איך אנטואן פוקווה ודנזל וושינגטון התחברו מחדש ל"השוויון"

הבמאי אנטואן פוקווה ידוע בכך שהוא מציג את סרטי הפעולה האלימים שלו, בין אם הם עם חרבות ב המלך ארתור, האליטה הצבאית ב דמעות השמש או השירות החשאי ב אולימפוס נפל. עם זאת, זו שזיכה אותו בהכרה הגדולה ביותר היא של 2001 יום אימונים שזכתה בצמד מועמדויות לאוסקר על שני ההובלות שלה וזכייה לדנזל וושינגטון.

בספטמבר הקרוב, סוף סוף נוכל לראות את המוצר של Fuqua וושינגטון עובדים יחד שוב ב האקולייזר, סרט פעולה "קשה R" המבוסס על תוכנית הטלוויזיה של שנות ה-80 באותו השם שבה רוברט מק'קול, לשעבר פעיל CIA מוסתר בפרישה עצמית נאלץ לחזור פנימה, תוך שימוש באימוני המבצעים המיוחדים שלו כדי לעשות זאת כהלכה על ידי הנזקקים. ואם המעוולים לא יפסיקו לעשות פסול, הם יפגשו סוף אלים. אנחנו עדיין לא יודעים איזה אימון ורקע תהיה לגרסה של וושינגטון למקול, אבל אנחנו יכולים לומר בוודאות שהוא מאומן להרוג.

דיברנו עם האקולייזר המפיק טוד בלק במהלך א ביקור קבוע באוגוסט האחרון באריכות על התפתחות הסרט ושאלו אותו איך התפקיד הראשי כמעט עבר לזוכה האוסקר, ראסל קרואו, לפני שדנזל וושינגטון תפס את התפקיד. כפי שמתברר, זה פשוט הסתכם במציאת סגנון המשחק הנכון כדי להחיות את הדמות החדשה של רוברט מק'קול ולאחר מכן לקבל תסריט ממש ממש טוב לשלוח.

כֵּן. במקור דיברנו על ראסל קרואו. ובזמן שפיתחנו את הסיפור, עוד לפני שהוא כתב את התסריט, זה פשוט הרגיש כאילו אני לא יודע שראסל קרואו הוא בדיוק מתאים לזה בדרך שבה המשכנו לדבר על זה, ואני מאוד אוהב את ראסל והוא בחור נהדר והוא שחקן נהדר והוא כנראה יכולנו לעשות עבודה פנטסטית בזה, אבל ככל שבפנים במשרד שלנו פיתחנו את זה עם הכותב, זה לא הרגיש כמו ראסל. וממש אכלתי ארוחת צהריים עם דנזל, אני חושב כמו למחרת ואמרתי לסופר ולשותף שלי שזה באמת דנזל. זה יותר דנזל מכל אחד. וכאילו היו רגעי נורה. אז ישבתי איתו בארוחת הצהריים, רק אמרתי, אתה יודע, דנזל ואני חיפשנו זיכיון. הוא חבר שלי שעבדתי איתו הרבה זמן ואמרתי, "אני חושב שאולי יש לי זיכיון בשבילך שעדיין לא כתבתי אותו, אבל אם אתה מעוניין אני אשמח אוהב שהכותב יכתוב את זה בשבילך." והוא אמר, "מה זה?" ואמרתי, "שמעת פעם על האקולייזר?" והוא אומר, "מעולם לא ראיתי את זה, זה היה תוכנית. ימין? זה היה על בחור..." והוא הסביר מה זה. ואני אמרתי, "כן." והוא אומר, "זה רעיון נהדר. תעשה את התסריט נהדר ואני אכנס".

