10 דמויות של אהרון סורקין שאינן הרואיות כמו שאתה זוכר

סוֹפֵר אהרון סורקין יש לו מוניטין של אחד מהכותבים החכמים ביותר של דיאלוג בהוליווד. תוכניות הטלוויזיה והסרטים הוא תסריטים להציג באופן עקבי אנשים חכמים ונלהבים המעורבים במאבקים משפטיים או פוליטיים, תוך שימוש בשכלם ובמשאביהם כדי להשפיע על העולם הסובב אותם. הדמויות של סורקין לא צריכות להתגלגל לקלישאות הרגילות של גיבורי פעולה. הגבורה והמאבקים שלהם תמיד מרגישים אנושיים.

מבקריו של סורקין טוענים שהוא יכול להטיף עם הדמויות המרתקות שלו. המעריצים שלו אוהבים את הדרך שבה הוא מציג דמויות פגומות ואמינות בהיותן גיבורות. אבל רבות מהדמויות הללו אינן כל כך מוסריות במבט מעמיק יותר. הנה 10 דמויות של אהרון סורקין שהן פחות הירואיות ממה שזכור.

10 ליאו מקגרי: האגף המערבי

האגף המערבי הוא כנראה הפרויקט האהוב ביותר עליו עבד אהרון סורקין אי פעם. המבט שלו על פעולתו הפנימית של צוות הבית הלבן במנהלת בארטלט הבדיונית הציע לקהל גישה חכמה, תוכנית מלאת תקווה על אנשים אתיים שמנסים להשפיע לטובה בפוליטיקה -- משהו שכמעט לא נראה בטלוויזיה לפני.

הרמטכ"ל, ליאו מקגרי, זוכה למעשה להערכה על ידי אלה שעובדים תחתיו. אמנם יש לו עבר עם שימוש בסמים, אבל זה מוצג בצורה הכי סימפטית שאפשר. מה שהרבה יותר קשה למצוא אליו סימפטיה הוא קשריו עם חברים רבים במגזר הפרטי, שמרוויחים מהתנהגויות הרסניות, כולל

שחיתות וערעור יציבות החקלאות של הודו. הוא גם שיקר כדי לקדם את השימוש בפחם ופעל כדי לערער עוד יותר את היציבות במזרח התיכון. בסופו של דבר מתגלה שהוא אשם בפשעי מלחמה.

9 סלואן סבת': חדר החדשות

כתב הכלכלה המבריק על חדר החדשותמגויס על ידי המפיקה מקנזי מקהייל כדי לעזור להסביר בעיות פיננסיות לאנשים רגילים. סלואן נכתב ככלכלן מבריק לחלוטין, אך חסר אינטליגנציה רגשית וחברתית.

ניתן לסלוח על חוסר הכישורים החברתיים שלה. פחות נסלחת היא הרשלנות העיתונאית שלה, כפי שמעידה כשהיא מדליפת מידע שנמסר לה אותה מחוץ לציטוט, משקרת לעמיתיה לעבודה, ועולה לחבר שלה גם בעבודה שלו וגם שלו תדמית. היא גם אשמה בסחר במידע פנים.

8 דניאל קפה: כמה גברים טובים

הגיבור של כמה אנשים טובים הוא עורך דין שמנסה לַחקוֹר הרג בלתי חוקי של חייל ים שהוצב בקובה. לסרט כולו יש מערכת יחסים פרדוקסלי עם התרבות הצבאית, בו זמנית נראה שהוא סוגד להיבטים של קוד הכבוד של חבר השירות, תוך ביקורת על הקנאות והנאמנות העיוורת שיש בקרב כל ימי ים יחידות.

קפה נועד להיות רדיד הירואי, השכלתו הנקייה של ליגת הקיסוס והמראה הטוב עומדים בניגוד לאלימות, הג'ינגואיזם והמאצ'יזמו של הנחתים. עם זאת, קפה מוצג בתור ג'וסטר לא בוגר מפונק שלא לוקח שום דבר ברצינות. בהמשך הסרט הוא מטריד ומציק בשכרות עורך הדין השותף שלו, ג'ואן גאלווי. לבסוף, הוא מגביר עדים, מדבר עליהם בצורה שתערבל את תיעוד ההליכים בבית המשפט ואולי יפגע בעניינו.

7 איינסלי הייז: האגף המערבי

המופע בעל הנטייה הליברלית האגף המערביהוצג איינסלי בעונה השנייה בתור "רפובליקנית רגליים", התכוונה להציג בחמלה דמות שהפוליטיקה שלה שונה מאלה של עמיתיה לעבודה.

לרוע המזל, איינסלי הופכת לשופר לכמה מהשקפות הפחות מנאורות של סורקין. פרק אחד מתמקד בנקיטת עמדה בעד הטרדה מינית במקום העבודה. בפרק אחר, היא חושפת שכתבה טור שתקף את מקגרי על ההיסטוריה הרפואית שלו. היא גם משקרת כדי לטעון את טענותיה בטיעוני מדיניות.

