התליין הממזר מבצע כמה סיבובים של הרגע האחרון

[זו סקירה של התליין הממזר עונה 1, פרק 9. יהיו ספוילרים.]

-

בשלב זה של הסדרה, הקושי שבו צופה עשוי להצביע על הסיפור האמיתי של התליין הממזר מדאיג. מאז הקרנת הבכורה של הסדרה, התוכנית מעולם לא התחייבה באמת למצוא ולפתח נרטיב אחד ומגובש. ועכשיו, כשהגמר ממש מעבר לפינה, החסרונות של הסיפור של העונה כל כך ברורים אפילו קומץ של פיתולים של הרגע האחרון לא עושים דבר מלבד לעמעם עוד יותר את המים האטומים ממילא של המסובך מדי והמפורק מבחינה מבנית נרטיב.

קשה יהיה לטעון שזימת הנקמה של וילקין עדיין הייתה המוקד העיקרי של הסיפור, בהתחשב באופן שבו העלילה הזו התנדנד ברקע כבר שבועות, רק צצה בכל פעם שהתוכנית צריכה להצדיק את ווילקין ותוראן לעשות את כל מה שקורבט אומר בלי שמץ של התנגדות. תוראן מצידו בוהה בערגה באדם שלדעתו אחראי לרצח אשתו וילדו. המצלמה מתעכבת על הרוצח לכאורה באותה עין סוטה שהיא עושה לאישה מבותרת בסיום הפרק רגעים. אבל המסע של טוראן ווילקין טופלה בצורה כל כך לא נכונה בגלל טווח הקשב והנטייה הקצרה להפליא של הנרטיב נסחף ללא מטרה מרעיון לרעיון שכמעט עדיף היה פשוט לשכוח את המכלול דָבָר.

וזה בעצם מה שקורה במהלך 'תמרון ברנדט/סינלווין ברנדט', שלמעשה מוצא הצלחה גדולה יותר בהפיכת וילקין וקורבט לבעלי ברית, מאשר אי פעם בהיותם באופוזיציה עם אחד מהם אַחֵר. יש צורך בקונפליקט בכל נרטיב, אבל בשלב מוקדם,

התליין הממזר ביקש ליצור קונפליקט כמעט מכל אינטראקציה עם דמות, כמו גם מהמאבק הפנימי של ווילקין ברטל. אבל ככל שהעונה התקדמה, והתוכנית התקדמה הקדיש מעט תשומת לב לפיתוח כל אחת מהדמויות שלו מעבר ליחסם לאלימות האפיזודית הנדרשת, הקונפליקטים הבין אישיים והפנימיים הוכיחו צורך לפתח סוג אחר של דריסת רגל. ובאופן מכוון או שלא בכוונה, נוצרו מערכות יחסים שהצביעו על התקדמות נרטיבית אפשרית פורה יותר מדמויות כל הזמן מזכירים אחד לשני מה העלילה.

אז הנה, הפרק מציג לווילקין וקורבט מטרה ברורה, כזו שבניגוד לסיפור הכולל של הסדרה, יש משהו על כף המאזניים. המרדף אחר פירס גאבסטון הוא יותר מהמרדף לראות בעוד דמות נוספת מאבדת את ראשו על ידיו הבלתי רצוניות כביכול של המעניש של ונטרישייר; זה נוגע לעתיד של ונטרישייר כולה, מה שמצביע בתורו על האינטרס של הסדרה הוא באמת לשמור ולהגן על שליטתה של ליידי לאב בביתה המשפחתי. זה נותן לקורבט ולווילקין מטרה משותפת מחוץ לשחק משחקים אחד עם השני ולהקניט נקמה כמוטיבציה ממשית. ולרוב, 'תמרון ברנדט/סינלווין ברנדט' מספק במונחים של הצעת נרטיב מגובש שמספר סיפור שלם מתחילתו ועד סופו.

