ביקורת 'גרין לנטרן'

click fraud protection

ביקורות של Kofi Outlaw של Screen Rant פנס ירוק

פנס ירוקהוא כישלון בעל ממדים אפיים.

אני כותב את זה (בכאב) בתור מישהו שבאמת מכיר את גיבור העל המסוים הזה והיה מעריץ גדול של המודרני פנס ירוקמיתוס שהוקם על ידי הכותב והמנהל הקריאייטיב הראשי של DC Comics ג'ף ג'ונס (שהוא מפיק ויועץ בפועל בסרט זה). למרות שיש לו חומר מקור עשיר לשאוב ממנו, יש כל כך הרבה מהבמאי מרטין קמפבל והתסריט סופרים (גרג ברלנטי, מייקל גרין, מארק גוגנהיים ומייקל גולדנברג) טועים בכך שזו מחמאה אפילו שִׂיחָה פנס ירוק סרט, ולא חור שחור מעורפל שיושב במקום סרט על גיבור על ירוק.

הטעות הראשונה פנס ירוק עושה, היא שהיא לא מצליחה לבסס כל סוג של הקשר או מיתוס קוהרנטי עבור גיבור העל הטיטולרי שלו. הסרט נפתח באיזו אקספוזיציה כבדה שפולט על ידי איש הדג טומאר-רה (בדיבובו של ג'פרי ראש ללא דופי תמיד) על "כוח רצון אמרלד", יצורים עתיקים, טבעות כוח, מגזרי חלל, פנסים ירוקים ואיזה בחור רע בשם "פחד צהוב" פרלקסה. אין אזכור לעובדה שבמציאות הקומיקס הזו, כל הרגשות (רצון, פחד, כעס, אהבה וכו'...) פולטים סוגים שונים של "אורות" שניתן לרתום אותם ככוח; הכינוי של "כוח רצון ירוק" ו"פחד צהוב" נחשבים להסבר מספק. הם לא.

עם זאת, אל תחשוב על כל זה, כשחתכנו לבחור סגול (אבין סור, אם במקרה תפסת את שמו) שנאבק בגוש פחד צהוב צף (Parallax). בחור סגול נפצע, אומר משהו על מחליף ואז עף בחללית. Cut to Earth, שם אנו מתוודעים במהירות להאל ג'ורדן (ריאן ריינולדס) - טייס ניסוי שחצן, מגניב נשים, חומר גיבור ברור - ושלו (הלהבה לשעבר? קראש נוכחי?) קרול פריס (בלייק לייבלי). חתוך למרדף מטוס, פלאשבקים ספסטיים לאביו של האל מת בהתרסקות מטוס, ואז האל מסתובב עד שהוא מקבל טבעת סופר מהבחור הסגול הגוסס (ששכב בביצה כל היום, לא שאנחנו רואים אותו מתרסק כדור הארץ). כמה סצנות של ראיין ריינולדס קומדיה שטטיק מאוחר יותר, האל טס לכוכב מרוחק כדי לשמוע מזבלה אקספוזיציה מסבירה את טבעת העל החדשה שלו. אנו פוגשים בקצרה כמה מהפנסים האחרים (קילווג, טומאר-רה וסינסטרו, אם במקרה תפסת שֶׁלָהֶם שמות) - אבל אל תטרחו לאהוב אותם, כי הם נעלמו שוב תוך דקות ספורות.

בחזרה על כדור הארץ, לבחור סגול מת יש כמה דברים צהובים בתוכו שמדביקים את הקטור האמונד החנון (פיטר סרסגארד), מדען מיודד עם האל וקרול (או משהו). האמונד מקבל ראש נפוח וכוחות נפשיים מהכתם הצהוב (איכשהו) - אז פתאום יש כתם פחד צהוב בחלל, מדיום על כדור הארץ, והאל חייב לנצח את שניהם עם הסופר הירוק החדש שלו טַבַּעַת. רק, האל לא ממש בטוח שהוא אמיץ מספיק כדי להשתמש בטבעת העל הירוקה שלו, אז הוא מסתובב עוד קצת סביב כדור הארץ, רוקד סביב רגשותיו לקרול עד שהוא מזמן את (ניחשתם נכון) רָצוֹן להיות גיבור.

אם הפסקאות לעיל מבלבלות אותך, ברוך הבא לחוויה של ניסיון לעקוב פנס ירוקה"סיפור" של. הסרט הזה הוא בגדול בלגן עמוס מדי ולא קוהרנטי שאני לא בטוח שהבמאי מרטין קמפבל (קזינו רויאל) אי פעם היו בידיו, ראשו או ליבו בסביבה. כך גם לגבי כותבי התסריט. הסרט אף פעם לא נראה בטוח בעצמו - מה להראות, איך להראות אותו - והתוצאה היא מנותקת טלאים של סצנות משתנות באפקטיביות ובטון, עם הרבה הרבה חורים שנותרו פתוחים לרווחה בין תפרים. מתעלמים מרגעי מפתח בתנועה, בהתפתחות או בפעולה, מה שמותיר לנו, הצופים, להשלים את החסר בדמיון, בהנחות או בעצבנות שלנו (בשבילי זה היה האחרון).

