ווס בנטלי מדבר על הדרקון של פיט, סיפור אימה אמריקאי ורימייקים

דיסני יצרו נוסחה מנצחת עם שורה של עיבודים לייב אקשן לאחרונה. הדמיון המחודש הקרוב שלהם של הדרקון של פיטהוא הנכס הבא שיקבל את הטיפול בלייב אקשן ונראה כי הוא עוד מהדורה מבטיחה כאשר הוא יגיע לבתי הקולנוע בשבוע הבא.

הסרט בוים על ידי דיוויד לורי וכולל צוות כוכבים בכיכובו של רוברט רדפורד (קפטן אמריקה: חייל החורף), ברייס דאלאס הווארד (עולם היורה), וקארל אורבן (ת'ור: ראגנארוק). בכתב העת האחרונה עבור הדרקון של פיט קיבלנו את ההזדמנות לדבר עם השחקן ווס בנטלי (סיפור אימה אמריקאי) שיש לו תפקיד משנה מרכזי בסרט המשפחתי הקרוב.

בישיבה שלנו, בנטלי מדבר על הצילומים בניו זילנד, מה משך אותו הדרקון של פיט, אילו סוגי סרטים יש ליצור מחדש, סיפור אימה אמריקאי ועוד הרבה.

אתה ידוע בכך שאתה עושה פרויקטים ממש למבוגרים, כמו אמריקן ביוטי ו סיפור אימה אמריקאי; מה גרם לך לבחור סרט ידידותי למשפחה כמו הדרקון של פיט?

ווס: ובכן, למרבה המזל הם בחרו בי, וזה היה נהדר. נפגשתי עם [הבמאי] דיוויד לורי בעבר, וממש הלחצתי, ורק קיוויתי שיום אחד הוא יתקשר אליי, אז התרגשתי ממנו. אבל גם יש לי שני ילדים, ודיברנו באופן פעיל על לעשות משהו קל יותר. וגם תמיד שיחקתי - מה שכיף לשחק - באנשים מסוכסכים שטועים בצד האפל, וכך אני באמת רצה לעשות משהו שהיה קליל, יחסית, בכל הנוגע לאישיות של אופי. זה היה בכיוון הזה, אז היה בו כל מה שחיפשתי.

מדהים. אז מה משך אותך לתפקיד ג'ק?

ווס: ג'ק מעניין, אתה יודע, כי הוא אבא מתוק. הוא אדם מתוק ואמיתי. "אמיתי" הייתה המילה שעלתה לי בראש כשראיתי את ג'ק, אז רציתי לשחק אדם רציני כזה. וגם אתה רוצה קצת קונפליקט עם כל דמות, אז היה לו הקונפליקט של העסק שהוא היה בו, אבל גם אני חושב שג'ק מודע מאוד לנזק שניתן לעשות על ידי רישום, והיה מעניין לראות את הדינמיקה בין הוא לבין חן. אז זה לא היה רק ​​דמות אמיתית דק-נייר, היה בו קצת עומק.

המקום בו צילמתם היה מאוד רוקווליאני, אהבתי את זה. זה היה כל כך יפה, כמו אמריקה התיכון הקלאסית. היכן זה היה?

ניו זילנד.

האם זה באמת היה?

ווס: [צוחק] כן זה מצחיק שאתה אומר את זה, והעיר שאתה מדבר עליה הייתה עיירה קטנה נקרא Tapanui, שנמצא ליד התחתית של האי הדרומי, וזה היה פשוט הקטן המושלם העיר.

איזה מראה אמריקאי קלאסי בניו זילנד.

ווס: אני יודע, וככה זה הרגיש. יש בו את רצועת הרחוב הראשי, וכולם הכירו אחד את השני. כי לא התארחנו בבתי מלון, התארחנו בבתים של אנשים-

האם זו הייתה עיר שלמה?

ווס: אה כן, זו עיירה, זו טפנואי, וכל מה שהם שאלו אותנו היה, "באיזה בית אתה מתגורר?" וכל מה שהיה לך לומר היה שם המשפחה והם ידעו בדיוק איך נראה הבית, מה אתה קרוב, וכל זה דברים.

דבר איתי קצת על יחסי האחים בין ג'ק וגווין.

ווס: היה שם הרבה יותר. אני חושב שהדרך שבה הם גזרו את הסרט הייתה נהדרת כי הייתה התמקדות טובה בדרקון ובילדים, ודרך העיניים שלהם, אז הרבה מה דברים שהודיעו על מערכת היחסים בין גאווין וג'ק, אתה יכול לשמוע את זה כשאתה מתמקד בילדים, מה שלדעתי היה נהדר עשיית סרט. אבל יש שם דינמיקה של קנאה, ואני בערך ירשתי את העסק המשפחתי.

