ראיון עם ג'וש גורדון ו-וויל ספק: הלהיטים-קוף של מארוול

קוף הלהיטים של מארוולבמרכזו של קוף השלג היפני הטיפוסי כשהוא חונך על ידי רוחו של מתנקש אמריקאי אשר נהרג יחד עם השבט שלו, והעלה אותו על נתיב נקמה דרך הפושע של טוקיו עוֹלַם הָתַחְתוֹן. פרד טטאסקיור מככב בתפקיד הראשי לצד ג'ייסון סודייקיס, אוליביה מון, ג'ורג' טאקי, אלי מאקי ונובי נאקנישי.

לקראת הקרנת הבכורה של התוכנית, רטט מסך דיבר רק עם Hit-Monkey היוצרים ג'וש גורדון וויל ספק לדון בסדרת האנימציה, להחיות את הדמות המעורפלת לחיים, לעתיד התוכנית ועוד.

התעללות מסך: איך זה התחיל לראשונה, אתם מתעניינים ברצון להיות חלק מהפרויקט הזה בכושר יצירתי וגם בהפקה?

ג'וש גורדון: גילינו את הרומן הגרפי הזה כבר ב-2010 ומיד נלקחנו, מה זה לנו, אחד מסיפורי המקור הטובים ביותר בכלל יקום מארוול, למרות שזו הייתה דמות שמעולם לא שמענו עליה בבירור ונשארה סוג של דמות פולחנית מאוד, מאוד שולית. אבל מבחינתנו, היה לזה את כל הפוטנציאל של כל הדמויות הראשיות, הוא היה מלא בפאתוס וקרירות קולנועית ופשוט תמיד הרגשנו שהוא ראוי לרגע שלו בשמש.

לקומיקס היו גם קשרים דדפול וספיידרמן, איך היה לנסות למצוא את הזוויות הנכונות למשוך מהן תוך כדי שהייה בעולם משלו?

וויל ספק: זו שאלה טובה, אני חושב שסיפור המקור היה כל כך חזק שהרגשנו שאנחנו יכולים להאט דברים ופשוט להתחיל כבסיס לסיפור, אתה יודע, לפתח את מערכת היחסים בין שתי הדמויות הללו ולנסות להמציא נרטיב ולבנות את הבסיס הנהדר הזה, ולא למהר להאביק מוקדם מדי. עם זאת, מה שהיה מרגש אותנו הוא מיהו Hit-Monkey.

זה סוג של רגל לבחור הקטן ואנחנו תמיד באמת מתעניינים בדמויות שיש להן פחות IP ופחות מסביבם, כך שתוכל ליצור בדיוני משלך ולהתבסס על מה שמונח כל כך יפה הַחוּצָה. אז בסדרה, הבאנו דמויות אחרות, כמו ליידי בולזי ו-Fat Cobra, שיכולות להכנס לתוכו. העולם, אבל לא להפוך לקול כל כך חזק שהוא פתאום דחף אותך לסוג של הציפייה הקיימת וקיימת מֶרחָב. אז בשלב מסוים, נשמח שהוא יחפף עם דדפול, שהוא סכל נהדר עבורו, או ספיידרמן אם זה יגיע אי פעם לזה. מקום, אבל אני חושב שכרגע, רק רצינו לשמור את זה ממש פשוט ולחפור בעושר שהרגשנו שאנחנו נמצאים בשניים האלה דמויות.

מה שמעניין ב-Hit-Monkey הוא שאמנם הוא מדבר קצת בלשונו וברייס כל הזמן מדבר, אבל הוא עדיין בעצם גיבור שקט. איך זה לנסות לבנות את אותם רבדים וחיבורים שהקהל יכול לתפוס בדמות כזו?

וויל ספק: אני חושב שזה תמיד היה משהו, מסיבה מוזרה כלשהי, שמאוד מושך את ג'וש ואותי, הן דמויות שלא מדברות. אני חושב ש-Being There הוא אחד הסרטים האהובים עלינו ושאונסי גרדינר אומרת מעט מאוד בעיניו של פיטר סלרס. אנחנו אוהבים את ניק פארק ואת האנימציה שלו בגלל בין אם זה וואלאס וגרומיט או הפינגווין שהוא הרדיד, תמיד יש כל כך הרבה שאתה כופה על דמויות, במיוחד בחלל האנימציה, שאתה צריך לפרש מה הרגשות שלהן.

ג'וש גורדון: WALL-E הוא אחד מהסרטים הקולנועיים הטרגיים הגדולים ביותר שנוצרו אי פעם.

