10 השירים המובילים בקריירה של בו ברנהאם (עד כה)

בתוספת של ה-Inside Outtakes להרכב של נטפליקס, כמו גם שחרור הבימוי האחרון שלו בספיישל הקומדיה החדש של קייט ברלנט, קינמון ברוח, בו ברנהאם חוזר לכותרות שוב. בזמן בְּתוֹך והצילומים הנוספים שלו היו להיט ענק מאז השקתו הראשונית במאי 2021, מעריצים חדשים רבים שוכחים לעתים קרובות שבו ברנהאם היה לו קריירה ארוכה של סרטוני יוטיוב, גפנים, סרטים ושלושה מבצעי סטנדאפ מוזיקליים נוספים לפני החיזוק האחרון שלו ב פִּרסוּם.

מעריצים ותיקים של Burnham התאספו בפורומים בכל מקום כדי לדון במה היו השירים הטובים ביותר שלו בכל הזמנים. למרות שרוב התוכן שלו הוא סאטירי וכולל הרבה הומור אפל, המעריצים לרוב נמשכים לעבר הרציניים וה אישי של שיריו בכל ספיישל, מה שיסביר גם את הפופולריות של התוכן החדש שלו בקהילה של הישן שלו בסיס מעריצים. שוב ושוב, יש קבוצה עקבית של שירים שאנשים נוטים לסווג כטובים ביותר שלו בכל הזמנים.

חזור על דברים

"Repeat Stuff" הוא קלאסיקה של Bo Burnham. פרודיה ישירה על שיר האהבה הסטנדרטי של החברה, עושה צחוק מהערפול וחוסר הכנות שרבים מרגישים לעתים קרובות ששירי פופ כוללים. השיר וההקדמה שבאים לפניו קוראים ישירות לאמנים כמו ג'ייסון דרולו וג'סטין ביבר.

זהו אחד השירים הבודדים של ברנהאם לפני הפסקה שליוו הקלטת אולפן כמו גם קליפ בהפקה מלאה. אמנם יש ניגודים קלים בין גרסאות הביצוע החי של השיר והאולפן שהוקלט, אבל הוא בהחלט שומר על הקסם שלו באמצעות שתיהן.

חנונים

שיר מוקלט באולפן מ מה., "חנונים" מתאר את התחושה של להישאר מחוץ לקבוצה, להיחשב חנון, ולהציק. השיר מסופר מנקודת המבט של תלמיד חטיבת ביניים/תיכון בו, ובעצם מסתכם ב"אני יודע שאני מוזר, וזה הפך אותי למי שאני. ואני אהיה שם עבור כל המוזרים האחרים מעתה ואילך".

זה אחד השירים של בו שנראה שגיבש אותו קהל צעיר ממנו בהרבה, חמש שנים מהתיכון בזמן שהשיר הזה יצא לאור. למרות שמאז בו ברנהאם הוכיח שיש לו הרבה מה לומר על הנושא של אותן שנים קשות באמצעות יצירות אחרות כולל שחרורו של סרט התבגרות 2018 כיתה ח, השיר הזה הוא עדיין עדות איך ולמה הוא הגיע לדמוגרפיה צעירה כל כך, אפילו בשלב מוקדם.

אנחנו חושבים שאנחנו מכירים אותך

"אנחנו חושבים שאנחנו מכירים אותך" הוא אחד השירים המורכבים ומלאי התובנה של ברנהאם. זה מתחיל ומורכב כולו מקטעי אודיו של שיחות שבו משכפל שניהל עם סוכני כישרונות ומכרים לשעבר. זה בעצם מתקשר את המלכוד שעולם הביצועים מציב אחד בו, ואז מתהפך השיחות האלה לכדי קצב אלקטרוני שבו מחקה פנטומימה ורוקד על הבמה בסוף שלו מיוחד מה.