אז ממש שמונה חודשים עבדנו על תסריט עם הסופר ופשוט תפרנו אותו עבורו. ואז ברגע שזה קרה ונתנו לו את זה ב-30 ביוני, הוא התקשר אליי ב-3 ביולי בשנה שעברה בשעה 2:30 בצהריים, ויצאנו לחופשה כי זה היה סוף שבוע ב-4 ביולי; זה היה ביום שלישי. ואני אמרתי, "היי." אמרתי מה שלומך?" והוא אומר, "אני רוברט מקול. מה שלומך?" אז הוא היה בפנים. אז הלכתי לביתה של איימי פסקל, יו"ר סוני למחרת למסיבת רביעי ביולי והבאתי את התסריט. לא היה להם שום קשר לזה כי פיתחנו את זה באופן פנימי בחברה שלנו, אבל העסקה שלנו היא בסוני. אז הבאתי את התסריט וסגרתי אותו ואמרתי, "רביעי שמח של יולי." והיא אמרה: "מה זה?" ואני אמרתי, "זה הסרט הבא שלך בכיכובו של דנזל וושינגטון." היא קראה אותו באותו לילה. היא ביקשה מהצוות שלה לקרוא אותו באותו לילה וב-5 ביולי היינו מוארים ירוקים. ואז צוות השחקנים התאחד - הכל התאחד מהר מאוד.

בתחילה, ניקולס ווינדינג רפן (נהיגה) היה במגעים לביים לפני רופרט וויאט (עלייתו של כוכב הקופים) להפוך לבחירה המובילה. לאף אחד מהם לא היה חזון זהה לדמותו הראשית של רוברט מקול, עד שדנזל וושינגטון הציע את פוקווה שיש לו רעיונות משלו לסרט שתואמים את זה של המפיקים.

כן, אלה היו השניים היחידים שדיברנו איתם. היו הרבה במאים שרצו לעשות את זה. דיברנו עם ניק. ניק רצה לעשות סרט שונה מאוד ממה שרצינו לעשות. אני אוהב דרייב. כולנו אוהבים דרייב. חשבנו שזה די מגניב. דאגנו שלא יהיה הלב לאיש הזה ולנשמה כי לרוברט מק'קול יש הרבה לב ונשמה. אתה יכול להשיג את זה בסצנת קלואי [מורץ], והוא לאורך כל הסרט, אני מתכוון שהוא גבר מאוד רגשי והוא מאוד - הוא רגשי. הוא רוחני והוא רגשי ופחדנו אחרי בילינו עם ניק שניק לא ראה את זה, או שאולי הוא ראה את זה אבל הוא לא רצה להפוך את זה למרכזי יותר מאיתנו. אז התרחקנו מניק ואז דיברנו - רופרט קרא את זה ורופרט רצה לעשות את זה אבל הוא רצה לעשות סרט אחר ממה שרצינו לעשות. ונפרדנו מאוד יפה ואנחנו מאוד אוהבים את רופרט ואנחנו מחפשים לעשות עוד סרט עם רופרט.

אני חושב שהוא בחור ממש מוכשר וגם דנזל אהב אותו. אז בטוח נעשה משהו אחר עם רופרט והייתי רוצה שזה יהיה עם דנזל, הוא פשוט לא היה מתאים לזה. ודנזל היה בעצם זה שאמר שדיברת עם אנטואן. הייתה לי חוויה נהדרת איתו ביום האימון. ועוד לא ראינו את אולימפוס נפל או משהו מזה אז אנטואן פרסם את אולימפוס נפל והוא קרא את התסריט והוא אהב את התסריט, וברור שהוא אוהב את דנזל ועברו הרבה שנים שנים רבות. והוא נכנס והוא ישב איתנו בשקט והוא פשוט כל מה שהוא אמר היה מה שרצינו. והוא הרגיש הכי נכון ודנזל כמובן הרגיש מאוד בנוח איתו. כלומר הוא זכה איתו בפרס האקדמיה. אז זה התאסף מאוד אורגני ומאוד טבעי והאולפן היה שמח במיוחד וזהו.

עבור חובבי ז'אנר האקשן, קבלת פרויקט חדש מפוקו היא ניצחון גדול. לראות אותו עובד שוב עם דנזל וושינגטון עושה את זה הרבה יותר טוב. מה הסרט האהוב עליך של דנזל וושינגטון? סרט אהוב על אנטואן פוקה?

___________________________________________________

___________________________________________________

האקולייזר יוצא לבתי הקולנוע 26 בספטמבר 2014.

עקוב אחר רוב בטוויטר @rob_keyes.

ארוס 90 יום: מה שאנחנו יודעים על קים ואוסמן מלפני 90 הימים

על הסופר