6 וויל מקאבוי: חדר החדשות

הגיבור של חדר החדשות, וויל מקאבוי, הוא מגיש חדשות רפובליקני מיושן שמתחיל לקרוא תיגר על הצביעות שהוא רואה בארצו האהובה ובמפלגתו. הוא משתמש המצע שלו והעושר שלו להיות אלוף עבור הבחור הקטן.

לרוע המזל, הוא גם בריון מרושע, נסער ונרקיסיסטי. הוא נוטר טינה לחברתו לשעבר על בגידה, אבל עושה לה הרבה יותר גרוע שוב ושוב, ומעמיד אותה (וכל מי שסביבו) להתעללות פסיכולוגית. הוא מתנגד לנשים, מזלזל בגבר הומו עם שפה הומופובית ומסכן את חיי שומר הראש שלו. אבל הפשע הגרוע ביותר שלו הוא של פריבילגיה מעמדית. בעוד שהצוות שלו בקושי יכול לשלם שכר דירה, יש לו חוזה של מיליוני דולרים בשנה שבו הוא משתמש כדי לתקוף את מפגיני הכיבוש הנלחמים למען צדק כלכלי.

5 אדוארדו סברין: הרשת החברתית

אדוארדו סברין הוא אדם אמיתי, אבל הגרסה שלו שמופיע ב הרשת החברתיתהוא יצירה בדיונית של אהרון סורקין, ולכן הופעתו בסרט נתונה לביקורת בתור אופי, במקום השתקפות על הפרט בחיים האמיתיים.

בסרט, אדוארדו עוזר לחברו הטוב מארק צוקרברג למצוא את החברה שתהפוך לפייסבוק. הוא אחד משתי הדמויות הסימפטיות היחידות בסרט. עם זאת, האובססיה שלו להצטרף לחברה מובילה אותו להתעללות בבעלי חיים ומגלה רדידות כשהוא מנסה לזכות לעצמו מקום במה שהיא בעצם כנופיה של קפיטליזם מקורבים מושחת.

4 מולי בלום: המשחק של מולי

כמו עם אדוארדו, זה ספציפית על מולי בלום כפי שהיא מופיעה בסרט המשחק של מולי. היא מוצגת כאישיות מסוג A וגולשת סקי מקצועית שמנסה להיכנס לאולימפיאדה. לאחר שספגה פציעה בעמוד השדרה, היא עוברת ללוס אנג'לס ומתחילה לעבוד עבור דמות הוליוודית עשירה שמנהלת משחקי פוקר לא חוקיים.

מולי מסתירה את זהויות האנשים במשחקים שלה, מה שאמור להיות משהו שאנשים מכבדים. עם זאת, היא חושקת בחסרונות כוח ועושר, ומראה שטחיות רדודה. קשה לאהוב אדם שאכפת לו רק מעושר וכוח (ושנלחם כדי להגן על פושעים עשירים מחשיפה).

3 מקנזי מקהייל: חדר החדשות

מקנזי הוא המפיק והחברה לשעבר של וויל מקאבוי חדר החדשות. היא לוקחת עבודה בסטודיו שלו לאחר שחזרה לאחר שהוטבעה באפגניסטן עם קבוצת נחתים.

חלק גדול מהעלילה סובב סביב שהיא מתביישת על כך שבגדה בוויל לפני שנים, בזמן חלקים אחרים בסיפור מתמקדים בעבודתה לגאול את וויל על ידי שכנועו להיות כוח לטובה ב עוֹלָם. למרות כל הטוב שהיא רוצה לעשות, המניפולציה שלה ברגשותיו של ג'ים הארפר מובילה לקונפליקט ולסבל בקרב כל צוות החדשות שלה.

2 ג'וש לימן: האגף המערבי

ג'וש הוא אחת הדמויות הראשיות בבית הלבן בארטלט. כסגן הרמטכ"ל, ג'וש הוא יותר מתקן מכל דבר אחר - שזו רק עוד דרך לומר שהוא בריון. לעתים קרובות הוא מאיים ומגדף אנשים, בין אם הם חברי קונגרס במפלגה שלו או העוזרת שלו, דונה.

ג'וש גם אשם במכיזמו ובקנאות רעילים באמת. הוא מרצה לדמויות שחורות איך להיות שחור, מתפרץ על מנהיגות פמיניסטיות על הבעיות של זכויות נשים, ומנסה להגיד למאט סנטוס איך להתנהג כלטינית. ג'וש מתעלל מילולית ומניע יהירות יותר מאשר מידות טובות.

1 ג'ד ברטלט: האגף המערבי

הנשיא על האגף המערבי מנסה להיות אדם טוב, אבל לעתים קרובות הוא נופל. הוא מפגין עמדות סקסיסטיות, גזעניות והומופוביות לאורך כל התוכנית, למרות הטפה לסובלנות. הוא מתנקש במנהיג זר ומפטר את הסופר הראשי שלו, טובי, בגלל הדלפת מידע שמציל חיים.

ג'ד רוצה לעשות טוב, אבל לעתים קרובות הוא נדחף על ידי פחד. כמו כן, הוא מתנהג שוב ושוב כאליטיסט נודניק ומשתמש בכוחו כדי להציק לצוות שלו.

הַבָּאטרילוגיית איש הברזל: ציטוט אחד מתוך 10 דמויות עיקריות המנוגדות לאישיותן

על הסופר