הטבעת: כל ההבדל העיקרי בין הספר לסרטים

הרומן משנת 1991 טַבַּעַת, שנכתב על ידי קוג'י סוזוקי, קיבל עיבוד קולנוע יפני בעל אותו שם בשנת 1998, ועיבוד אמריקאי שכותרתו הטבעתב 2002. גם הסרט היפני וגם הגרסה המחודשת האמריקאית נבדלים לעתים קרובות מחומר המקור המקורי. סוזוקי הוציאה שני המשכים לספר הראשון במהלך שנות התשעים, ויצרה טרילוגיה, אך סרטי 1998 ו -2002 מבוססים אך ורק על הספר הראשון. לפני שהתעוררו שני הסרטים הנודעים, היה עיבוד לסרט טלוויזיה בשנת 1995 וסדרה בשנת 1998. הייתה גם גרסה דרום קוריאנית של הסרט שיצאה בשנת 1998 בשם וירוס הטבעת.

עיבוד הסרט המקורי של טַבַּעַת ביים Hideo Nakata ומככבים בו Nanako Matsushima, Miki Nakatani ו- Hiroyuki Sanada. הסרט הזה צבר קהל מעריצים רציני לאורך השנים. אבל הסרט משנת 2002, שביים גור ורבינסקי, בהחלט מוכר יותר, לפחות בקרב הצופים האמריקאים. זה היה להיט מיידי עם שחרורו, וצבר כת כת מאז שחרורו. בסרט מככבים נעמי ווטס, דיוויד דורפמן, מרטין הנדרסון, בריאן קוקס ודייביי צ'ייס. הסרט זכה להצלחה כזאת הוא הוליד שני סרטי המשך - הטבעת שתיים בשנת 2005 ו טבעות בשנת 2017 - אם כי הם לא הגיעו לשבחי הביקורת של המצטרף הראשון לזכיינית.

עלילת הסרט המקורי והמחזורים האמריקאים על עיתונאית חוקרת - רייצ'ל קלר (ווטס) בעיבוד האמריקאי ורייקו אסוקווה (נאנקו מצושימה) ביפנית המקורית גִרְסָה. בשני הסיפורים, הדמות בוחנת את מותם המסתורי של כמה תלמידי תיכון. כל אחד מהם מת שבעה ימים לאחר שצפה בקלטת וידיאו מקוללת לכאורה. בכל סרט בהתאמה, רייצ'ל ואסוקווה צופים בקלטת בעצמם, ונרדפים על ידי נערה רפאים. רייצ'ל/אסוקווה מנסה למצוא דרך להרים את הקללה לפני שבעה ימים יסתיימו. בעוד שהעיבודים היפנים והאמריקאים מתרכזים בעלילה כללית זו, כל אחד מהם שונה מעט מחומר המקור. שני הסרטים נבדלים באופן מיידי מהרומן על ידי התמקדות הסיפור באישה ולא בגבר. הרומן עוקב אחר סיפורו של קאזויוקי אסקאווה, שהוא כתב, דודו של אחד מבני הנוער שנפטרו, ואחד מאמין בדברים כמו רוחות רפאים ועב"מים. בספר, אסאקאווה מביא את חברו - פסיכופת - כדי לעזור לו ב מִסתוֹרִין. לסרט המקורי הדמות הראשית מביאה את בעלה לשעבר של פרופסור הקולג 'לתמונה. בגרסה המחודשת האמריקאית, הגיבורה מביאה את החבר לשעבר נוח לעזור.

הטבעת: כל ההבדל העיקרי בין הספר לסרטים

הגרסה המקורית של הסרט בהחלט הייתה נאמנה יותר לספר בכך שהוא קבוע גם בדמויות יפניות במסגרת יפנית. הגרסה המחודשת לשנת 2002 הופעלה לאמריקנית על מנת למשוך צופים אמריקאים. הגרסה המחודשת מתרחשת בעיר סיאטל ולא ביפן, וכל הדמויות אמריקאיות. האנטגוניסט נקרא סמארה מורגן ולא סאדאקו יאמאמורה. בסך הכל, כל הפרטים הקטנים והגדולים של הסיפור, כמו מאפיינים והתייחסויות תרבותיות, היו חייבים להשתנות על מנת להתאים לצופים בארה"ב. עם זאת, רבים אומרים כי הסרט הוא הגרסה המחודשת האמריקאית הטובה ביותר לסרט אימה יפני.

בספר, אשתו של Asukawa ובתו התינוקת רואים את הקלטת, ומדרבנים אותו לרוץ נגד השעון כדי להציל את חייהם. אבל בסרטים זה בנו של הדמות הראשית שבסופו של דבר צופה בקלטת. בסרט המקורי, בנו של אסוקאווה אומר שזה בגלל שהרוח של בן דודו המת שכנע אותו לעשות זאת, בעוד שבגרסה המחודשת האמריקאית הוא פשוט אומר לרייצ'ל שהוא צפה בזה כי הוא לא יכול לישון. העיבוד היפני מכיל עוד הרבה יסודות על טבעיים קטנים כמו זה, שגם הספר מלא בהם. הגרסה המחודשת האמריקאית חרגה מהפרטים הפאר -נורמליים הלא יאומנים יותר. למשל, בספר ובסרט המקורי, שתי הגרסאות של Asukawa חושפות כמה היבטים של התעלומה באמצעות מפגשים נפשיים, סיוטים וחזיונות. במהדורה המחודשת לשנת 2002, אשר לחתוך כמחצית מהסיפור מסופר בעיבוד הסרט המקורי, לרייצ'ל יש חזון אחד לקראת הסוף, אך לרוב היא מגלה דברים פשוט על ידי שיחות עם אנשים ועריכת מחקר.

בסופו של דבר, שניהם טַבַּעַתו הטבעת לעשות עבודה נהדרת בלספר את סיפור האימה המעוות של סוזוקי לקהל שלהם. בסופו של דבר, הסרט המקורי נאמן יותר לספר מכיוון שהוא שומר על הדמויות וההגדרות היפניות, כמו גם מספר אזכורים תרבותיים ואלמנטים פאראנורמליים. הסרט האמריקאי זכה לקהל מעריצים יותר לאורך השנים, אולי בשל כמות הצופים הגדולה יותר, ליהוק רשימות A ודרך סיפור שונה. סרטי האימה האמריקאים והיפנים בהחלט שונים באופן המסופר שלהם, כאשר האחרונים פונים יותר לסצינות חלומות ו דימויים על טבעיים והראשון באמצעות נקודות עלילה פשוטות יותר, מה שהופך את המושגים לקלים יותר להבנה על מנת לפנות אל קהל גדול יותר.

משחק דיונון: כל רמז לטוויסט הזקן

על הסופר