הירידה: סקירת חלק 2

אם קראת רטט מסך במשך כל פרק זמן, אתם בוודאי מודעים לכך שאני מעריץ עצום של יצירת מופת האימה המודרנית של ניל מרשל, הירידה, מאז שנת 2005 (למרות שמשום מה הוא לא יצא לבתי הקולנוע בארה"ב עד סתיו 2006). בעיני, זה היה סרט האימה היעיל ביותר שראיתי מזה שנים, והאהוב עליי האישי מאז הזריחה (זה הופיע במקום הראשון ברשימה שלי של "חמשת הסרטים המובילים שהפחידו אותי לעזאזל").

זה היה גם סרט שהרגשתי עטף את עצמו היטב, ובשום אופן לא צריך המשך. אבל כמובן שבכל פעם שזוועה בתקציב נמוך כמו זו מצליחה, קריטית או כלכלית, אתה פשוט יודע שהם הולכים למסלול ההמשך. מיותר לציין שהתעצבנתי יותר מקצת מהחדשות של הירידה: חלק 2 נוצר, במיוחד מכיוון שמרשל, כותב ובמאי הסרט הראשון, לא חזר לבצע את אותן חובות עבור השני, מצרף את עצמו לפרויקט רק ברמת המפיק בפועל (שכולנו יודעים שזה רק כדי לשים לב יותר לסרט/ לתת לו יותר אֲמִינוּת).

עורך הסרט הראשון, ג'ון האריס, עורך את הופעת הבכורה שלו בבימוי, מתחיל ממש אחרי שמארשל הפסיק. התוצאות למרבה הצער הן הרבה מתחת לרמה של הסרט הראשון ומיד ברור שזה לא במאי ותיק מאחורי המצלמה. הסרט הוא לעתים קרובות מגושם, במיוחד כאשר האקשן - שיש כמות נכבדת שלו בהשוואה לראשון - מתרחש על המסך. יש שני אלמנטים עיקריים שהיו לראשון שלא ניתן לראות בשום מקום באחד הזה, אבל אני אגיע אליהם בקרוב.

(אזהרה: יהיו ספוילרים מבחינת מה שקרה בירידה הראשונה, וגם ספוילרים קלים אפשריים להמשך הזה)

ראשית, בוא נוציא את העלילה מהדרך: כפי שאמרתי, האריס קולט בדיוק היכן שמרשל השאיר את כולנו בסרט האחרון, עם החבר שנשאר ב- קבוצת צלילת המערות, שרה, לאחר שברחה מהמערות האינסופיות לכאורה (נגיע לאופן שבו זה יכול להיות הגיוני או לא, תלוי באיזו גרסה אתה ראה). היא ללא ספק הוזה והיא נאספת על ידי המשטרה ונשלחת לבית החולים.

לרוע מזלם של שרה, לכל האחרים מחוץ למערות יש רק מידע על כך ששש נשים הלכו למטה לתוך המערות אבל רק אחת יצאה החוצה, ומיותר לציין ששרה הופכת לחשודה בחוק המקומי אַכִיפָה. לבסוף הם מגיעים למסקנה שהם צריכים לרדת למערות כדי לחפש את השאר מפלגת הנשים שלה, לוקחת איתם את שרה כ"מדריך" שלהן וכדי לפקוח עליה עין בתור א חָשׁוּד. אז למה שרה מסכימה לחזור לשם, שם התמודדה עם הגיהינום שעות ספורות קודם לכן? ובכן, היא מובן מאליו מאבדת את הזיכרון שלה מכל מה שקרה (אופייני...) ולכן לא מסרבת כפי שהיית מצפה בהיגיון.

אז בעזרת גבר מקומי שגילה שרה נבהלת בצד הכביש, יש בדרך קסומה דרך נוספת אל מערות מלבד המקום בו נכנסה קבוצת הנשים לראשונה - פיר המוביל למטה לכמה מוקשים הצמודים ישירות ל מערות. עם צוות חדש, כולל שריף משטרה חשוד במיוחד, שרה חייבת לחיות מחדש את הסיוט שהיא וחבריה חוו.