זה לא אומר שהפרק עדיין לא מפוזר עד כדי הסחת דעת. בעוד שאנשיו של קורבט מאתרים את גאבסטון בתקווה למסור אותו אל הרוזן מוורוויק, ישנם שני חוטי עלילה נוספים שסובלים מהיותם כמעט חסרי משקל. הברונית תקועה בהתמודדות עם ג'סאמי והבלבול/תכסיס שלה בנוגע לווילקין בהנחת זהות בעלה המנוח. קל להבין איך ולמה ג'סימי תרצה להשאיר את ווילקין כבן זוגה, וזה גם מובן שהבלבול שלה יבוא מהטראומה שהיא סבלה מידי הממשי גאווין. אבל התליין הממזר מסרב לבחור זה או אחר והתוצאה היא חילופי דברים מבולבלים עם הימורים נמוכים זה כנראה תלוי בחזרתם הבטוחה של לוקה והכומר. ככזה, ניתן לומר את אותו הדבר על ניסיונו של הכומר להימלט מציפורני הארכי-דיאקון ומעורבותם הבלתי ברורה של שני הגברים בעלילת השרפים.

גם 'תמרון ברנדט/סינלווין ברנדט' סובל מהצורך להוסיף טוויסטים של הרגע האחרון לנרטיב. בשלב מאוחר של המשחק, לגלות שאש הוא רוצח סדרתי מעוות ושאנורה היא ככל הנראה אמו של וילקין - בחייך - זה כמו שף שמבין שהמנה העיקרית שלו לא מתובלת מאוד רגעים לפני שהיא אמורה להיות מוגש. כמו כל דבר אחר בסדרה, הטוויסטים הללו היו יכולים להוסיף לסיפור ולעזור לצבוע את הדמויות הללו בצורה שתגרום לקהל להתעניין בהן. אבל במקום זאת, תוספות כאלה שלא יכולות לשאת את המשמעות המתאימה בשלב מאוחר כל כך עונה ותגרום לזה להיראות כאילו הכותבים פשוט מתאמצים להוסיף קצת שמחת חיים נחוץ ל סיפור תפל.

היעדר הקשר גדול יותר עבור השרפים "כתבי כפירה" ומערכת היחסים של ווילקין עם אנורה מחלישה את הקונפליקטים של התוכנית עד שהמטרה שלהם לנרטיב הכולל מוטלת בספק. מכיוון שהעונה לא הצליחה לפתח את הדמויות וליצור רעיונות קונקרטיים סביבן, אין תחושה של תוצאה ממשית לאף אחד מחוטי העלילה השונים. הסדרה בנויה על בסיס של אלימות מחרידה, אבל היא מעולם לא חיברה בהצלחה את השחקנים הראשיים לאותה אלימות מעבר להשתתפות שטחית. התליין הממזר בְּבִירוּר אוהב את תיאור האלימות שלו - כפי שניתן לראות כאשר המצלמה מתעכבת על ראשו הערוף של גאבסטון ועינו הממצמצת או אפילו רמז לאישה אחרת שספגה מיניות אלימות - אבל כשדמויות כמו וילקין מתרחקות ממנה או מדברות נגד תפקידן בפעולות כאלה, עניין ההתנגדויות הללו מצלצל לחלוטין שֶׁקֶר.

למרות ש'The Bernadette Maneuver/Cynllwyn Bernadette' הרגיש כמו הפרק השלם הראשון מזה זמן רב בזמן, זה לא העניק לעונה את תחושת הלכידות והמשמעות הנרטיבית שהיו לה נָטוּל. טוויסטים של הרגע האחרון עשויים לתת לקהל סיבה להתכוונן לגמר של השבוע הבא, אבל הם בהחלט לא מציעים לצופים סיבה להיות מושקעים בתוצאה של הפרק הזה.

-

התליין הממזר יסיים את עונה 1 ביום שלישי הבא עם 'Blood and Quiescence / Crau a Chwsg' @22:00 ב-FX. בדוק תצוגה מקדימה למטה:

תמונות: אולי אפטון/FX

ביקורות מוקדמות של Eternals: מבקרים חלוקים על האפוס האחרון של מארוול

על הסופר