ה-100: ציטוט אחד מכל דמות ראשית שמסכם את האישיות שלהם

הדמויות של ה-100 עברו טראומה יותר ממה שמגיע לאף אחד. מאה בני נוער נשלחים לכדור הארץ כדי לראות אם בטוח לשאר תחנת החלל שלהם לחזור. זה מתחיל תגובת שרשרת שגורמת לקלארק, בלאמי, אוקטביה ורייבן להתעמת עם נכון ולא נכון וללמוד מה נדרש כדי לשרוד. זה גורם לתכונות הטובות והגרועות ביותר של כל דמות לצאת החוצה.

דמויות מסוימות פורחות ומתקדמות כאנשים בעוד שאחרות מתפתחות לכאוס. כל דמות באה לידי ביטוי בתקופת התוכנית ולכל אחת יש ציטוט אחד שמייצג אותה בצורה מושלמת.

רייבן רייס 

"לכולנו יש צלקות קרב, פין. למצוץ את זה ולבנות סד בשבילך."

פין החזיק מעמד רק קצת יותר מעונה אחת ומסיבה טובה. הוא היה אחד מהם הדמויות השנואות ביותר על ה-100 עקב רציחתו של גרונדרס חפים מפשע. לא משנה מה היו כוונותיו, דבריו של רייבן אליו חכמים. היא אינטליגנטית הרבה מעבר לשנים שלה ולמרבה הצער היא מתענה הכי הרבה. יורים בה כל הזמן, מניפולציות וקודחים בה. הכוח של רייבן הוא מה שמגדיר אותה.

אפילו בתחילת התוכנית, רייבן מעולם לא נתנה לעצמה להיות קורבן. במקום זאת, היא מצאה פתרונות לבעיות שלה והיא תמיד מצילה את המצב עם הידע הטכני שלה וסירובה לוותר. היא אמנם סובלת יותר מכאבים מכל אחד אחר בתוכנית, אבל היא תמיד מתמידה ויודעת שהיא יכולה לשרוד כל דבר.

תלוניוס ג'הא

"לפעמים אתה צריך להקריב את המעטים כדי להציל את הרבים. כמו שאמרתי... טוב יכול לצאת אפילו מהמעשים האפלים ביותר."

למרות שפעם היה שיא המוסר, ג'אהה מתגלגל לאחר מותו של בנו וולס. אחרי שהוא נוחת על הקרקע, הוא נהיה אובססיבי למצוא את עיר האור. מיקומה של העיר אינו מבוסס אלא על השערות, אבל ג'הא בטוח שזה אמיתי. הוא כל כך בטוח שהוא מוכן להקריב כל אחד כדי למצוא אותו.

ג'הא מאמין שהוא צדיק, וזו הבעיה הכי גדולה שלו. האמונה שלו שטוב יכול לצאת ממעשים אפלים מלבה את הקנאות שלו. הוא מעודד אנשים לקחת את שבב הבינה המלאכותית שהופך אותו ואת שאר המחנה למפלצות חסרות רגשות. ג'הא מסייע לאפשר ל-A.L.I.E להשתלט על המחנה כי הוא מאמין שזה הדבר הנכון לעשות. ג'הא מקבל מעשים אפלים אם הוא חושב שהמטרות מצדיקות את האמצעים.

אוקטביה בלייק

"תדפק, תחזור שוב."

הקשת של אוקטביה מהילדה מתחת לרצפה למנהיג הגראנדרים היא מראה לעין. היא מסוגלת לעשות זאת בגלל מוטו אחד מובהק. אהבתה הראשונה של אוקטביה לינקולן מלמדת אותה את המונח Trikru והיא מחזיקה אותו קרוב ללבה למשך שארית המופע. השניים הם אחד הזוגות הטובים ביותר ה-100 והיא שורדת כי לינקולן עוזר לה להבין שהיא חזקה מספיק.

אוקטביה מספיק חזקה כדי לשרוד כסוד על ארון הקודש והיא חזקה כמנהיגה. גם כשהגרונדרס מפקפקים ביכולת שלה להיות אחת מהם ולשגשג, היא אף פעם לא נותנת לזה להרתיע אותה.

אביגיל גריפין

"אני בוחר לוודא שמגיע לנו להישאר בחיים."

אבי מעולם לא התאמצה להשיג את התואר קנצלרית אבל קיבלה על עצמה את האחריות כי היא הייתה חייבת. היא המומה לגלות לאחר שפגעה בקרקע שגם בתה קלארק קיבלה על עצמה את אדרת המנהיג. קלארק מתמודד כל הזמן עם מצבים פשרניים מבחינה מוסרית ואבי תמיד מנסה להיות האידיאל המוסרי.

היא צופה איך קיין הקריב 300 חיים כדי לשמור על ארון הקודש והיא רואה מה מוות והרס עושים לקלארק. כמנהיגה של סקאיקרו, היא יודעת שההחלטות שהם מקבלים חשובות. אין טעם לשרוד אם הם הופכים לפראים.

מונטי גרין

"אם מלחמה היא הדרך היחידה לקבל את האדמה האחרונה השורדת על פני כדור הארץ, אז אולי לא מגיע לנו."

מונטי שומר על האנושיות שלו בעוד שאחרים מאבדים אותה. הוא סובל מאובדן משפחתו ורואה כיצד כדור הארץ הרס את חברו הטוב ביותר. איכשהו, הוא עדיין צריך להאמין בטוב שבמין האנושי. זה כולל עוד מלחמה שמתרחשת בשטח. הוא רוצה להאמין בטוב שבאנשים, אבל זה מתערער כשהמלחמה של אוקטביה עלולה להרוס את הדבר היחיד ששווה משהו.