השיר הזה והביצוע הנלווה אליו נתפסו במשך שנים כייצוג של מלוא הפוטנציאל של בו ברנהאם. ללא ספק מעצב את בסיס המעריצים שלו למה שהם, "We Think We Know You" הוא שיר נהדר וקליט עם מסר שהדהד בבירור.

הנמיך את הציפיות שלך

למרות היעדר פקיד לשמח האלבום, "Lower Your Expectations" עדיין נראה שהלהיב את קהל המעריצים בצורה הטובה ביותר. בדומה ל-"Repeat Stuff", השיר הזה הוא פרודיה על שירי אהבה, ומפרט את הדברים שגברים ונשים רוצים בהם השותפים האידיאליים שלהם, ואז מאשרים באופן קומי שהמאזין אולי ירצה את הדברים האלה, אבל לעולם לא יקבל אוֹתָם.

כמה מילים מהשיר הזה המשיכו לעורר ממים וככל שרוב הסאטירה שלו הופכת, זה שיר כיפי וקליט שאנשים גם התייחסו אליו וגם הפיקו ממנו הנאה רבה. המודעות העצמית והביקורת של ברנהאם על העולם הם סימן מסחרי שלו וברור, מעריציו מסכימים.

מילים, מילים, מילים

"Words, Words, Words" הוא גם הכותרת של הספיישל הקומדיה הראשון של בו ברנהאם וגם אחד השירים האייקוניים ביותר שלו. ייצוג אמיתי של התוכן המוקדם שלו ותובנה טובה לגבי העתיד שלו, השיר הזה הוא ראפ מהיר, מטופש, מסוג Lonely Island, שמדבר שטויות, כפולות, וכמה משחקי מילים מדהימים.

השיר הזה מהנה, עצבני ואחד משלושת הסרטונים הנצפים ביותר בערוץ היוטיוב של Burnham עד כה. הקליפ, בדומה לשאר הקליפים הזוגיים שלו, מנוגד רק במעט, אבל לא פוגם מכל הנאה שיש לאבסורד של השיר והקליפ להציע.

ברוכים הבאים לאינטרנט

"ברוכים הבאים לאינטרנט" הפך למרבה האירוניה ללהיט אינטרנט מאז בְּתוֹךהשחרור של. השיר, המותאם עם הוויזואליה הנלווית לו, מעורר תחושה מרושעת, דמוית נבל מצויר, שמניעה הביתה את האבסורד, הצמידות והסכנות של הרשת העולמית המדהימה פעם. יחד, השיר הוא בקלות אחד מהם ההופעות הטובות ביותר של בו ברנהאם ב בְּתוֹך.

כאן, ברנהאם משתמש בהומור אפל כדי להצביע על ההשפעה המשמעותית של הגידול המהיר שלנו בשימוש בטכנולוגיה ללא כל גבולות השפיעה על כולם, נוער ומבוגרים כאחד. בתור פירוט המילים שלו, אפשר להיכנס לאינטרנט כדי למצוא פוסטים שכותרתם "הנה אפשרות לארוחת בוקר בריאה!" וטוען "אתה צריך להרוג את אמא שלך" בזה אחר זה, וזה בהכרח ישלח את המשתמש לזוז, בדומה לשיר עבור מַאֲזִין.

האמנות מתה

"האמנות מתה" היה הראשון בסאטירה הכנה של בו, ולכאורה תחילתו של האקזיסטנציאליזם שעבודותיו המאוחרות התבססו כל כך בכבדות. לשיר מקדים כתב ויתור מ-Burnham שאומר שהוא "לא מצחיק במיוחד, אבל זה עוזר לו לישון בלילה", ובעצם מדבר על תחושות הניתוק שלו מהאמנות שלו, בטענה שאמנים לעולם לא גדלים, הם מתוגמלים רק על האי-רציונליים והבלתי הולמים שלהם התנהגות.