הראשון מבין שני האלמנטים שעזרו ליצור הירידה ההרגשה הקלאסטרופובית כל כך הייתה של סביבת המערה. במשך יותר מחצי מהסרט הראשון אנחנו אפילו לא נתקלים באף אחת מהמפלצות שבסופו של דבר הסרט נגוע בהן, אבל אלא נאלצים לשבת בפחד כמעט בלתי נסבל מהחושך ומהקרבה של המערות סביב נשים. המרחבים הצפופים והחושך האינסופי הזחילו לי לעזאזל בפעם הראשונה, אבל הבמאי החדש כאן פשוט לא מסוגל ללכוד את אותו סוג של אימה מבלי להזדקק לדם ולבל.

אם כבר מדברים על זה, הפעם יש עוד המון דם. אל תבינו אותי לא נכון, הרבה נשפך בשלל דרכים מגעילות בהתחלה, אבל מסיבה מוזרה זה הרגיש... מוּצדָק. כאן, הרבה מהזמן זה פשוט מיותרים ואלים עד דמים ללא סיבה מאשר רק שזה יהיה שם. חוסר הניסיון של האריס כבמאי (למרות שהוא מנוסה כעורך) באמת מראה במהלך סצינות ההתקפה של הסורקים (כפי שמוכרות המפלצות/היצורים) כשהמצלמה נמצאת רָעוּעַ. לאחר מכן הסרט נופל על פריצה לגולגולת או זרוע (בחרו מכל חלקי הגוף) בניסיון להפחיד. זה, לפחות עבורי, רק לעתים רחוקות עבד כמתוכנן.

זה לא אומר שאין כאן כמה פחדים יעילים באמת: היו בערך 3 או 4 פעמים שבהם אני קפץ באופן לגיטימי במושב שלי, בעיקר עד לאחת המפלצות המופיעות משום מקום, מלווה בקטע רועש של מוּסִיקָה. הרבה פעמים זה ברור מתי הקפיצות מגיעות, אבל היו כמה פעמים שזה עבד די טוב.

המרכיב השני של הסרט הראשון שמתבזבז כאן הוא העובדה הכללית יותר שזה היה צוות שחקנים נשי, משהו שלא רואים לעתים קרובות בסרטים בימינו, במיוחד זוועות. עם זאת, כאן הם מוסיפים לפחות כמה בחורים לקפל, ולמרות שהם "בשלים לבחירה" בדיוק כמו כמה מהדמויות הנשיות החדשות האחרות, הרגשתי שזה לקח הרבה, אם לא את כל, של הקסם של כל העניין מבחינת דינמיקת הדמות.

כדי להגיע במהירות אם המשך הסיפור הגיוני או לא - זה יהיה תלוי לחלוטין באיזו גרסה ראית. בבריטניה, הסרט הראשון הסתיים בכך ששרה יצאה מהמערה רק כדי שזה יתגלה כחלום והיא למעשה עדיין שם למטה, מוקפת ב-Crawlers. אבל ההמשך בוחר להתעלם מזה לגמרי (אפילו לא אזכור או רמז בשום מקום עד כמה שיכולתי לראות) וללכת עם הסוף האמריקאי שהיא אכן ברחה בסופו של דבר. כמובן, היה צורך לעשות זאת כדי להמשיך את הזיכיון, אבל עבור מישהו שראה את בריטניה מסתיימת, זה פשוט מבלבל.

לבסוף, אני רק רוצה להזכיר את הסוף של הסרט: כמובן, אני לא מתכוון למסור שום דבר, אבל די לומר שמצאתי שהסוף מגוחך, שטותי, מעורפל בצורה מעצבנת (קרא: תתכונן ל הגון: חלק 3) ושזה לקח מהסיפור הכולל של שני הסרטים. אולי תהיה לך תגובה אחרת אם תבחר לראות את זה, אבל בשבילי זה ממש לא עבד.

באופן כללי הירידה: חלק 2 הוא ירידה משמעותית מהסרט הראשון כמעט בכל תחום, מכמות ההפחדות (עומס משא שלם בראשון ועד לקומץ כאן) ועד ליעילות של הגור אפילו עד לדברים כמו הדיאלוג (שלפעמים הוא צ'יזי מגלגל עיניים) והדמויות הצפויות (שריף חשדן, קצין צעיר נאיבי, הרפתקנים להוטים וכו' עַל). אם אהבתם את הראשון, אולי תקבלו בעיטה מלראות את ה-Crawlers עושים יותר מהתקפות מרושעות שלהם, אבל בדרך כלל הייתי אומר שדלגו על זה ופשוט לכו לשכור את המקור.

הדירוג שלנו:

2 מתוך 5 (בסדר)

דמות ההפתעה של Eternals לא הייתה אפשרית למארוול לשמור בסוד

על הסופר