אדמה הישרדותית היא המצרך היחיד בעולם פוסט-אפוקליפטי ומונטי מבין זאת. הוא יודע שאם בני אדם כל כך צמאי דם שהם ישמידו את זה, בכל מקרה אין טעם לקבל את זה. הוא שומר על האופטימיות שלו, מתנה נדירה ה-100.

ג'ון מרפי

"כאב, שנאה, קנאה. אלה ה-ABC של אותי. היי, תיפטר מהם ולא נשאר כלום."

מרפי הוא כלום אם לא מודע לעצמו. הוא בהתחלה העבריין השנוא ביותר בשטח. הוא נעשה מריר לאחר שכמעט עבר לינץ' ואינו זוכה לרצון טוב לאחר שניסה להרוג את בלמי בגלל זה. מרפי יודע שאף אחד לא מקבל אותו ומתרגל לזה. זה אפילו מה שמציל אותו מעיר האור שכן הוא מסרב להצעתו של ג'הא כי הוא לא רוצה לאבד שום חלק ממנו, גם אם החלקים האלה עשויים להיות גרועים.

באופן טיפוסי של מרפי, הוא עושה זאת עם כשרון. הוא מעביר את הקו בביטחון עצמי מתגרה כי הוא מבין את חלקו בחיים. אולי יש לו את הפוטנציאל להיות טוב יותר, אבל אין ספק שהוא מקבל את מי שהוא כאדם והוא עושה את זה עם חוש הומור.

מרקוס קיין

"הצלת האנשים שלנו היא יותר מאשר להשאיר אותם בחיים."

לקין יש את אחת מקשתות הדמויות הטובות ביותר ה-100 צריך להציע. תפקידו כקנצלר לא היה טוב במיוחד. הוא נעשה כל כך מודאג מהישרדות שהוא עושה הרבה דברים מתפשרים, כמו הקרבת חייהם של 300 אנשים. ההשמדה הייתה אחת מהן הדברים הגרועים ביותר שקיין עשה אי פעם.

אבל לאחר שהפך לאזרח קיין מוצא את האנושיות שלו. יחד עם אבי, הוא המצפן המוסרי של התוכנית. אחרי חמש שנים בבונקר, קיין מבין שיש יותר מההישרדות. הוא מודאג מהאופן שבו אוקטביה מובילה את האנשים שלהם. וונקרו הופך לאכזרי ומאבד הרבה ממה שהופך אותם לאנושיים. קיין דואגת מאוקטביה כמו בת ולא יכול לתת לה ללכת בדרך הזו.

אמורי

"הייתי עושה אם היה לי."

הציטוט הזה לא אומר הרבה בלי ההקשר. אמורי אומרת את זה לאחר שאומרים לה, "אמורי, אתה יודע שאתה יכול לתקן את הפגמים שלך." כמו מרפי, אמורי הופכת לקבל את עצמה. לאחר שנולדה על הקרקע בתוך הקרינה, פיתחה אמורי יד שעברה מוטציה שגרמה לתרבות בני עמה לגרש אותה בגלל שחשבו שקו הדם שלה נגוע.

זה עוד הרבה זמן, אבל אמורי לומדת לא לתת לזה להשפיע עליה. מערכת היחסים שלה עם מרפי מאפשרת לה ללמוד שהיא יכולה לקבל את עצמה. היא נעשית בטוחה וללא תיעוב עצמי, וזה חשוב כשהיא לוקחת את השבב של A.L.I.E. בראש המשותף של ה-AI, אתה יכול למחוק כל דבר שגוי איתך. אמורי יודעת שאין בה שום דבר רע וגאה במי שהיא. התפתחות הדמות שלה היא סיבה שעושה מותה אחד העצובים ביותר ה-100.

בלמי בלייק 

"אחותי, האחריות שלי."

המוטיבציה העיקרית של בלמי הייתה תמיד אחותו. אפילו כשהיה צעיר, אמו העמידה אותו בראש אוקטביה. זה משהו שהוא מרגיש כל כך חזק לגביו שהוא עוקב אחרי אוקטביה אחרי שהיא נפלה על הקרקע כי הוא צריך למלא את משאלותיה של אמו ולדאוג לה.

יותר מאחריות, בלמי מרגישה אהבה לאוקטביה שלעתים קרובות מאפילה על כל השאר. ההחלטות שלו הן תמיד לשמור עליה בטוחה גם כשבסופו של דבר הוא יודע שהיא יכולה לדאוג לעצמה.

קלארק גריפין 

"אני סובל את זה כדי שהם לא יצטרכו."

המאבק של קלארק במנהיגות מתחיל מהיום הראשון שהיא בשטח. היא לא יכולה שלא להיות אחראית וחולקת את האחריות הזו עם בלמי. אבל בסופו של דבר קלארק הוא זה שיקבל את ההחלטות הקשות עם השלכות הרסניות. ההחלטה למשוך את הידית בהר מזג האוויר מטלטלת את קלארק עד ליבה.

למרות שבלאמי רוצה לחלוק את הכאב הזה ולעזור לה לעמוד בנטל, היא לא מרשה לו. קלארק תמיד מרגישה לבד ולא נותנת לאף אחד להיכנס, גם אם זה יגרום לה להרגיש טוב יותר. מנהיגה טובה לוקחת את עיקר הכאב כדי לעזור לאנשים שלה, וזה נושא שחוזר על עצמו עם קלארק שהיא לעולם לא מצליחה להרפות ממנו.

בגיהנום: מוסברים מלאכים, שדים וגזירות

על הסופר