ליגת המשנה. טים רובינס מככב בתפקיד אבי "נייק" לאלוס, פיצ'ר צעיר לצד הגרופי של הקבוצה, אנני, בגילומה של סוזן סרנדון. כשהשניים מנהלים רומן, Nuke חונך על ידי התופס הוותיק קראש דייויס, בגילומו של קווין קוסטנר.
הסרט הוא רומן חכם ומצחיק, אבל גם סרט ספורט נהדר. מכיוון שתופסים הם בדרך כלל מהמוכרים ביותר עם הניואנסים של המשחק, הסצנות של Crash עם Nuke הן די מציאותיות כשהן דנות בסוג המגרש, מיקום, שלטים וכו'. הפיצוץ בין קראש לשופט גם יראה אוהדי הבייסבול כאותנטיים למדי.
3 לא מציאותי: אד (1996)
בזמן שהסרט הזה יצא לאקרנים ב-1996, מאט לבלנק כבר היה כוכב ידוע תפקידו הראשי בתור ג'ואי חברים. זה היה הגיוני, אם כן, שהוא יככב בסרט משלו. למרבה הצער, הסרט הזה היה אד, בו לבלנק משחק פיצ'ר מוכשר עם פוטנציאל גדול שמתיידד עם שחקני הבסיס השלישי של קבוצת הליגה המשנית שלו, שימפנזה בשם אד. אד היה הקמע של הקבוצה עד שהמנהל הבין שיש לו כישרון לבייסבול, ולכן שמו אותו ב- בסיס שלישי.
הסרט מכיל דבר נדיר 0% דירוג על Rotten Tomatoes, והקהל לא היה הרבה יותר טוב לסרט הבייסבול המוזר הזה, וכן, ממש לא מציאותי.
2 מציאותי: סוכר (2008)
של שנות 2008 סוכר הוא סיפורו של שחקן בייסבול דומיניקני בשם מיגל סנטוס שמקבל הזדמנות משנה חיים לשחק בייסבול מקצועי בארצות הברית. הוא חולם לעשות את זה בגדול ולחלץ את עצמו ואת משפחתו מהעוני, אבל הוא מתמודד עם אתגרים רבים על המגרש ומחוצה לו בדרך.
לכל הסרט יש גוון מאוד ריאליסטי, וסצינות הבייסבול אינן יוצאות דופן. המשחק עצמו משכנע, כמו הפרשנות מהקריינים, והצילום, שלפעמים גורם לקהל להרגיש כאילו הוא צופה בשידור ספורט אמיתי בטלוויזיה. הסרט זכה לביקורות מצוינות ונחשב לאחד מסרטי הספורט היותר לא מוערכים שנעשו אי פעם.
1 לא ריאלי: טירון השנה
בשנות ה-93 טירון השנה, לתאונת חרפה יש תוצאה יוצאת דופן, ודי לא מציאותית, של לתת לילד בן 12 זרוע זריקה על טבעית כמעט. הוא מגלה את היכולת הזו במקרה בזמן שהשתתף במשחק של שיקגו קאבס, ומציע לו חוזה מהזכיינית המתקשה.
למרות שהנחת היסוד פנטסטית לחלוטין, וגם סצינות הבייסבול עצמן הן רבות קומדיית סלפסטיק כמו כל דבר אחר, טירון השנה הוא סרט משפחתי מהנה בכל זאת, במיוחד בשל צוות המשנה הנהדר שלו כולל גארי בוסי, דניאל סטרן, וג'ון קנדי הנהדר בתור הקריין של הצוות.
הַבָּא10 סרטי האימה הלא ברורים הטובים ביותר משנות התשעים
על הסופר