Hitman של DC הוא הדמות הכי גדולה שלא שמעתם עליה

בזמן ש DC Comics אופי רוצח שכיר אולי הוא לא ידוע יחסית, הוא אחד הגיבורים הנשכחים הטובים ביותר של DC. יותר מסתם רוצח, היו לו כוחות, ולא פחות חשוב מכך, תחושת מוסר. הזמן שלו ביקום DC היה קצר יחסית, נמשך רק רוב שנות ה-90 וקצת משנות ה-2000. אבל במהלך אותה תקופה הוא הפך לגיבור מכובד בקהילת המטא-אנושיים וגיבורי העל, כאשר חבר לגיבורים מפורסמים רבים בריצת הקומיקס שלו. למרבה הצער הוא עבר מתחת לרדאר, אבל הוא בהחלט אמור לחזור.

שמו האמיתי של חיטמן הוא טומי מונאהן, והוא ותיק במלחמת המפרץ שהפך בסופו של דבר לרוצח כשחזר הביתה מהמלחמה. Monaghan הוצג ב-1993 השד השנתי מס' 2 נוצר על ידי סופר הקומיקס המפורסם גארת' אניס והאמן ג'ון מק'קריה, שהיה חלק מקשת DC השנויה במחלוקת קווי דם. בגיליון, בסופו של דבר הוא משיג את כוחותיו בכך שהוא ננשך על ידי טפיל חייזר בשם Glonth, אשר מפעיל את המטאגן שלו, ומעניק לו טלפתיה וראיית רנטגן. אחרי אירועי המוצא שלו קומיקס, בסופו של דבר הוא מחליט לדאוג להרג מטהומנים, לנטרל איומים על טבעיים, ללכת לעבודות מסוכנות יותר ולנצל נכון את כוחותיו החדשים. הוא ימשיך עם שתי קשתות נוספות השדכרך א. 3

 לפני שקיבל את הקומיקס שלו ב-1996, שנכתב על ידי אניס וצייר על ידי מק'קריה בשם פשוט, רוצח שכיר. זה המשיך לרוץ במשך 61 גיליונות עד 2001. בנוסף, הוא קיבל קומיקס קשור עבור ה DC One Million אירוע, כמו גם א JLA קומיקס קשור ב-2007.

קָשׁוּר: סיפור המקור החדש של שומר השלום יסופר בקומיקס משלו מאת גארת' אניס

בהיותו נוצר על ידי אחד מכותבי הקומיקס הפוריים בכל הזמנים, חיטמן היה דמות מורכבת עם אישיות מסקרנת וסיפור רקע. למרות היותו רוצח, תמיד הייתה לו תחושה מעוותת של טוב כלפיו, אף פעם לא הרג אדם טוב או חף מפשע. האנשים שהוא הורג הם רעים ללא תקנה, אבל בניגוד למשגיחים קומיים רבים הוא לא משלה את עצמו לחשוב שהוא "עושה טוב". הוא יודע שהוא אדם רע, ומחליט לעבוד עם היד שקיבלו. למרות זאת, הוא עדיין מסוגל לזכות בהערצה של גיבורים כמו סופרמן, ששיבח את אומץ ליבו במצבי קיצון והעריץ את כישוריו.

הטלפתיה וראיית הרנטגן שלו מתאימות לאופיו ואינן פוגעות באנושיותו. הכוחות שלו אינם כמו של סופרמן, בכך שהם לא הופכים אותו לפרגון של שלמות ולכן לדמות פחות מעניינת. יחד עם זאת, הוא לא סתם בחור רגיל, כמו המעניש או ויגילנטה. הוא די הרבה אדם ברמה קצת יותר גבוהה. זה קשור לסגנון הכתיבה של אניס, מכיוון שהוא מעולם לא היה מעריץ של דמויות גיבורי על, אבל רוצח שכיר אינו סוטה לשטח הסאטירה כמו שאניס עושה ב הבנים. Monaghan מסוגל להיות דמות רצינית, אבל לא כל כך רציני שהוא משעמם. הוא גם לא כל הזמן מתרפק ומתבדח. הוא מסוגל לרכוב על הקו העדין של להיות עמוק מבלי להיראות קלישאתי, ובוגר מבלי להיות "עצבני" מדי. הסדרה שלו כתובה היטב עם התחלה, אמצע וסוף.

אמנם על פני השטח אולי נראה חיטמן כתוצר של זמנו, אבל היה לו עומק ו התאמה שמבדילה אותו מכמה מהדמויות ה"קיצוניות" האחרות שהיו כה נפוצות בהן שנות ה-90. עם רק סדרה אחת בת 61 גיליונות וכמה קרוסאוברים, הפעלת DC Comics של Hitman קל למדי לאיסוף ולקריאה, והוא נגיש לחובבי הקומיקס היותר מזדמנים. טומי מונאהן הוא לא דמות שהיא מגניבה בשביל להיות מגניבה, או עצבנית בשביל להיות עצבנית. תכונות האופי שלו זכו והוקמו כהלכה. בסוף, רוצח שכיר לנצח יהיה הגדול ביותר DC Comics דמות שאף אחד לא שמע עליה.

הַבָּא: DC Comics מכבד את דניאל ג'ונסטון עם עטיפות וריאציות מיוחדות

לספיידרמן עדיף בלי מרי ג'יין, וסוף סוף מארוול יודעת את זה