וויל ספק: בדיוק. כולנו גדלנו על רואד ראנר ואלה אישיות מלאה, ואיירון ג'אנט ו-E.T. זה תמיד מרגש סוג של מוצא את האתגר הזה במרחב נרטיבי ואני חושב שמבחינתנו, רצינו להימנע מכך שזה דיבור קוֹף. [מצחקק] אז זה הרגיש כאילו לתת את הקול הזה לברייס נתן לו דחף קומי נהדר, כי פתאום הוא היה צריך לפתח אוצר מילים שלם בצורה לא מילולית, אבל גם ברייס היה צריך למלא את החלל. זה כמו לעשות 48 שעות, אבל ניק נולטה לא יכול לדבר. פתאום, אדי מרפי צריך להישען לתפקיד הרבה יותר מתוסכל ואני חושב שזה היה כל כך מרגש אותנו, הפוטנציאל שם והאתגר של זה ולמה זה הוביל מבחינה קומית ורגשית, אז אנחנו אוהבים זֶה.

איך זה היה למצוא את הנבלים Hit-Monkey, כי ברור שזה סיפור נקמה, אבל כמו שציינת יש ליידי בולזי ואנטגוניסטים תומכים אחרים?

ג'וש גורדון: בניית הנבלים הייתה ללא ספק אחת ממרכזי המופע. בקומיקס המקורי, זה היה ש-Bullseye היה סוג של נייר הכסף הגדול של זה ומסיבות שונות, לא הייתה לנו גישה ל-Bullsey. לפתע, מארוול אמרה, "נו, מה עם ליידי בולזי", וחשבנו, "כן, זה הרבה יותר מקורי במובן מסוים וזה הרבה יותר מעניין." פעם אחת אנחנו התחילה לחפור בסיפור הרקע שלה, ולא נעשה בה שימוש עצום בעבר, מיד התברר, "הו, היא כל כך הרבה יותר מעניינת אותנו וכל כך הרבה עשיר יותר."

ואז יש לנו סוג גדול באמת של גילוי בסוף העונה שלנו, שמארוול אפשרה לנו לעשות, וזה היה פשוט מדהים. אז ליידי בולסי הפכה לנבל ענקי ומעניין בסיפור, אבל אז היו גם דמויות אחרות, כמו יוקי ו-Fat Cobra ואפילו סמוראי סילבר, שהוצגו; קוברה שמנה הוצגה הרבה, אבל לא באור הזה בדיוק ולאו דווקא מבחינה קומית. אז זה היה ממש כיף להיות מסוגל לסיים את העולם שלנו עם הנבלים של מארוול ואז גם להיות מסוגל לבנות את העולם של היאקוזה היפנית וכל הדמויות האלה, זה פשוט יצר פתאום סביבה ממש עשירה ולא מנוצלת עבור Hit-Monkey לָגוּר.

מאז שאתה מזכיר את הגילוי, העתיד של שניהם Hit-Monkey ו M.O.D.O.K. לא ידוע בשלב זה לאחר ש-Marvel TV הוכנס לאולפני מארוול. האם אתם יודעים על תוכניות עתידיות, יש לכם רעיונות לאן התוכנית תמשיך הלאה, האם תוכלו לדבר על זה?

וויל ספק: אין לנו תוכניות עתידיות, במונחים של חוסר התחייבויות, אבל במונחים של תנ"ך ל-10 העונות הבאות, יש לנו את זה מאוד שימושי אם תרצה לשמוע על זה. [צוחק]

ג'וש גורדון: אין ספק שהעונה השנייה והשלישית היו מפורטות וממושכות ביותר. רצינו שהעונה הראשונה תעבוד כארוחה שלמה משלה והיא באמת פועלת כמעט כמו תכונה מורחבת בצורה כזו, שבה יש לה התחלה, אמצע וסוף חזקים מאוד והיא אכן עומדת לבד. אבל מבחינת לאן ילכו הדמויות האלה, כולל ליידי בולזי, יש הרבה מה להיות שם.

איך היה לך מנקודת מבט יצירתית לשמוע את החדשות על דשדוש הידיים של הפקות מארוול?

וויל ספק: אתה יודע, אנחנו מנסים להתרחק מהפוליטיקה של זה. אני חושב שהדרך הטובה היא שיש לנו תמיכה מהמעבר להמשך ההצגה. במקרה היינו באמצע ההפקה כשזה קרה, אז לא היינו בלוס אנג'לס, אנחנו במקרה בחו"ל מצלמים סרט מדע בדיוני, אז היינו קצת מחוץ לזרימה, אבל זה היה ממש גדול. אני חושב שמה שבאמת מהנה עבורנו הוא Hulu, שהיה המקום שבו הוא הוקם לראשונה. איפה זה זורם עכשיו והם באמת היו שותפים מצוינים איתנו במהלך המעבר הזה מהשניים מארוול.

