צלם "שר הטבעות" אנדרו לסני הלך לעולמו בגיל 59
היום מביא את החדשות העצובות שהצלם האוסטרלי זוכה האוסקר אנדרו לסני - ידוע בשלו שיתופי פעולה עם יוצרי קולנוע כמו ג'ורג' מילר ובמיוחד פיטר ג'קסון - נפטר בגיל 59. לפי הדיווחים, לסני מת מהתקף לב פתאומי; בעוד שאגודת הקולנוע האוסטרלית אישרה את שלו "מוות פתאומי," משפחתו של לסני תפרסם הודעה על מותו הבלתי צפוי במועד מאוחר יותר.
ראשי Weta Workshop, ריצ'רד וטניה טיילור - שעבדו לצד לסני על שיתופי הפעולה הרבים שלו עם ג'קסון - פרסמו את התגובה הבאה באינטרנט:
צוות Weta Workshop עצובים לשמוע את החדשות שאנדרו לסני נפטר היום. הזיכרונות שלנו מאנדרו תמיד יהיו מאדם נפלא ואכפתי שדאג לטכנאים סביבו, היה להוט לצחוק טוב ולשמח את כולם גם כשהדברים היו הכי מלחיצים עבורו כל אחד. איזה אדם מדהים ואנחנו ברי מזל שהייתה לנו ההזדמנות לעבוד איתו על כל כך הרבה פרויקטים נפלאים. תנחומינו למשפחתו של אנדרו מכל חבריו ב-Weta Workshop.
אנדרו לסני נולד בסידני, אוסטרליה בשנת 1956 והחל לעבוד כמפעיל מצלמה עוד בשנת 1978, בעודו תלמיד בבית הספר לקולנוע, טלוויזיה ורדיו של אוסטרליה (AFTRS). הוא שימש כמנהל הצילום בסרטים קצרים שונים בתחילת שנות ה-80, בנוסף להיותו חלק מצוות הצילום בפרויקטים רבים - כמו זה של ג'ורג' מילר
לסני ומילר שיתפו פעולה מספר פעמים במהלך העשורים לאחר עבודתם לוחם הדרכים יחד, כפי שלסני היה מנהל הצילום תִינוֹק (שמילר היה שותף לכתיבה) ב-1995; שימש גם כצלם וגם כמפעיל המצלמה מותק: חזיר בעיר (בשיתוף/בימוי מילר) ב-1998; והוביל את יחידת הצילום בלייב אקשן במילר'ס רגליים מאושרות (סרט אנימציה של CGI הכולל אלמנטים לייב אקשן) בשנת 2006.
הצבעים הבהירים/כהים החדים והאסתטיקה הבלתי נשכחת של סיפורי האגדה של סרטי מילר האלה יכולים, במידה לא קטנה, מיוחס למאמציו של לסני מאחורי המצלמה כאחד הוויזואליים המרכזיים מעצבים. באופן דומה, לסני מילא תפקיד בהקמת התבנית לתפאורה הפרועה של התפאורה מקס הזועם, שעדיין התפתחה כאשר לוחם הדרכים צולם.
כמובן, זו הייתה העבודה של לסני על זה של פיטר ג'קסון שר הטבעות טרילוגיה שהביאה לו את השבחים הביקורתיים ביותר, בנוסף לזכותה בפרסים רבים על מאמציו (כולל אוסקר ובאפט"א). נופי הנוף הסוחפים וניגודיות התאורה החיה בין אזורים שונים של הארץ התיכונה של ג'קסון (שטוף השמש והעליז שייר, המערות המוצלות של מוריה, הדימויים הגיהנומיים המגדירים את מורדור) הם, במידה לא מבוטלת, בחלקם יצירה של לסני. הסגנון הוויזואלי האפי של הצלם המשיך דרך שיתופי הפעולה המאוחרים שלו עם ג'קסון, כולל 2005 שלו. קינג קונג ו העצמות המקסימות.