אתה כמעט יכול לעשות מזה משחק: צפה בסרט, ובחר את כל הזמנים שבהם דמויות הולכות למקומות (כמו טיולים מהירים לחלל החיצון העמוק) או לעשות דברים (כמו להופיע כדי להילחם בנבלים), ללא כל נימוק מבוסס או מוֹטִיבָצִיָה. (עדיין הייתי רוצה לדעת איך האל ג'ורדן, שמטיל ספק בעצמו כפנס, יודע להופיע לקרב הגדול הראשון שלו עם הקטור האמונד. פתאום הוא פשוט שם במעבדה של האמונד, אין הסבר למה או איך.)

ללא תסריט טוב כרשת ביטחון, ובמאי מוכשר המספק חבל דק, הופעות השחקנים צונחות אל המעמקים חסרי התכלית והקאמפיים של סרט באטמן של ג'ואל שומאכר. (אני מעז להעלות את השם של באטמן ורובין, מכיוון שזו הייתה הפעם היחידה שהייתה לי הדחף לצאת מסרט קומיקס.) למרות כל הוויכוחים על הליהוק, לריאן ריינולדס ובלייק לייבלי אף פעם לא ניתנת ההזדמנות. או חומר הדרוש לפיתוח הדמויות שלהם - סצנה אחר סצנה, האל וקרול מתחלפים מחברים חמים לקרים לאמצע, וחלק ניכר מהדיאלוג שהם מדברים הוא צחוק בקול רם רַע.

מארק סטרונג מנסה לרומם את ההליכים בתור סינסטרו, הסכל המיליטנטי של האל בתוך חיל הפנסים. עם זאת, התסריטאים מטילים את הכדור הזה גם הם, דוחקים לשוליים את הנוכחות של סינסטרו למבחר שרירותי ברובו של סצנות המפוזרות לאורך הסרט. גרוע מכך, הכותבים זורקים מכשיר עלילה שרירותי לחלוטין שנועד להקים פנס ירוק סרט המשך, ובכך להרוס כל תקווה למעריצי הקומיקס לראות את התפתחות הדמויות הנפלאה שנכתבה עבור Sinestro במהלך השנים. הסרט הזה לא חוסך כלום.

ההשפעות (על כל המחלוקות והכסף סביבן) פשוט... בסדר. יש כמה רגעים מהנים (הכוחות הנפשיים של הקטור האמונד מהנים באופן מפתיע), אבל הם נגמרו די מהר. פאראלקס נראית כמו קריקטורה מטופשת (אבל מבצעת כמה מעשים זוועתיים בצורה מוזרה) ורק חלק מהחייזרים של ה-CGI עובדים כדמויות אמינות (טומאר-רה), בעוד שאחרים לא (קילובוג, השומרים). התחפושת של גרין לנטרן שריינולדס לובש עובדת לפעמים ונראית קריקטורית בפעמים אחרות, ולמרות טבעת הכוח מבנים עשויים היטב, הם משמשים לעתים קרובות בדרכים מופרזות שנועדו להפטיש את האפקט, במקום לשפר את סרט צילום.

לגבי התלת מימד? זה גימיק מוחלט, אל תשלמו על זה. יש לי ראייה מצוינת, ואפילו העיניים שלי התחילו לכאוב בזמן הצפייה בסרט הזה. ואז הורדתי את משקפי התלת מימד והבנתי למה: רוב הסרט לא בתלת מימד. רוב הזמן לא הרכבתי את משקפי התלת מימד בכלל; בפעמים אחרות, הסצנות היו מטושטשות מעט (הוצגו למחצה בתלת-ממד) או שהייתה לה אובייקט אחד או שניים בצילום שהופיעו באפקט התלת-ממד. סצנות החלל החיצון, תחפושת גרין לנטרן והכוחות היו כולם תלת מימדיים, אבל גם אז, האפקט נראה זול בהשוואה לסרטים אחרים. בְּעִיטָה בתלת מימד, במקום להיות מומר לאחר מעשה.

למרות כל הבעיות האמורות, יכול פנס ירוק עדיין נחשב קצת כיף סרט קיץ חסר דעת? בטח, אם אתה בן 10 ומטה. אבל אם אתה מבוגר מכדי להיגמר וליד דמות אקשן של גרין לנטרן ברגע שהסרט יסתיים, אז אתה כנראה מבוגר מכדי לא לשים לב שאתה צופה ביצירה ממש, אבל ממש, גרועה סרט. האכזבה הכי גדולה של הקיץ עבורי.

אם כבר ראית פנס ירוק, פנה אל שלנו פנס ירוק דיון ספוילרים - לשוחח על כל דבר שיכול לקלקל את החוויה לאחרים.

עם זאת, אם אתה עדיין על הגדר לגבי צפייה בסרט, בדוק את הטריילר למטה:

[poll id="NN"]

הדירוג שלנו:

1.5 מתוך 5 (גרוע, כמה חלקים טובים)

ארוס 90 יום: ההרגלים הלא היגייניים של ג'ני סלטן נחשפו על ידי אמא של סומיט

על הסופר