ג'ורג' קלוני: כוכב קולנוע
יש כוכבי קולנוע ואז יש את ג'ורג' קלוני. האיש הוא התגלמות של קסם וכריזמה בסגנון ישן והוא הושווה לקארי גרנט בכל כך הרבה הזדמנויות שזה יהיה מיותר לעשות זאת כאן. כאן ב רטט מסך אנחנו הולכים להסתכל על הקריירה שלו (שנויה במחלוקת לפעמים) כדי לקבל סקירה כללית על עבודתו כבמאי, מפיק ושחקן זוכה אוסקר.
זה לא הולך להיות יצירה ביוגרפית לגמרי. זה לא הולך לנתח את חייו או לבקר את עבודתו המוקדמת, כמו מעטים רטט מסך הקוראים יתעניינו בפיילוטי טלוויזיה כושלים כגון Sunset Beat (מופע שהציג קלוני צעיר וספורטיבי בורי כשוטר ביום ורוקר בלילה.) במקום זאת נסתכל על קלוני כשעשה את צעדיו ההיסוסים הראשונים מ ER לכוכבות קולנוע.
קלוני הוא שחקן שלא מפחד לקחת סיכונים. הוא השתמש בכוח הכוכב שלו כדי להביא למסך יצירות קולנוע לא מסחריות ושנויות במחלוקת. לא מאז שנות ה-70, שחקן מהרשימה לא שם את משקלו בהפקת תיק עבודות כל כך מגוון.
עם זאת, ב-1996 הדברים התחילו אחרת. באותה תקופה קלוני הפך לכוכב ענק בתור דאג רוס בדרמה הרפואית המצליחה ביותר ER. כמו רוב השחקנים, ההזדמנות להצליח במסך גדול התדפקה ולקלוני הוצעו תפקידים בקומדיה הרומנטית של מישל פייפר
באטמן ורובין נפתח בקיץ 1997 לביקורות עגומות ולקופות חסרות ברק (זה בקושי חצה 100 מיליון דולר בארה"ב). הביצועים הגרועים של הסרט העלו את הנפטלין באטמן זיכיון עד 2005, כאשר הוא הונשם על ידי כריסטופר נולאן - זה גם קירר חלק מהחום של קלוני גרמו לכמה צופי בידור להאמין שהכריזמה של קלוני לא תחרוג ממגבלות החיים חֶדֶר. בסתיו 97' המגמה נמשכה כשקלוני כיכב לצד ניקול קידמן במותחן הפעולה עושה השלום, סרט הלייב אקשן הראשון מה-DreamWorks שהתחיל אז. שוב, עושה השלום נפתח לביקורות פחות מכוכבות וקופות בינוניות, ושוב מטיל ספק בכוח הכוכב הפוטנציאלי של קלוני.
בקיץ 1998, קלוני שיתף פעולה עם הבמאי סטיבן סודרברג בפעם הראשונה ב מחוץ לטווח ראייה. הסרט היה עיבוד מסך גדול לרומן של אלמור לאונרד ובו שיחקה יחד את ג'ניפר לופז בתפקיד שהוביל לה הצטרפותה לשורות ה-A-List. מחוץ לטווח ראייה היה להיט קריטי ענק, אבל הוא לא הצליח להתחבר לקהל, והכניס פחות מ-40 מיליון דולר. שוב נראה היה שקלוני לא יצליח לעשות את הקפיצה לכוכב קולנוע מכיוון שההצלחה הכלכלית המשיכה לחמוק ממנו. זה היה בערך בזמן הזה שהשחקן כיכב והפיק הופעת טלוויזיה חיה של סידני לומט אל כשל. ההפקה, בבימויו של סטיבן פרירס, הייתה חזרה לטלוויזיה בשידור חי של שנות ה-50 - משהו שקלוני ינסה גם עם פרק של ER.
2000 הייתה השנה שבה ראתה את קלוני שובר את הקיפאון שלו על כוכב קולנוע והשיק את הקריירה שלו כאישיות מהרשימה. הסופה המושלמת נתפס כיוצר או נשבר, או יותר נכון לשקוע או לשחות עבור קלוני. דרמת התקציב הגדולה הייתה האחים וורנר. סרט הקיץ של מוט אוהל והוא היה אמור להיפתח מול סרטו של מל גיבסון הפטריוט. גם קלוני וגם גיבסון חלקו בסיס מעריצים מרכזי והסרטים יבחנו את כוח המשיכה שלהם - למרות שבאותה תקופה גיבסון היה הכוכב המבוסס יותר עם משיכה לקופות בלתי שבירה. הסופה המושלמת היה הזוכה בקופות בסוף השבוע הפתיחה שלו, והוא המשיך להכניס יותר מ-180 מיליון דולר, סוף סוף לספק לקלוני שובר קופות חמקמק ולהוכיח לעיתונות ולהוליווד שקלוני אכן היה כוכב קולנוע.
