10 הציטוטים הטובים ביותר מפרויקט פלורידה

בעקבות כמה מהתושבים העניים ביותר של אורלנדו, שון בייקר פרויקט פלורידהיגרום לאנשים לצחוק ברגע אחד, ואז יעשה להם כאב לב ברגע הבא. הסיפור הייחודי מציע לצופים מבט מרגש ואינטליגנטי על השילוב של פנטזיות עשירות של דיסני וורלד ואוכלוסיית חסרי הבית הנסתרת של פלורידה.

הסרט מרגיש לפעמים כאילו הוא אפילו לא סרט, אלא מבט חי על המצוקה שחווים ילדים שלא גדלו עם משפחות מטפחות ויציבות. חלקים מסוימים של דיאלוג בולטים במיוחד, ומראים לנו את היופי של מציאת שמחה בתוך חיי עוני.

בובי

"אתה בא על הנכס הזה שוב ולא תעזוב אותו. אתה מבין?"

בובי (וילם דפו) הוא דמות חיונית בסרט הזה, ואולי אין סצנה טובה יותר שמדגימה זאת מאשר כשהוא מפחיד פדופיל שמתקרב לילדים תושבי המלון.

משליך את הסודה שלו על הקרקע ותופס את ארנקו, בובי נשבע לדווח על האיש לשריף המחוז ומזהיר אותו שלא יחזור שוב. זה בהחלט רגע מזעזע, אבל היופי בו טמון בנחישותו של בובי להגן על הילדים בכל מחיר.

כשהאלי דואגת לכסף

"פפרוני עולה כסף".

זו אולי לא אמירה עמוקה או עמוקה מדי, אבל האמת שמאחוריה מדברת רבות. כאשר מוני (ברוקלין פרינס) והאלי (בריה ויניייט) נהנות בלילה מצונן, אוכלות פיצה וצפייה בטלוויזיה.

חדר מוטל בפלורידה, מוני מתלוננת כי היא רוצה פפרוני על הפיצה. אז האלי אומרת למוני את השורה הזו בנימה נוגה.

פיסת הדיאלוג הזו מדגים לא רק עד כמה הם עניים, אלא עד כמה האלי צריך להיות מודע לזה כמבוגר. במקום להזמין פיצה ולהוסיף כל תוספות שמתאימות להם, הם צריכים לקבל את האופציה הזולה והבסיסית ביותר, גם כשמדובר במשהו פשוט כמו פיצה.

כאשר בובי קובע את החוק

"הזהרתי יא, טפטוף אחד, ואתה בחוץ."

למרות שהוא אולי לא תמיד האדם החם והמטושטש ביותר, בובי הוא דוגמה לספר לימוד של מישהו שמראה שאכפת לו דרך אהבה קשה. כשהילדים פועלים, בובי נוזף בהם כמו שכל שומר טוב צריך, תוך שהוא עדיין מראה להם אהבה ואכפתיות.

ברגע זה, בובי נותן לילדים לאכול גלידה בלובי של המלון, וברגע שהם מקבלים גלידה על הקרקע, הם צריכים לצאת החוצה. זה רגע מתוק בין דמויות שאכפת להן אחת מהשנייה אבל מציגות את זה בצורה ייחודית.

כאשר מוני לוקח את כולם להרפתקה

"לִרְאוֹת? לקחתי אותך לספארי."

היבט נוגע ללב של פרויקט פלורידה נובעת מהיכולת שלה להראות לצופים כיצד להעריך את ההנאות הפשוטות של החיים, גם כאשר נראה שהעולם מתפרק. הרגע הזה בסרט עושה בדיוק את זה.

מוני לוקחת את ג'נסי, אחת משתי חברותיה בגילומה של ולריה קוטו, להרפתקה קצרה לאיזה תחום אקראי, ואז ממשיכה לספר לה שהם יצאו לספארי. ברור שזה לא ספארי. אבל לשני הילדים יש את היכולת יוצאת הדופן להפיק את המרב ממצבם הכלכלי הפחות אידיאלי, וזה בדיוק מה שהם עושים כאן. זה לקח שכולם יכולים ללמוד ממנו.

כשבובי נותן להאלי קשה

"קיבלת את שכר הדירה שלך. תן לי לספור את זה, צא מכאן."

ברגע נדיר, האלי ובובי צוחקים זה עם זה לאחר שנקלעו לוויכוח על שכר הדירה השבועי של האלי. היא מרגישה נבוכה ומעצבנת מכך שבובי סופר את שכר הדירה שלה לפניה, מתוך אמונה שזה אומר שהוא לא סומך עליה שתשלם את הסכום הנכון.

