ביקורת החבר'ה האחרים

click fraud protection

כתב ויתור: אני לא מעריץ גדול של עוגן וההופעה האהובה עליי של וויל פרל היא מהסרט ששם אותו על המפה כשחקן קומי תיאטרלי: שֵׁדוֹן. אני יודע שאנשים מוצאים את הבחור מצחיק אבל בעיני, הוא משחק בעצם את אותו תפקיד ברבים מהסרטים שלו - בלי מושג, ובכל זאת אגואיסטי עם כמויות מופרזות של הערכה עצמית שיגרמו לכל ילד בתיכון עם ביצועים נמוך אך שחצן לְהַסמִיק.

וויל פארל ומארק וולברג מגלמים את הבלשים אלן גמבל וטרי הויץ, שותפים משטרה מאוד לא תואמים שהם בעצם דוחפי נייר במתחם שלהם. בתחילת הסרט הם (וכל השאר בתחנת המשטרה) מוצלים מאוד על ידי זוג שוטרי-על בגילומו של סמואל ל. ג'קסון ודוויין ג'ונסון. ג'קסון וג'ונסון הם יקירי התקשורת האובר-היפיים, הסופר-פופולריים, נוטפי הטסטוסטרון, של המשטרה, וכולם במחוז שלהם מסתכלים עליהם חוץ מטרי. הסרט נפתח ברצף מרדף עם הצמד הדינמי, ולמרות שאני מבין שזה נועד להיות מופרז, זה השאיר אותי לחשוב שצפוי לי סרט ממש טיפשי.

למרבה המזל, משם זה ירד קצת והיה מצחיק יותר. סם ג'קסון מגיע לנקודה שבה נראה שהוא פשוט עושה פארודיות עצמיות, אבל זה לא בהכרח דבר רע. דוויין ג'ונסון מגלם את דמותו באופן שמתאים לו כמו כפפה ליד (דמיין את הדמות שלו מ

תתחכם, אבל הכפיל את האגו והסר כל רמז ל"בחור נחמד"). טרי היה פעם בלש פופולרי ברחוב עד לתאונה מצערת עם דמות ספורטיבית ידועה - ועכשיו הוא נדחק בעיקר לתפקיד עם גמבל, מישהו שהמילה "בלתי תואמת" ליחסים איתו אינה מספקת. מתאר.

טרי הוא בחור אגרסיבי לכעוס בקלות, ואילו אלן הוא אישיות נינוחה, חנונית, טובה-שתיים-נעליים. כמעט כל מה שהוא עושה משגע את טרי וגורם לזוג להיראות מטופש מול עמיתיהם לעבודה. בעוד שטרי נואש לחזור לעובי הקורה ברחוב, אלן די מרוצה להיות רוכב שולחני (הוא רואה חשבון משטרתי). "המקרה הגדול" של אלן רודף אחרי מישהו שבונה בניין ענק מבלי למלא את אישורי הפיגומים הנדרשים. מסתבר שהאדם המדובר הוא אחד דוד ארשון (בגילומו של סטיב קוגן), משקיע מיליארדרים שהפסיד 32 מיליארד דולר בגלל השקעות גרועות עבור בנק גדול. הבנק לא עומד להוציא דוח כספי רבעוני שמשקף הפסד כה מדהים, אז הם דורשים שארשון ימצא "פראייר" ממנו יוכל לחלץ 32 מיליארד דולר כדי להחליף את הֶפסֵד. כדי להבטיח שהוא לא יברח ושהוא ישלים את המשימה הזו, מוקצה לו צוות של "שומרי ראש" בראשות ריי סטיבנסון (מעניש: אזור מלחמה).

בסופו של דבר חקירת הפיגומים מובילה את הבלשים חסרי הפחד שלנו למה שקורה עם המיליארדים, ו אלן נחוש לרדת לעומק העניין לפני שמישהו יחולק מ-32 מיליארד דולר כשטרי ברשותו צַד.