כמה חודשים לאחר מכן, קלוני עקב אחר ההצלחה הזו עם להיט מסחרי וביקורתי נוסף, שלושה מלכים. בדרכים רבות שלושה מלכים התגלה כרכב הארכיטיפי בכיכובו של קלוני - נועז, לא נרתע וחייב חוב לקולנוע של שנות ה-70. הדרמה של מלחמת המפרץ הובילה לכמה מחלוקת כשהיא שוחררה עם שמועות שגופות אמיתיות שימשו לכמה סיקוונסים ועם דיווחים שקלוני והבמאי דיוויד או. ראסל עלה במכות בגלל הטיפול בתוספות בסרט. הרווח של 60 מיליון דולר של הסרט שוב הוכיח שקלוני יכול לשאת סרט, למרות שקלינט איסטווד וניקולס קייג' היו במקור הבחירות המובילות של האולפן להוביל את הסרט.
בערך בזמן הזה קלוני קיבל החלטה מודעת לבנות פילמוגרפיה של עבודה איכותית, במקום שוברי קופות. נעקץ מהכישלון של באטמן ורובין, קלוני הצהיר שהוא נפגש עם יועציו הפיננסיים והחליט שהוא עשיר מספיק כדי לבחור עבודה על סמך התסריט ולא רק על המשכורת. הוא גם אמר שהוא רוצה להיות גאה בסרטים שלו ולא צריך לדבר על איכותם בזמן סיבובי הפרסום. לאורך שנות ה-2000, קלוני המשיך את מערכת היחסים שלו עם סטיבן סודרברג על ידי כיכב בסרט המצליח של אוקיינוס טרילוגיה כמו גם סגנון קזבלנקה הגרמני הטוב וג'יימס קמרון הפיק דרמת מדע בדיוני סולאריס. הצמד גם הקים את חברת ההפקה Section Eight, שהובילה לסרטים כמו של טוד היין רחוק מגן עדן ושל כריסטופר נולאן נדודי שינה. ההצלחה הקופתית של ה של אוקיינוס הטרילוגיה פירושה שקלוני וסודרברג (עם קצת עזרה מבראד פיט ומאט דיימון) הצליחו לספק "אחד בשבילי, ואחד בשבילך" פילוסופיה עם אולפנים, המראה שהם לא היו מוכנים לאבד את ההיבט הפיננסי של יצירת סרטים.
במהלך תקופה זו קלוני גם יצר קשרי עבודה קרובים עם האחים כהן, כיכב בשלישיית קומדיות: הו אח, איפה אתה?,אכזריות בלתי נסבלתy ו לשרוף אחרי קריאה. שוב, הסרטים האלה היו נסיגה להיסטוריה הקולנועית, עם הו אח ריפים על עבודתו של הבמאי פרסטון סטרג'ס, אַכְזָרִיוּת בהשראת קומדיות הברזל של שנות ה-30 ו לשרוף בגלל חוב כבד לדרמות הפוליטיות של הפרנויה של שנות ה-70 - תקופה שנראה שהיוותה השראה לכמות השחקנים מהתפוקה הקולנועית של קלוני. למעשה, אם יש שחקן אחד שאפשר להשוות את קלוני אליו זה וורן ביטי. שני הכוכבים ניצלו את הצלחתם בהוליווד כדי להפיק סרטים בעלי נטייה פוליטית יותר, כמו גם לדחוף את גבולות המסחריות שלהם לקיצוניות. בשיא הצלחתו, ביטי דחף אנשים כמו תצוגת הפרלקס, שַׁמפּוֹ ו אדומים באמצעות הפקה, מחזק את המוניטין שלו כאחד מהפוליטיקאים המובילים בהוליווד. כמו כן, קלוני השתמש במשקלו בהוליווד כדי לעזור לסרטים כמו שלושה מלכים וזכיית האוסקר סוריה ו לילה טוב ו בהצלחה להגיע למסכים.