לסני גם שיחק תפקיד בהחלטתו של ג'קסון לירות בשלו ההוביט טרילוגיית סרטים בתלת מימד במהירות 48 פריימים לשנייה (FPS), מה שהופך אותו לסרט הראשון שמשתמש בטכנולוגיה כזו. ייתכן שההחלטה הייתה שנויה במחלוקת כשהראשונה הוביט הסרט שוחרר בבתי הקולנוע, אבל הגישה החדשנית כבר נתנה השראה לבמאים ראויים לציון אחרים - כמו ג'יימס קמרון ואנג לי - ללכת בדרך שלסני עזר לסלול ולצלם את סרטי התלת-ממד שלהם ב-FPS גבוה יותר תעריפים.
מעבר לשיתופי הפעולה שלו עם במאים (וחברים) כמו מילר וג'קסון, לסני שימש גם כמנהל הצילום על אוהלים מדהימים מבחינה ויזואלית כמו אני אגדה, עליית כוכב הקופים, ובעלי לשון הרע (אבל נהדר-מסתכל) כשף האוויר האחרון. לסני עבד גם כ"מנהל צילום אורח" על אלכס פרויאס עיר אפלה בשנת 1998 והיה מפעיל המצלמה בסרט התיעודי של מרטין סקורסזה מ-2008 הרולינג סטונס להאיר אור.
פרויקט הגמר של לסני היה חושף המים (שרק עלתה לראשונה בארה"ב), הדרמה ההיסטורית בכיכובו ובבימויו של ראסל קרואו - חבר קרוב של לסני. קרואו פרסם את ההודעה הבאה בטוויטר, בתגובה לחדשות על מותו של לסני:
חדשות הרסניות מהבית. אמן האור, הגאון אנדרו לסני הלך לעולמו.
— ראסל קרואו (@russellcrowe) 28 באפריל, 2015
ג'קסון פרסם גם את ההודעה הבאה ב- עמוד הפייסבוק הרשמי שלו, לזכרו של אנדרו לסני:
בהיותי בת יחידה, גדלתי ותהיתי איך זה יהיה שיש לי אח. רק היום, בניסיון להתמודד עם החדשות הנוראות על מותו של אנדרו, הבנתי כמה הוא הפך האדם הזה בשבילי - מישהו שיכולתי לאהוב ולסמוך באופן מהותי - שעכשיו אני יודע שפירושו מישהו שמוכן לכל הטוב והטוב רַע. אנדרו היה חלק שאין לו תחליף ממשפחתי ואני לא מאמין לחלוטין שלעולם לא אשמע שוב את הצחוק המדבק שלו, לא ארוויח מחוכמתו השקטה, או אהנה מהשבחים הנדיבים שלו. אנדרו יצר תמונות בלתי נשכחות ויפות על המסך, והוא עשה זאת שוב ושוב, כי הוא שירת רק את מה שהוא האמין בו - הוא היה האמן שלו, נפרד ממני, אבל תמיד עובד בנדיבות כדי ליצור את מה שניסינו ליצור ביחד טוב יותר. על הסט פיתחנו יכולת עבודה משותפת תוך שימוש במינימום מילים - מפגש מוחות נדיר. תמיד אזכור שהגעתי, אינספור פעמים, בחמש בבוקר - כל הרגעים השקטים שהיו לי איתו כשיכולתי לעלות על הסט ולדעת שהוא היה שם - לא מופתע, מוכן, מקשיב, מתעניין, יותר חשוב מכך - מוכן לתפוס אותי אם אתבלבל. תמיד היה לו הגב שלי. ככל שאהיה יותר חרד, כך הוא יהיה רגוע יותר. סלע איתן בעולם הבלתי צפוי ששנינו בחרנו לעבוד בו. אחרי 17 שנים ו-8 סרטים ביחד, קשה מאוד לשאת את אובדנו של אנדרו.
אנו כאן ב-Screen Rant מבקשים להביע את תנחומינו הכנים ביותר לחברים ולמשפחתו של אנדרו לסני בזמן האבל שלהם.
ז"ל. אנדרו לסני.
ארוס 90 ימים: טניה חולקת את ההיסטוריה שלה עם אלימות והתעללות במשפחה