ביקורות מוקדמות של 'Birdman' מביאות לסרט שבחים אוניברסליים

השנה ייצאו שני סרטים שונים בהם שחקנים מבוגרים מגלמים גרסאות טראגיות ומבולבלות יותר של עצמם. אצל ארי פולמן הקונגרס, רובין רייט (הכלה הנסיכה) מגלמת שחקנית נטולת עבודה שמוכרת את הזכויות לתדמית הדיגיטלית שלה לאולפן קולנוע תמורת סכום כסף גדול. ב איש ציפור, הדרמה החדשה הסוריאליסטית מאת אלחנדרו גונזאלס איניריטו (בבל), מייקל קיטון מככב כשחקן מזדקן נוסף שהקריירה שלו ירדה מאוד מאז ימיו הצעירים יותר כששיחק גיבור על מפורסם על המסך.

דמותו של קיטון, ריגן תומפסון מחליטה להרכיב מחזה ברודווי - עיבוד לסרטו של ריימונד קארבר על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על אהבה - על מנת להחזיר את חייו, הקריירה ומשפחתו למסלול. בסרט מככבים גם זאק גליפיאנקיס, אדוארד נורטון, אמה סטון ואנדראה ריסבורו.

הקדימונים עבור איש ציפור היו די מטורפים, מראה את ריגן קורא להפיל אש מן השמים כחלק מהפנטזיה המשוכללת שלו וההתמודדות עם נורטון עירום ברובו. הסרט הוקרן השבוע בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של ונציה וזכה לשבחים זוהרים מהמבקרים. בדוק כמה מבחר של מה לבודקים היה לומר על איש ציפור לְהַלָן.

דיילי טלגרף - רובי קולין:

"'בירדמן' לא דומה לשום דבר אחר בכלל. תחשוב על 'ברבור שחור' בבימויו של מל ברוקס ואתה בסביבה, אבל רק... זוהי התחלה פנומנלית למוסטרה השנה: קולנוע מפואר, מרהיב, כוכב, שגורם לנו לשאול מחדש בשביל מה קולנוע. קרא לזה אביר אפל של הנשמה."

מגוון - פיטר דברוג':

"'בירדמן' מציע ללא ספק את המטא-דקונסטרוקציה המרתקת ביותר של האגו של שחקן מאז 'להיות ג'ון מלקוביץ', וכזה שלא מותיר מקום להבל... הגישה של Inarritu מטריפה את הדעת במורכבותה, תובענית כמעט כמו [הצלם עמנואל] לובזקי כמו ש'כוח המשיכה' כנראה היה... זה הכל טריק קסם אחד גדול, כזה שנועד להזכיר כמה שחקנים נותנים לאמנות שלהם גם כשהיא מסווה את שכבות העבודה הנלווים אליה".

מסך יומי - מארק אדמס:

"אם מייקל קיטון הוא הפנים המרגשות, המורכבות והבעייתיות של 'בירדמן', אין להתרחק מהליטוש והדיוק שהביא אלחנדרו גונזלס איניאריטו סרט צילום. תחושת השליטה הטהורה - עבודה יפה עם צלם הקולנוע עמנואל לובזקי - מדהימה, כאשר הסרט עשוי להופיע בצורה חזקה בעת חלוקת פרסים".

הוליווד ריפורטר - טוד מקארתי:

"'בירדמן' עף מאוד מאוד גבוה. זרמים רגשיים עזים והתחושות המשוננות של שחקנים הפכפכים משתחררים לאפקט קומי צורמני ואפל באחת הדוגמאות המתמשכות ביותר של חזותית טור-דה-כוח קולנועי זורם שמישהו ראה אי פעם, הכל בשירותו של סיפור שבוחן את האופי המשתנה של סלבריטאים ואת ההתייחסות העממית לתהילה על פני הישגים יצירתיים."

TheWrap - אלונסו דוראלדה:

"אם נניח בצד את התיעוב חסר הבסיס והאינפנטילי של מעמד המבקרים, 'בירדמן' הוא לעתים קרובות אינטליגנטי ו מבט בלתי צפוי על שחקנים, שאוהבים את הספונטניות והיצירתיות שלהם מבליטה את הצרכים הרגשיים שלהם תנודתיות. ריגן כל כך אכול בספק עצמי שהוא שומע לעתים קרובות את קולו של בירדמן בראשו, אומר לו לנטוש את זה. עסקי במה אמנותי-פלצני כדי שיוכל לחזור למסך ל"פורנוגרפיה אפוקליפטית" שהקהל העולמי לְהִשְׁתוֹקֵק."

פסק זמן - קאת קלארק

"אנחנו יודעים שליניאריטו יש צד אפל (פשוט תסתכל על הסרטים הקודמים שלו כמו 'אמור פרוס' ו'בבל'), והוא לא לגמרי מוסתר כאן. החיים מאכזבים, אומר הסרט שלו (הוא נפתח בציטוט של קארבר, 'האם השגת את מה שרצית מהחיים?'). אבל זה גם יפה ולעיתים גם לא צפוי. הסרט הזה עושה צדק אמיתי עם הרעיון הזה: הוא מסנוור ומשתולל, אינטימי ורחב, והוא נישא על ידי קטע ג'אז מדבק ובלתי נשכח. ברגע שזה ייגמר, אתה תמות לטוס איתו שוב".

איש ציפור זכה לשבחים מיוחדים על הצילום והעריכה שלו, מאז שילוב של בימוי חכם וויזואלי תחבולות מתחברות יחד כדי ליצור אשליה של טייק אחד ומתמשך בזמן אמת, גם כשהפעולה משתרעת בשני הימים מיילס. גם המלחין אנטוניו סאנצ'ס זכה לשבחים רבים בשל תצוגת הג'אז הכאוטית שלו (בשלב מסוים המתופף התזזיתי נתפס ממש בעדשת המצלמה כחלק מחוט המטא-הומור של הסרט). עבור צופי קולנוע שמחפשים משהו קצת מוזר לצפות בסתיו הקרוב, איש ציפור בהחלט נשמע שכדאי לראות אותו לפחות פעם אחת.

גְרוֹר

בירדמן או הסגולה הבלתי צפויה של בורות ייפתח בבתי הקולנוע בארה"ב ב-17 באוקטובר 2014.

למה טים קארי דחה סרט המשך אימה רוקי

על הסופר