המציאות של ריאליטי טלוויזיה

זה לא בדיוק סוד השוליה הזוכה ביל רנצ'יק היה כִּמעַט הרווק השלישי (אנדרו פיירסטון בסופו של דבר נבחר), אבל אני חושב שהתפיסה של הציבור לגבי הריאליטי (סליחה, דרמה ללא תסריט) ראויה לטרחה.

כולם כל הזמן מדברים על איזה צירוף מקרים זה הארוס לשעבר של פירסטון? ה, ממי הוא בחר הרווק, יוצא עכשיו עם ביל. כֵּן... יָד הַמִקרֶה. כל מי שמאמין שמתחרה בודדת ב-The Apprentice המשיכה בתוכנית ההיא בגלל אהבת העבודה, בניגוד לחיפוש אחר 15 דקות התהילה שלו, הרם את ידך.

העונה המקורית של הרווק הציג את אלכס מישל, שהיה סוג של יועץ ניהול, כזכור. הוא חיפש אך ורק אהבה, נכון? לא, הוא חיפש גם 15 דקות, כי הוא ניסה ל הישרדות מרקיז. החלק הגרוע ביותר הוא שהוא נדחה בגלל שהוא נראה "נשי מדי". אה!

הנקודה שאני מעלה היא שאני אף פעם לא מופתע כשזוג רווקים נפרד. מה עוד יכול לקרות כשהאנשים שם בשביל תהילה וחשיפה במקום לקחת את נושא התוכנית ברצינות? "מגניב, ההצגה הסתיימה. אני חייב להשיג לי סוכן. מה? היא באמת רוצה מערכת יחסים? אממ, בטח, מה שלא יהיה. איך קוראים לה שוב?"

באותה צורה, אני אופתע מאוד אם אי פעם נראה את ביל רנצ'יק מסתכם במשהו יותר מטעם החודש במעגל השידורים. בטח, הדלתות פתוחות עבורו להיות מנהל, אבל הוא כנראה לא יעשה את זה. אם זה מה שהוא באמת רוצה, הוא לעולם לא היה ממשיך

השוליה. באופן אירוני עצוב, אבל נכון. אפילו קוואמי, שחשבתי שינצל את החשיפה שלו בתוכנית כדי להשיג הצלחה עסקית, בחר להקים חברת בידור. שמעת פעם על בחור בשם דונלד טראמפ? הוא ננשך גם על ידי באג השואוביז, בנוסף הוא מרוויח יותר כסף משואוביז כרגע מאשר ממיזמי הנדל"ן שלו.

אני חושב שהגווע הבלתי נמנע של אופנה הריאליטי בטלוויזיה יתרחש מכיוון שהקהל יבין שהמתחרים לא לוקחים את התוכניות ברצינות. הם מחפשים תהילה -- לא יותר ולא פחות -- והם בעצם יתנו למפיקי התוכנית לקבוע את מהלך האירועים. במקרה כזה, איך אפשר לקרוא לזה דרמה "ללא תסריט"? תוכניות ריאליטי הן חלומו של מפיק כי הן מאוד זולות (רבים מהמתמודדים לא מקבלים שכר), והרבה אנשים אוהבים לצפות בהן. אבל כמו עם מי רוצה להיות מיליונר, האופנה לא תימשך לנצח, והמתמודדים עצמם יהיו האשמים העיקריים לפטירה.

בריאן

ארוס 90 יום: אריאלה חושדת שביניעם מסתיר ממנה סוד גדול