סקירת אלופים: וודי הרלסון מוביל סרט ספורט צפוי אך מרגיש טוב

click fraud protection

צ'מפיונס די צפוי, ולמרות שיש מעט מתח, צוות השחקנים מקסים ביחד, ולסיפור יש הרבה לב וחום.

מבוסס על הסרט הספרדי מ-2018 באותו שם, הגרסה האמריקאית של אלופים הוא פחות חזק כי הוא לא לוקח את הרמזים שלו מהצוות האמיתי שהיווה השראה לסרט המקורי. עוֹד, אלופים מצליח לקבל מספיק רגעי הרגשה טובים ודינמיקת אופי טובה כדי להיות מהנה. הסרט בבימויו של בובי פארלי מתסריט מאת מארק ריזו, הסרט מתחיל לאט אך תופס קיטור במחצית הדרך, נוחת בסיום מתוק ומחמם לב. אלופים הוא די צפוי, ולמרות שיש מעט מתח, צוות השחקנים מקסים יחד, ולסיפור יש הרבה לב וחום.

מרקוס (וודי הרלסון) הוא עוזר מאמן כדורסל בליגת G עם חלומות לעבוד עם ה-NBA, אבל מזגו הרע ופעולותיו בעבר הכתימו את המוניטין שלו. לאחר שתאונת נהיגה בשכרות מביאה אותו לצרות משפטיות, מרקוס מקבל שירות קהילתי בצו בית משפט מאמן קבוצת כדורסל עם מוגבלות שכלית. מרקוס לא לוקח את זה ברצינות בהתחלה, אבל הוא מוצא את עצמו מתחמם לרעיון כשהוא לומד להכיר את יחידים בקבוצת הכדורסל, הנקראים באהבה "החברים", כשהוא מאמן אותם להתחרות בספיישל אולימפיאדה.

אלופים יש לו הנחת יסוד פשוטה, וזה עובד כי הוא יודע בדיוק איזה סוג של סרט הוא מנסה להיות. זה

סרט ספורט להרגיש טוב על ההתכנסות. ה-NBA אולי החלום של מרקוס, אבל אלופים הוא תזכורת לטוב שאפשר לעשות בקהילה שלו. זו עבודה חשובה והקשרים שנוצרים בחלל המסוים הזה הם ייחודיים ומחממי לב. מרקוס העבודה עם החברים מספקת את סוג ההגשמה שמעולם לא היה לו ב-NBA, למרות היותו בעל פרופיל גבוה. לפעמים קטן יותר עדיף, ו אלופים מבין את זה, והתסריט של ריזו חדור המון לב בתגובה.

הסרט מורם על ידי צוות ההרכב. נטייתו החמוצה והממורמרת של הרלסון כמרקוס מוצמדת יפה עם השקפת החיים האופטימית והאופטימית יותר של The Friends. מבין החברים, קווין ינוצ'י בתור ג'וני ומדיסון טבלין בתור קונסנטינו, שהוא כוח שצריך להתחשב בו, הם בולטים. אלופים זורח יותר בגלל נוכחותם לצד שאר הצוות. מרקוס אולי ילמד דבר או שניים מהחברים, אבל הסיפורים האישיים שלהם לא מוזנחים לחלוטין לטובת ריכוז מרקוס, שלא יהיה שום דבר בלעדיהם באמת.

אלופים לוקח זמן להתחיל, ובאורך קצת יותר משעתיים, אפשר היה לערוך אותו מעט כדי להדק את התסריט. ניתן היה להחליף את הגדרת הסיפור של מרקוס בהתחלה כדי לתת יותר זמן מסך לחברים ולסיפורי הרקע שלהם. זה היה מוסיף יותר עומק לשאר הדמויות, ועוזר לבשר אותן ואת הדינמיקות השונות שיש להן אחת עם השנייה. עם זאת, ההתחלה האיטית לא יורדת לגמרי מהפסים אלופים. ברגע שהוא נע, הוא שומר על המומנטום שלו ומאפשר לאנרגיה השופעת שלו לשאת אותו עד הסוף. ההומור לא תמיד נוחת, אבל יש מספיק כריזמה למרות התזמון הקומי השטוח מדי פעם.

הכימיה של צוות השחקנים מרוממת את הסרט הזה והופכת רגעים מסוימים למהנים עוד יותר. ברור שכולם נהנים, וזה מופיע בכל סצנה. אמנם הסרט כנראה לא ייזכר לאחר שהקהל יעזוב את התיאטרון, אלופים הוא סרט ספורט קליל ומרגיש טוב שעושה בדיוק את מה שהוא מתכוון להשיג. זה לא עושה שום דבר מחוץ לנורמה, אבל זה מאמץ מוצק של פארלי וריזו שבוודאי יחזק את מצב הרוח לאחר הצפייה.

אלופים לאקרנים בבתי הקולנוע ברחבי הארץ ב-10 במרץ. אורך הסרט 123 דקות ומדורג PG-13 עבור שפה חזקה והתייחסות גסה/מינית.