האם זה הרגיש כמו קצת יריבות?

ווס: זו הייתה קצת יריבות, למרות שהם אוהבים אחד את השני. יש רמזים לבעיות שגווין גרם בעבר, וזו הסיבה שאני נוטה לא להאמין לו כשהוא בא אלי עם כל הרעיונות והסיפורים האלה. אז כן היריבות, העסקים, רעיון העיירה הקטנה של כל זה.

כשקרל אורבן משחק את אחיך, איך היה הקשר הזה על הסט?

ווס: הו, הוא נהדר. הוא בחור מצחיק. הוא מצחיק בכוונה, אבל גם האישיות שלו מצחיקה. כולנו היינו משחקים שח, הוא תחרותי, בצורה הכי חיובית.

יריבות אחים קטנה בשחמט?

ווס: [צוחק] ובכן, הוא היה טוב ממני, אז עד כמה שיכולתי להפוך את זה ליריבות. אז היה לנו טוב. אבל מסביב, כל הסט הזה, החבר'ה האחרים ששיחקו בצוות שלו, כולנו נהנינו מאוד ביחד.

ברור שהיה לכם צוות כוכבים, רוברט רדפורד, ברייס דאלאס הווארד, בעצמכם, קארל אורבן, אבל הצ'ופרים הפועלים של אונה לורנס הצעירה ואוקס פגלי, הם העיפו אותי, הם היו מדהים. יש לך עצה בשבילם?

ווס: אם עשיתי זאת, כנראה שלא הייתי צריך לחלוק את זה איתם, כי הם היו כל כך טובים. [צוחק] כנראה פישלתי אותם. למעשה, בתורי למדתי מהם הרבה.

בֶּאֱמֶת?

ווס: כן. באופן כללי, כשחקן, אתה תמיד רוצה להיות בקשר עם הילד הפנימי שלך, וזה נשמע כל כך עליז אבל זה נכון. אתה רוצה להישאר ספונטני ואתה רוצה להישאר כנה, ולילדים יש את זה. שלא לומר שכל השחקנים של הילדים זהים, השניים האלה בולטים, כי לגשר על הפער ולקבוע את זה לסרט קשה מאוד לעשות, והם עושים את זה יפה. אוקס ממש ברגע, אוונה מאוד כנה במשלוח שלה, והיא גם ברגע, ואפשר לראות את זה בעיניים שלהם, ובכל פעם זה שונה. יחד עם זאת הם נשארים בתחומי הסרט, אז הכל מאוד מסובך. למדתי מהם הרבה.

הם היו מדהימים, הם הרסו אותי לגמרי.

ווס: והם גם ילדים מדהימים. שניהם לא גרים בלוס אנג'לס ואני חושב שזה דבר טוב. [צוחק]

[צוחק] אולי זה לא דבר רע. כשדיסני עושה כל כך הרבה סרטים קלאסיים, כמו ספר הג'ונגל, הדרקון של פיט, סינדרלה, בלייב אקשן, מה לדעתך מחבר את המעריצים עם הרימייקים האלה?

ווס: ובכן, אני חושב שזה עסק מתמצא מצד אחד. אתה מחבר מחדש את המבוגרים, אז הם ירצו ללכת. ואז יש לך את הילדים, אז יש לך את שניהם בתיאטרון, כל המשפחה. ומצד שני, אלו סיפורים קלאסיים, וסיפורים קלאסיים צריכים להיספר מחדש.

אני מסכים.

ווס: אין לי בעיה עם רימייקים כשזה סיפור קלאסי, אתה יודע? כשזה רק סרט קלאסי, אז אתה נתקל בבעיה. כאילו אני לא חושב שפוינט ברייק, אתה יודע, זה סרט קלאסי, זה לא בהכרח סיפור קלאסי, זה לא משהו שדורות יעבירו זה לזה בעל פה, אתה יודע? [צוחק] התמונות היו מדהימות, אז זה ההבדל בסרטי דיסני, הם כמו היסטוריה בעל פה, אז זה מגניב לראות את הרימייקים האלה. אני ממש שמח להיות חלק מאחד. למרות שהם מאוד שונים, המקור השפיע על הילדות שלי.

בהחלט. אני חושב שראיתי את זה בגן. אילו דמויות אייקוניות של דיסני הן מהאהובות עליך?

ווס: הכובען המטורף והזחל מאליס בארץ הפלאות. כל דבר שעליסה בארץ הפלאות הוא מאוד אינפורמטיבי עבורי מבחינה יצירתית.