הרבה אנשים מתביישים בוולברג כשחקן, אבל אני מעריץ של הבחור. כאן הוא בעצם נתן לעצמו ללכת קצת באזור המעיים (שומן בבטן) וזה גורם לו להיראות יותר כמו בחור רגיל. הוא משחק כועס ועל הקצה טוב, למרות שהייתה סצנה אחת שבה הוא מתעמת עם חברתו לשעבר בבלט אולפן שבו הדמות שלו קופצת לגמרי ונתקלת כאילו ה-IQ שלו ירד לפתע בערך ב-60 נקודות. אני דווקא אהבתי את פרל בסרט הזה כי זה חזר לתפקידו בתור באדי השדון - מאוד ישר וישר, אבל בלי האגו הקיצוני הזה, הדמויות שלו בדרך כלל מציגות. הוא ווולברג שיחקו טוב אחד מהשני. סטיב קוגן, שבדרך כלל מצחיק מאוד, לא היה מצחיק אפילו מעט בסרט הזה. הייתה סצנה שהייתה המראה ברור לנאום "חמדנות זה טוב" של מייקל דאגלס ב וול סטריט שנפל שטוח לחלוטין. זה היה מוזר לראות את אווה מנדס כאישה כפופה בסרט - לא נורא, פשוט מוזר.

בסך הכל מצאתי את הסרט מצחיק באופן ספורדי, עם הרבה צחקוקים שפזורים לאורך כל הדרך ורגע צחוק בקול רם מדי פעם. היו הרבה גאג'ים בסרט ברוח ה"מצחיקת מביכה", שלעתים קרובות קשה לשלוף. ראיתי הרבה סרטים שבהם ניסו את זה וההומור כביכול רק גורם לי להתכווץ - כאן זה היה לרוב די מצחיק. דבר אחד שנראה שהתווסף לאחר מעשה היה קריינות הקריינות, שהסרט בהחלט יכול היה להסתדר בלעדיו. אה, וקצת אזהרה: ממש הופתעתי לגלות אחרי העובדה שהסרט הזה מדורג PG-13 - כשישבתי וצפיתי בו, הייתי נשבע שהוא דורג R בגלל הרמיזות והוולגריות שפה.

לבסוף, יש לי אזהרה, שרובכם ללא ספק לא תשימו לב אליה: אם תרצו לעזוב את התיאטרון לאחר שנהניתי מהסרט הזה ובמצב רוח טוב, הייתי מציע לך לעזוב בדיוק כשהקרדיטים מתחילים גִלגוּל. למה? כי הנה לכם מה שאמור להיות זיוף מטופש של סרטי אקשן של "חבר שוטר", אבל ברגע שהקרדיטים יתחילו להתגלגל יוצגו לכם גרפיקה וסטטיסטיקה עם מסר פוליטי ברור ובוטה על הרוע של הקפיטליזם, המכסה כל דבר, החל ממזימות פונזי תאגידים ועד שכר מנכ"ל ועד מה שקרה לערך של האדם הממוצע 401K. למען האמת, זה היה מוזר לחלוטין וכשהתחיל חיכיתי לאיזו ליין מחץ - אבל די מהר ראיתי שהספרייה אדם מקיי רצינית. אם זה היה מצורף להופעה של אוליבר סטון וול סטריט 2 הייתי חושב שזה מחזיק ספרים מתאים - אבל בסוף א קוֹמֶדִיָה?

הרעיון הכי מוזר ולא הולם, אי פעם. אני לא יודע איך הסטודיו שחרר את הדבר הזה מהדלת עם סוף כזה.

אז אם תעזוב את התיאטרון לפני הקרדיטים, כנראה שתצא מזה שנהנית הבחורים האחרים.

[poll id="NN"]

הדירוג שלנו:

3 מתוך 5 (טוב)

דמות ההפתעה של Eternals לא הייתה אפשרית למארוול לשמור בסוד

על הסופר