השיר הזה מגובה בכבדות בהצהרה נוספת שמשמיע ברנהאם בספיישל הרבה יותר מאוחר שלו לשמח, שם הוא קובע, "אם אני מפסיק לבדר אותך, זרוק אותי לשפת המדרכה. לא היית נשאר עם המכונאי שלך אם הוא יפסיק לתקן את המכונית שלך. אני בתעשיית שירותים, פשוט משלמים לי יותר מדי". דעותיו על תעשיית הבידור עקביות לאורך כל יצירותיו, ותמיד מעוררות תחושה של אימה קיומית מעורפלת.

האם אתה שמח?

כאילו לשמח עוד לא סיכם בצורה מושלמת, "האם אתה מאושר?" היה ההדרן של ההופעה, והציג את השאלה, מהו אושר אמיתי ואיך אתה יודע ברגע שהשגת אותו? השיר הזה חמק מהדעיכה של בריאותו הנפשית של ברנהאם סביב שלו לשמח עידן, ואישר את הפרידה שלו מקומדיה והופעה.

שירים אלה עם גוון רציני יותר נוטים להיות מועדפים בקרב מעריצים, ובין אם אפשר להתייחס לספציפי או לא נסיבות הצרות המפורטות, הם לעתים קרובות השירים המשותפים ביותר בשל הגולמיות של התוכן וה רֶגֶשׁ. "האם אתה שמח?" פגע ברבים, ונחשב במשך שנים לשיר הגדול ביותר של בו ברנהאם בכל הזמנים.

ההרגשה המצחיקה הזו

למרות שקשה לבטא בדיוק מה יכולה להיות אותה "תחושה מצחיקה", אין ספק בכך השיר הזה הוא הטוב ביותר בְּתוֹך, בעצם מתאר רגעים של ניתוק, הבנה שהעולם סופי, ומספק בלדה איטית המייצגת את קבלתו של ברנהאם עם האקזיסטנציאליזם שלו והפחד למה שיש לעולם הפכו.

בסרטון, ברנהאם משתמש בתאורה, אווירה שמיעתית ומקרנים כדי ליצור אשליה שהוא נמצא עמוק ביער ומנגן שיר סביב המדורה. ובעוד שהשיר הוא ייצוג ברור של הרגשות הסותרים והמפחידים שהוא מעביר, אי אפשר שלא לתהות אם הצגת השיר עצמו הייתה נועד לעורר גם את "התחושה המצחיקה הזו" - תחושה מושלמת של להיות בקהילה, אבודה ב"טבע", אך נוצרה על ידי הטכנולוגיה, ונצפה בבית לבד על מָסָך.

התרנגולת

השיר שהיה לו אנשים בסוף ה-Inside Outtakes שואלים את עצמם, "האם באמת רק בכיתי על תרנגולת שחצתה את הכביש?" השיר הזה לוקח את האנטי-בדיחה עתיקת היומין והופך אותה לבלדה איטית ומלבבת שאיכשהו לא הגיעה למקור בְּתוֹך לחתוך, אבל למרבה המזל זכה לראות אור יום במהדורה האחרונה.

יכולתו של בו ברנהאם להקצות הומור ומשמעות ליומיומי באמצעות אבסורד ושירה מודגמת בכל אחת מיצירותיו. השיר הזה, אהוב על רבים בכל הזמנים אבל ללא ספק של השירים הטובים ביותר מ ה-Inside Outtakes, דומה לחביב מעריצים אחר שלו, ה לשמח סיום, "Can't Handle This (Kanye Rant)" שבו הוא דן במילוי יתר של בוריטו והוצאת הצ'יפס האחרון של פרינגלס יכול, תוך שימוש לכאורה במושגים הללו כמטאפורות ומעבר לדיבור על מנטאלי בְּרִיאוּת. באופן דומה, "התרנגולת" נראה לרבים כמטאפורה לסיכון הכל בשביל סיכוי לאושר. השילוב של המשחק הבלתי צפוי שלה על קלישאה, תוך כדי שהוא מצליח למשוך את מיתרי הלב הוא ללא ספק משהו שהמעריצים של ברנהאם מעריכים מאוד, פעם אחר פעם.