ג'וש גורדון: אבל גם יאמר לזכותם של אולפני מארוול, כשהם ראו את התוכנית, הם ראו חלק מהפרקים שכבר הופקו, הם תמכו בנו. במובנים מסוימים, זה היה סוג של פרויקט חלומי, כי הצלחנו להמשיך, אף אחד לא התעסק איתנו, אף אחד לא סיפר לנו לשנות משהו, הם פשוט אמרו, "כן, תמשיך לעשות את התוכנית כמו שאתה עושה אותה, נראה קריר."

איך היה אז למצוא את צוות השחקנים לתוכנית הזו? ברור, יש לך סודייקים, אבל יש גם את ג'ורג' טאקי, אוליביה מון, אלי מאקי, איך זה היה למצוא את כולם לתפקידים הספציפיים שלהם?

וויל ספק: באמת פשוט ניצלנו לרעה את רשימות אנשי הקשר שלנו, כי עבדנו עם האנשים האלה. [צוחק] בשלב מוקדם, פנינו אליהם, כי הם אנשים שרצינו לעבוד איתם, עשינו סרט עם אוליביה, עבדנו על כמה דברים עם ג'ייסון בעבר, וכולם באמת היו הראשונים שלנו בחירות. אני חושב שאנשים הבינו את הטון של התוכנית די מוקדם ואני חושב שהתשוקה שלנו אליה והמחויבות שלנו אליה מתן חוש לב ואנושיות מלא לצד ההומור והאלימות היה מעניין לשחקנים לקפוץ עַל.

אנחנו פשוט מרגישים כל כך אסירי תודה, כי אני בטוח שאתה יודע איך זה, אתה נכנס לתא עם השחקנים האלה זה לא רק אחד ונגמר, אתה סוג של גדל ובונה את הדמויות לצד השנינות והשניות שלהן דִמיוֹן. לסודייקיס, אתה יודע, יש כישרון [משחק], אבל גם יכולת לכתוב ולהוביל בנימה ובמותג מאוד ספציפיים. זה היה לפני טד לאסו, ו כשאתה מסתכל על טד לאסו ואתה חושב על ג'ייסון, הוא תמיד מבסס את הדמויות שלו בלב כזה, הוא לובש את הלב שלו על השרוול. הוא יכול לחשוך כמה שצריך, אבל הוא תמיד מרסן את זה עם הצד השני ואני חושב שזה באמת נתן לברייס משהו שקיווינו לו.

כי הייתה גרסה של ברייס, אפילו בהופעה קולית, שבה אפשר היה לבדוק את הציניות שלו ואת תחושת העולם הגסה שלו ומי עשה לו עוול ולמה. אני חושב שג'ייסון נתן לזה מימד כזה. מה שמרגש הוא שכל אחד מהשחקנים האלה היה הבחירה הראשונה שלנו לכל אחד מהתפקידים האלה, אז אנחנו פשוט תרגישי אסירי תודה וברי מזל והרגשנו כאילו אנחנו צובטים את עצמנו בכל פעם שאתה עושה א מוֹשָׁב.

לשאלה האחרונה שלי, האנימציה מרגישה כמו שילוב ייחודי של כל כך הרבה סגנונות שונים, איך הבנתם מה המראה של התוכנית עומד להיות?

ג'וש גורדון: בשלב מוקדם, ידענו כמה דברים. אחד, רצינו שזה ירגיש קולנועי, וזו הסיבה שכאשר העלינו את התוכנית, אמרנו שאנחנו רוצים שהיא תהיה להיות יחס גובה-רוחב אנמורפי, שאנו יכולים לקבל מאנימציה תיאטרלית או אנימה, אבל זה נדיר בטלוויזיה. הם תמכו בזה, וזה היה ממש מגניב, ואז חיפשנו שותפים, וברור שרצינו מאוד למצוא שותפים לאנימציה שקיבלו את ההומור וקיבלו את השנינות הסרקסטית, במיוחד ברייס, אבל גם של הסיפורים ב כללי.

אבל רצינו גם לשדך את זה לתחושה קולנועית, לא אנימה, אלא תחושה צמודה לאנימה. אז שכרנו שותפים בפיליפינים ובהודו ובברזיל ומקסיקו, כמו גם את הבית המוביל שלנו, שהיה מחוז פלויד מה שעשה את ארצ'ר. אז הרגשנו שאנחנו מסוגלים לאחד סוג של חבורה של חוטים שונים של אנימציה למשהו שהוא די ייחודי.

קוף הלהיטים של מארוול זורם כעת ב- Hulu.

ציר הזמן המלא של סיפור האימה האמריקאי הסבר

על הסופר