זה הסרט האהוב עליי של דיסני.

ווס: כן, ניסיתי לגרום לילדים שלי לצפות בזה, אני חושב שהם עדיין צעירים מדי. אבל, כל דבר; כשאני כותב, כשאני משחק, כשאני עושה משהו יצירתי, סוג סיפור כזה הוא מה שאני - אני מתכוון אהבתי את ה-BFG כי הרגשתי שזה עולם דומה, השפה הייתה די חכמה, והדימויים האלה גַם. הסיבה שאני אומר את זה היא כי לא ממש קראתי את ה-BFG כשהייתי ילד, אז נהניתי לצפות בסרט הזה.

איזה סרט דיסני קלאסי לדעתכם כדאי להם לעשות מחדש?

ווס: זה לא כמו קלאסי קלאסי, אבל אני חושב שמלך האריות יהיה מגניב. אני חושב שזה סיפור ממש טוב.

זה די כמו ספר הג'ונגל, זה היה מחזמר להיט.

ווס: כן, אני חושב שאם הם היו הולכים ככה שגם המחזמר הלך איתו, הייתי מאוד מעוניין לראות את זה בעצמי.

דיסני ומארוול הם ללא ספק המלכים של סרטי גיבורי העל. בעולם הזה, איזה זיכיון או דמות היית רוצה לגלם?

ווס: זו שאלה שאי אפשר לענות עליה, כי הם כבר מתחילים לגרד את החבית [צוחק] ובחורים אחרים שיחקו את כל הטובים, אז אתה יודע. אהבתי ספרי קומיקס אבל היחיד שאי פעם - הגיבור היחיד לפני שהייתי רוצה לשחק, עכשיו אני לא חושב שאהיה מעוניין באף אחד מהם - אבל באטמן היה היחיד.

אתה תהיה באטמן נהדר.

ווס: תודה רבה. אבל אני לא מעוניין יותר. יש כל כך הרבה וזה נראה כל כך מפוצץ. זה מרגיש כאילו הבאר יבשה.

אכפת לך אם אשאל אותך כמה שאלות בנושא סיפור אימה אמריקאי?

ווס: אני לא אוכל לענות על אף אחד מהם, אבל אתה יכול לשאול. [צוחק]

טוב זה מהעונה שעברה. האם ידעת שהדמות שלך הייתה מטורפת בעונה שעברה לפני כן, או האם ידעת מתי קיבלת את התסריט האמיתי?

ווס: ידעתי קודם. ישבתי עם ריאן [מרפי] לפני שהתחלנו לירות והוא סיפר לי את ההפתעה הזו. הוא אמר לי שהסיבה היחידה שהוא רצה שאדע היא כדי שאוסיף לזה אלמנטים. הוא לא רצה שזה יהיה לא לדעת.

ואז נכנס הטוויסט הזה.

ווס: כן, אז בצפייה חוזרת אתה יכול אולי לתפוס כמה רגעים. אם הופתעת מזה, תוכל לתפוס כמה רגעים שיהיו כמו, "אוי, אני רואה את זה שם."

היה לך התגלגלות ענקית מלון. מה אנחנו יכולים לצפות ממך העונה?

ווס: אין לי מושג. [צוחק]

תשובה טובה, תשובה טובה. האם תרצה להמשיך לעשות עוד עונות של סיפור אימה אמריקאי או שזה הולך להיות זה בשבילך?

ווס: אני לא יודע. קשה לקבל את ההחלטה הזו עכשיו. מה שמגניב בהופעה הזו הוא שהם תמיד משנים אותה. זו הופעה נהדרת, כיף להיות חלק ממנה עכשיו.

אני יודע שהעונה הבאה עוסקת באי רואנוק, ההיעלמות ודברים כאלה...

ווס: אין לי מושג.

אני חושב שזה פורסם רשמית.

ווס: אין לי מושג אם זה או לא.

התכוונתי לשאול: אם זה היה על האי רואנוק, נניח, מה אתה חושב שבחור כמוך היה עושה שם?

ווס: [צוחק] אתה יודע שהיפותטיות הן קשות בעסק הזה, אני לא באמת יכול לדבר על זה. [צוחק] אני בכנות לא יכול לומר דבר.

עוד פרויקטים קרובים שאולי יהיו לך?

ווס: עדיין כלום, רק הדרקון של פיט כרגע.

הדרקון של פיט משחק כעת בבתי הקולנוע בארה"ב.

ארוס 90 יום: ההרגלים הלא היגייניים של ג'ני סלטן נחשפו על ידי אמא של סומיט