מה יפה בזה רגע ב-A24 פרויקט פלורידה הוא שהצופים חושבים שהוויכוח עלול להפוך למכוער, אבל הוא לא. במקום זאת, השניים צוחקים על המצב, מבינים ששניהם קצת מגוחכים. אם כבר, הרגע הזה בסרט נראה כאילו זה היה בלופר, אבל הוא עובד כל כך מושלם שהוא נכלל בחתך הסופי.

כשמוני מתבדחת על אמא שלה

"כן, אמא, את בושה."

בדרך כלל, להגיד למישהו שהוא בושה יהיה די עלבון. עם זאת, כשמוני קוראת בבדיחות ובתמימות לאמא שלה חרפה, זה די חביב.

האלי מסתבכת עם בובי בגלל שלא צפתה ומטילה משמעת בילדים שלה, ואז ממשיכה להתבדח שהיא "נכשלה בתור אמא". במקום לומר משהו חיובי ולאשר כלפי אמה, מוני משחקת יחד עם הבדיחה, וקוראת להאלי "חרפה". מה זה מראה שמוני מקבלת את אמא שלה ואוהבת אותה בגלל מי שהיא, למרות העובדה שהיא לא תמיד הדוגמה הטובה ביותר לטיפוח אִמָא.

כשסקוטי מקבל גלידה

"הרופא אמר שיש לנו אסטמה ואנחנו חייבים לאכול גלידה מיד."

זהו עוד רגע שובב עבור הילדים פרויקט פלורידה. סקוטי (כריסטופר ריברה), חברו של מוני, מנסה לשכנע אישה אמידה שהחברים צריכים גלידה כדי להישאר בריאים.

זה די ברור שהאישה לא מאמינה להם, אבל כשהיא מזהה את האמת העמוקה יותר של מה שקורה, היא נותנת להם כמה דולרים כדי ליהנות מקצת גלידה. זהו עוד ציטוט שאין לו ממש משמעות עמוקה, אבל מדגים שוב את חפותם של הילדים. בסופו של יום, כל מה שהם רוצים זה קצת גלידה בחינם.

מורדי מוני

"אלה החדרים שאנחנו לא אמורים להיכנס אליהם. אבל בוא נלך בכל זאת!"

מוני היא אולי הבלתי צייתנית ביותר מבין שלוש הדמויות הצעירות הראשיות ונראה שהציטוט הזה תומך בטיעון הזה. למרות שהחיים שלה הכל חוץ ממושלמים, מוני רק רוצה ליהנות קצת.

לא כל כך אכפת לה מחוקים או מבוגרים שאומרים לה מה לעשות. במקום זאת, היא מזהה את ההנאות הפשוטות בחיים, ועושה זאת בהתלהבות למשימתה ליהנות מהם.

כשמוני מדברת על מבוגרים

"אני תמיד יכול לדעת מתי מבוגרים עומדים לבכות."

הציטוט הזה של Moonee חושף עד כמה הילד בן השבע באמת אינטליגנטי. רוב הילדים לא נאלצים לראות את המבוגרים שאליהם הם מרימים להתפרק בלחץ של מציאות קשה. אבל מוני כן.

בדרך כלל, מוני היא רק ילדה תמימה אך עושה צרות, אבל ברגע זה, הקהל רואה את העומק האמיתי שלה עולה על פני השטח. מוני ראתה יותר גרוע ממה שחיים מבוגרים רבים שחיים חיים קלים יותר, והחוויות הללו יעצבו אותה במשך שנים רבות.

כשמוני מאבדת את חברתה

"בבקשה, אתה החבר הכי טוב שלי, וזו אולי הפעם היחידה שאזכה לראות אותך שוב."

בדקות אחרונות שוברות לב לחלוטין, מוני נאלץ לראות את מחלקת הילדים והמשפחות לוקחת את האלי משם. עם זאת, לפני שהם יכולים לקבל שליטה על מוני, היא בורחת לביתה של חברתה ג'נסי. בכמה מהמשחק הכי אמיתי וגולמי שמבוצע על ידי ילד בן שבע, מוני מתפרקת בבכי. לאחר מכן היא אומרת לג'נסי שהיא החברה הכי טובה שלה ושזו אולי הפעם האחרונה שהיא תזכה לראות אותה.

מה שיבוא בסוף פרויקט פלורידה הוא סוף יפה ומקורי ביותר לסרט שייזכר להרבה מאוד שנים.

חולית 2 תקים טרילוגיה מלאה (ואולי עוד סרטים לאחר מכן)

על הסופר