האם הנשיא טראמפ יכול לסגור את טוויטר באופן ריאלי?

הדרמה השבוע בין הנשיא טראמפ לבין טוויטר דחף אותנו למציאות בלתי צפויה של תוהה אם פקיד ממשלתי יכול לסגור אתר אינטרנט מכיוון שהוא מציע לאנשים מידע מדויק יותר מהפקיד האמור. למרות שהתרחיש הסביר ביותר כאן הוא ששום דבר מהשינוי לא ישתנה משני הצדדים, כדאי לבחון מדוע זה ומה התוצאות האפשריות.

הנושא התחיל בגלל שינוי במדיניות של טוויטר שהוצג בתחילת מגיפת הקורונה. במאמץ לשניהם להפחית את רמות הפאניקה ולעזור לאנשים לכבד את הנחיות ההתרחקות החברתיות, טוויטר (ו פלטפורמות אחרות כמו יוטיוב) החליטה לנקוט עמדה נגד מידע מוטעה. הרעיון היה שמניעה של מישהו לפרסם מידע לא מדויק על הנגיף יכולה להציל חיים. עם זאת, מאז, טוויטר התרחבה למדיניות כדי להקיף פוסטים שעלולים להיות פחות מסוכנים, ב- שם של האטת התפשטות המידע השגוי והצגת למשתמשים את מה שהוא רואה כאמין מָקוֹר.

הבעיה הגיעה לבסוף לדונלד טראמפ כאשר צייץ על פתקי הצבעה בדואר, בטענה שהם נתונים יותר להונאת בוחרים. הוא כמובן טעה בכך ומערכת התיוג של טוויטר סימנה את הציוץ שלו עם קישור למידע מדויק שכותרתו "קבל את העובדות על פתקי דואר אלקטרוני". בתגובה, טראמפ דרש מהממשל שלו "לעשות משהו" לגבי התווית וש"משהו" יבוא בצורה של

צו הביצוע של יום חמישי. התשובה הפשוטה לשאלה היא כן. הצו הזה יכול להביא לקץ של טוויטר וכל פורום אינטרנט ציבורי שקיים אם הוא ישרוד.

צו ההנהלה הוא מכירה קשה

הדרך שבה פועל "הצו המבצעת למניעת צנזורה מקוונת" היא על ידי הסרתם של אתרי אינטרנט מההגנות הניתנות ב סעיף 230 של חוק הגינות התקשורת, שאומר שלא ניתן לתבוע בעלי אתרים בגלל דברים שאנשים מפרסמים עליהם אתרים. בלי ההגנות האלה, ממש כל מי שאי פעם לא אוהב פוסט כלשהו בפלטפורמה מסוימת יכול לתבוע את הפלטפורמה, בדרישה לרווח כספי או להסרת התוכן האמור. ההתקדמות "המדרון החלקלק" משם מובילה למסקנה ההגיונית שאף אחד לא יכול לפרסם דבר מכיוון שכל פוסט הוא אחריות משפטית כלפי בעל הפלטפורמה, שתאלץ אותם לאסור כל פוסט שמישהו מתלונן עליו או סוגר עליו מטה.

אם אתה תוהה מדוע הנשיא, מי שצריך לתמוך בחופש הביטוי, ירצה לתמוך בהצעת חוק שסוגרת את השדרה הנפוצה ביותר לחופש הביטוי שאי פעם היה קיים, אתה לא לבד. למרות שהצו יכול להוביל לסוף טוויטר, הוא יצטרך לשרוד כמה סיכויים בלתי עבירים כדי להיכנס לתוקף, וזו הסיבה שסביר להניח שאין ממה לחשוש. זה יצטרך לעקוף את ההגנות על חופש הביטוי של התיקון הראשון. זה יצטרך לכתוב מחדש אילו סוגי תקשורת ל- FCC יש שליטה. זה יצטרך לעמוד בפני הצבעה בקונגרס, שם קרוב לוודאי שהקונגרס יחליט שזה לא שווה לאבד כל פלטפורמת מדיה חברתית, בהתחשב בכך שזה יצטרך להשפיע פייסבוק, יוטיוב, טיק טוק, וכן הלאה.

יש שתי אירוניות עיקריות לגבי כל זה. הראשון הוא שהטיעון של טראמפ נובע מטענה חוזרת ונשנית של הטיית מדיה חברתית שמובילה לפלטפורמות שמצנזרות רעיונות ימנים. טענות להטיה האמורה הם שקרים להפליא ובכל זאת, טוויטר אכן מאפשרת לו לומר זאת, ועוד עשרות הצהרות לא מדויקות עובדתית המפרות את תנאיו. החלק האירוני השני של זה הוא ללא מדיה חברתית, טראמפ יאבד את צוות השיווק שלו במדיה החברתית, המדענים הפוליטיים של הישות מסכימים שהיא החוזק העיקרי של הקמפיין הזה. באופן משעשע, במקרה הלא סיכוי שהצו הזה יוביל אי פעם לחוק חדש, סביר להניח שהוא גם יבטיח לטראמפ מפסיד את הצעתו להיבחר מחדש. הוא צריך את המדיה החברתית יותר ממה שהיא צריכה אותו.

סרט לא מפותח: מדוע סם אחיו של דרייק מוסתר בטריילר?

על הסופר