Shadowverse: סקירת הקרב של האלופה: מחזה של בוקר בבוקר

במבט הראשון, Shadowverse: הקרב של האלופה נראה כמו אחר העתק חסר השראה של יוגי הו!, ממש עד לתסרוקות המובחרות ולאצטדיון הספורט המוקדש למשחקי קלפים. גם זו לא רושם ראשוני מטעה, אלא מבוססת על שניהם הניידים המקוריים Shadowverse וספינוף האנימה המלא שלו, אדפציה זו משלבת את האיכויות הטובות ביותר של שניהם למשחק שעושה הכל קצת יותר טוב מהצפוי. חובבי מורכבות משחקי הקלפים וסיפור קליל ימצאו הרבה מה לחבב בהרפתקאות ה- JRPG בגודל מלא של סייגמס ושל Xseed.

שחקנים יוצרים דמות במהירות בתחילת קרב האלופה ולהירשם לאקדמיה של טנסי, להתיידד עם הירו ריוגאסאקי וחבריו ולהצטרף למועדון Shadowverse בקמפוס. שילוב של סצנות מלאות ושיחות רומן ויזואלי מספרות את הסיפור, כאשר כל שורה מושמעת במלואה באנגלית. ישנם דפי דיאלוג בין כל קרב קלפים, הרבה יותר ממה שניתן לצפות ממשחק שמכוון בעיקר לקבוצת חטיבת הביניים. למרות זאת, הסצנות מושכות תשומת לב ולעולם לא הופכות להיות מתנשאות, אם כי יש אפשרות לדלג על אלה שמחפשים רק את משחק הקלפים. עם זאת, אפילו מי שמתעניין מרחוק צריך לעקוף את האפשרות הזו - חלק ממשימות הצד ורגעי הדמות יכולים להיות מקסימים אפילו למי שראה את כל זה בעבר.

אם כבר מדברים על משימות, Shadowverse: הקרב של האלופה יש לו עולם שלם לחקור אותו מחוץ למשחקי לוחמי הקלפים שלו. בין הסצנות, שחקנים יכולים להסתובב ברחבי בית הספר והסביבה במספר לא מבוטל של סביבות תלת מימד מלאות. יש פריטי אספנות לתפוס, דמויות צד לשוחח, וכמה מטרות בונוס מוסתרות סביב כל מפה. נוסף על כך, יש א פרסונה 4-סט משימות בסגנון המאפשר לשחקנים לצלול עמוק לתוך מערכת היחסים שלהם עם כל אחת מהדמויות הראשיות, והכל נעשה בצורה מפתיעה היטב בהתחשב בחומר המקור. זהו מאמץ אמיתי בבניית עולם שמשתלם בגדול, במיוחד בהשוואה להתאמות המשחקים הטיפוסיות של יוגי הו! ואנימה משחקי קלפים אחרים. במקום רק לערוך ולשפשף סיפון טורקים, החלק הסיפורי של הקמפיין מתגלה כמו קריקטורה מהנה של שבת בבוקר, כשהשחקן הוא הכוכב.

הצד של משחק הקלפים של קרב האלופה משחק בצורה דומה, ומעלה את מה שנראה בתחילה כפשוטה פשטנית על הנוסחה. חלק ניכר מהמשחק מרגיש בהשראתו של בליזארד Hearthstone, אבל הוא משתלב היטב עם מורכבות שנלקחה ממנה קסם: ההתכנסות. נכון שאין כאן הרבה חדשנות, אבל השילוב של מכניקה מוכיח מסקרן. למי שמגיע קֶסֶם, ההבדל הגדול ביותר הוא היעדר חסימה בלחימה. יצורים (כאן נקראים עוקבים) יכולים לתקוף את השחקן היריב באופן חופשי, לא משנה כמה איומים הם הטילו. משחקים מוקדמים גורמים להתקנה הזו להיראות כאוטית מדי, אך ככל שהמשחק מציג קלפים וחפיסות מורכבים יותר, הכל נלחץ למקומו. בבסיסו, המשחק כולו מהווה מעשה איזון בין מיהר לנזקים גדולים ושיבוש אסטרטגיות שעלולות להיות קטלניות.

שחקנים מכירים את האסטרטגיות שלהם ברגע שהם בוחרים איזה סוג חפיסה הם רוצים לשחק. ישנם שבעה ארכיטיפים, לכל אחד מהם המיקוד המכני שלו. חפיסות Dragoncraft בוגדות בזימון ענק בעוד חפיסות Swordcraft מסתמכות על חיזוקים סטטיסטיים המסופקים על ידי יצורים סינרגיסטיים. לכל אחד יש דרך אחרת למלא את הלוח ולגרום ליריב לחשוב פעמיים לפני שהוא נכנס לכל. קרב האלופה הוא מצוין בלהניח את כל זה צעד אחר צעד עבור שחקנים חדשים והתנגדי NPC אפילו מספקים דקלקיסטים שיכולים לבנות את ערימת הקלפים שלהם באופן אוטומטי מאוסף השחקנים. זוהי הדמיה נהדרת לאופן התפשטות החפיסות הפופולריות משחקי קלפים אחרים בעולם האמיתי ואופציה פנטסטית לשחקנים שלא רוצים לדאוג לבחירת כרטיס אופטימלי ולאזן את העקומה שלהם.

Shadowverse: הקרב של האלופהלא ייזכר כמועמד למשחק השנה, ואוהדי המשחק המקורי כנראה יהנו יותר להמשיך לשחק בטלפונים במקום לתת לזה זריקה. עם זאת, עבור חובבי האנימה ואלו שנהנים מ- JRPG משפחתי טוב, סיגאמס חיברה חוויה מעוגלת ואסור להתעלם ממנה. כיף לבלות כמה עשרות שעות בלזכור עד כמה סוחף סיפור אבסורדי על קבוצת חברים להציל את העולם בעזרת משחקי קלפים יכול להיות, ו Shadowverse: הקרב של האלופה עושה את זה טוב יותר מרוב.

Shadowverse: הקרב של האלופה זמין כעת ב- Nintendo Switch. עותק של המשחק נמסר ל- Screen Rant לצורך סקירה זו.

הדירוג שלנו:

4 מתוך 5 (מצוין)

מאוורר הפוקימון הופך את כל האבולוציות של Eevee לבובות אמנות מציאותיות

על הסופר