בהצלחה, ולילה טוב היה סרטו השני של קלוני כבמאי, בעקבות הסרט שזכה לשבחי הביקורות, אך מעט נראה וידויים של מוח מסוכן. לשני הסרטים יש אסתטיקה נמוכה עם צוות שחקנים מרשים. בזמן מוח מסוכן לא הצליח להתחבר לקהלים, בהצלחה, ולילה טוב הגיע לקהל גדול יותר והכה בול בקרב המבקרים והקהל. למרות שהסרט היה להיט צנוע בלבד, הוא פרץ משוק הנישה שלו למרות הוויזואליה השחור-לבן והתפאורה של תקופת מקארתי. לובש את דעותיו הפוליטיות על שרוולו פעם נוספת, בהצלחה, ולילה טוב הציע לקהל מבט מעורר מחשבה וכבד משקל על אמריקה בשנות החמישים והראה שעדיין ניתן ליצור קולנוע אינטליגנטי בתקופה שבה אפקטים מיוחדים ופירוטכניקה הם הנורמה. מאמץ הבימוי השלישי של קלוני היה יותר מאמץ קל משקל. סט שנות ה-30 ראשי עור אולי חסר הכובד הפוליטי של סרטיו האחרים, אבל הוא לא פחות מיומן בלכידת סגנון קולנוע של עידן קולנועי שעבר מזמן. כשהוא עומד על המוניטין החדש שלו קארי גרנט, קלוני כיכב בקומדיה לצד רנה זלווגר בקומדיה הספורטיבית "קרב המינים". למרות שהסרט אולי לא זכה להצלחה מוחלטת לא מבחינה מסחרית או אמנותית, זה שוב מראה שקלוני מנסה לנסות ולהחדיר היום לעשייה קולנועית קצת קסם מהאסכולה הישנה.
בשנים האחרונות ראה קלוני עובר בין קומדיה לדרמה עם אנשים כמו מייקל קלייטון (עוד סרט עם חוב כבד להוליווד של שנות ה-70), גבוה באוויר ו הגברים שבוהים בעיזים. שניהם מייקל קלייטון ו גבוה באוויר היו מועמדים לאוסקר ושניהם על הגבול בין אמנות למסחר, עם הדרמדיה הכלכלית גבוה באוויר באופן אירוני להיות המצליח ביותר מבחינה כלכלית. הגברים שבוהים בעזים היה כישלון אצילי - א לִכתוֹשׁ קומדיה בסגנון המראה את מגוחך המלחמה. הסרט מיחידת ההפקה החדשה של קלוני, Smokehouse (המנוהל לצד הבמאי והחבר גרנט הסלוב), הפריע לאופיו האפיזודי, מהותי. פגם שהוא ירש מספרו של ג'ון רונסון, אם כי צוות השחקנים בו מככבים גם יואן מקגרגור, ג'ף ברידג'ס וקווין ספייסי מתענג בבירור על חוֹמֶר.
השחרור של האמריקאי שוב מראה קלוני חומר תוקף, שיש לו פוטנציאל להיות קלישאתי, מזווית חדשה. לִשְׁלוֹט הבמאי אנטון קורבין לקח את הרוצח העומד לבצע סיפור עבודה אחרון והחדיר לו ניחוח אירופאי. התפאורה האיטלקית וסיפור הסיפור הנוקב גרמו לכמה מבקרים להשוות זאת לעבודתו של מיכלאנג'לו אנטוניוני, מה שממחיש שוב את מסירותו של קלוני לשימור הסגנון של תקופת הזהב של הקולנוע בשנות ה-60 שנות ה-70.
התפוקה הקולנועית של ג'ורג' קלוני נותרה מגוונת והוא מוכן לדחוף את כוח הכוכבים שלו לקצה כדי להביא סרטים משתנים למסך. עבודתו של השחקן קיבלה השראה רבה מבמאים כמו סידני לומט, ניקולס רוג, מייק ניקולס ואלן ג'יי. פאקולה - גברים שהפיקו כמה מהסרטים הגדולים ביותר שלהם בסוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70, והוא ניסה להתאים להם פרשנות איכותית וחברתית. ייתכן שהסרטים לא תמיד יתחברו לציבור ולמבקרים, והם עלולים להרחיק חלק בגללם נטיות פוליטיות, אבל צריך לתת לקלוני קרדיט על הניסיון להציע לקהל משהו שונה. כשחקן, במאי, מפיק וכותב הוא עמד מאחורי כמה מהמיינסטרים מעוררי המחשבה ביותר סרטים של העשור האחרון, ונראה שלבן 50 אין שום כוונה להאט או (לטמטם) את שלו תְפוּקָה.
ארוס 90 יום: אנג'לה מגיבה לנפילה עם החברה הכי טובה ג'וג'ו ודבי