כל פרק ארון הסקרנות של גיירמו דל טורו והעמית לסרט שלהם

קבינט הסקרנות של גיירמו דל טורו הוא האוסף המושלם של סיפורי אימה לצפייה בבולמוס ליל כל הקדושים הזה. דלטורו אסף כמה מהשמות המבטיחים ביותר בסצנת האימה כדי לתת את קולם לסיפוריו, והתוצאה הוא פסיפס מפחיד של סיפורים מצמררים הסובבים סביב מכשפות, שדים, רוחות רפאים ועוד כל מיני מוזרים אחרים יצורים.

אחד מבמאי הסרטים החשובים בדורו, דל טורו לא מסתיר את השפעותיו וכל פרק בסדרה מספק רפרנסים מרגשים לסרטי אימה.

מגרש 36 - בית השטן (2009)

"מגרש 36" מתחיל די לאט, נותן לצופים הרבה מקום להעלות השערות ולנסות לנחש מה זוועות חבויות במגרש המסתורי 36, ארונית אחסון שזה עתה נקנה על ידי מר ולאומני וטרינר לשעבר. המגרש היה שייך לזקן מוזר עם עתיקות יקרות ערך ולווטרינר לשעבר, שאינו מתעניין במשמעות החפצים, ו מודאג רק מכסף, מקבל יותר ממה שהוא התמקח עליו ככל שמתברר שלזקן היו קשרים מסתוריים עם לא ידוע.

נרטיב הצריבה האיטית והשיא של מגרש 36 דומים מאוד לאלו של Ti West בית השטן. בסרט, נערה צעירה שנאבקת בכסף מחליטה לעשות בייביסיטר לזוג מוזר שאוגר סוד מפחיד. כשהיא מתחילה לחשוד בהדרגה שמשהו לא בסדר קורה בבית, היא נסחפת לתוך טקס מוזר הכולל שדים, קורבנות וליקוי ירח.

Graveyard Rats - Graveyard Shift (1990)

"חולדות בית הקברות" הוא השילוב המושלם של משמרת בית קברות וסמטת סיוטים, סרט בבימויו של גיירמו דל טורו עצמו. הבמאי וינצ'נזו נטלי עדיין לא פתח לגבי ההשפעות שלו על הפרק הזה, אבל יש כמה סצנות שנראות כאילו משחזרות כמה היבטים של הסרט המפחיד ביותר על חולדות, המבוסס על סיפור של סטיבן קינג.

בעוד של"חולדות בית קברות" יש תפאורה שונה לחלוטין ופורמט הרבה יותר מסוגנן, הירידה של הגיבור במורד בית קברות שורץ חולדות מזכירה את מה שהופך את הסרט לקלאסיקה. הדבר הכי טוב גם ב"חולדות בית הקברות" וגם משמרת בית קברות היא עד כמה הם מנצלים את העל-טבעי לטוויסט מזעזע אחרון, כולל ישות מכרסם מפחידה ושפע של עפר מזעזע.

הנתיחה - פלישת חוטפי הגופה (1978)

"הנתיחה" הוא בקלות אחד הפרקים הגרוטסקיים ביותר של התוכנית עם חלון ראווה מבעית של אימת גוף. למעשה, הגוף הוא המפתח בחקירת האימה הקוסמית הזו, כשהמשטרה מפוצצת את ראשה כשהיא מנסה לקשר בין מקרים של נעדרים עם פיצוץ תת קרקעי מסתורי, בעוד שלחוקן רגיל לא לוקח הרבה זמן עד שהוא מחבר את נקודות.

הפרק חולק הרבה קווי דמיון עם אימת גוף מדע בדיוני קלאסית הפלישה של חוטפי הגופים. גם הפרק וגם הסרט מסתמכים על איום בקנה מידה קטן לכאורה מהחלל החיצון שלוקח פרופורציות ענקיות. בסרט, זרע מוזר נסחף מהחלל לכדור הארץ וקוצר יצורים מחוץ לכדור הארץ המסוגלים לשכפל את גוף האדם. ב"נתיחה שלאחר המוות", הדברים גם יוצאים מהר משליטה בגלל כמה קשה לזהות את החייזר המארח, למרבה המזל, לגיבור היה קלף מנצח מצוין אך כואב בשרוול כדי להערים על יְצוּר. המסר שנמשך גם הוא זהה: יש גורלות שהם באמת גרועים מהמוות.

החוץ - שלושה... אקסטרים (2004)

שְׁלוֹשָׁה... קיצוניות הוא אנתולוגיית אימה הנשענת על שלושה סרטים ייחודיים, מה שהופך אותו לסרט המושלם לצפייה אחריו קבינט הסקרנות של גיירמו דל טורו מכיוון שהוא חולק את אותו הפורמט והאנרגיה. אחד הסיפורים במיוחד, "כופתאות", מציג אמירה מזעזעת על דפוסי יופי גס ומחריד לא פחות מ"החוץ".

מגעיל ומרתיע מאוד, "כופתאות" מציגה את גברת. לי, שחקנית מזדקנת המסוגלת לכל דבר כדי להחזיר את יופייה הצעיר, נתקלת בשף מקומי ואת כופתאות ההתחדשות המופלאות שלו, שהוכנו עם מרכיב סודי מפחיד: אנושי עוברים. ממש כמו ב"החוץ", הגיבורה יוצאת נגד כל המוסר שלה בחיפוש אחר היופי וממשיכה לחפש את המרכיבים בלי קשר להשלכות.

הדגם של פיקמן - הבית עם החלונות הצחוקים (1976)

מבוסס על סיפור מאת אמן האימה H.P. לאבקראפט, אין באמת דרך לנחש למה מכוון "הדגם של פיקמן" במשך רוב זמן הריצה שלו. הפרק מסתמך על כמה קפיצות זמן, מערבב את העל טבעי עם הזיות מצמררות, והמניעים של כל דמות נשארים מטושטשים עד לשיא הסופי. הנבל או הנבלים של הפרק רק לעתים רחוקות נראים באמת, אבל הכוח המפחיד שיש להם על הדמות הראשית מדאיג; הצופים לא יכולים שלא לרחם על ניסיונותיו חסרי התכלית לנהל חיים שלווים.

"המודל של פיקמן" חולק כמה קווי דמיון מרגשים הבית עם החלונות הצחוקים, במיוחד כיצד שני הנרטיבים נשענים על העולם האמנותי כדי להפחיד את הצופים ביעילות. הסרט הוא אחד הג'יאלו הטובים של שנות ה-70 ועוקב אחר משחזר צעיר שזומן להציל פרסקו בכפר קטן. הפרסקו, המתאר את מות הקדושים, צויר על ידי אמן מסתורי ונפטר שפנה לשיטות מחרידות כדי להעביר את אמנותו. כשהסודות מתחילים להתגלות, המתחים מתחילים לעלות וצל מהעבר מאיים לסכן את חיי כולם.

Dreams In The Witch House - Insidious (2010)

מעריצים של ערמומיישמח לדעת ש"חלומות בבית המכשפה" נראה שנעשה עבורם שכן הוא נחשב לרבים מה אלמנטים שהפכו את הסרט, ואת הזיכיון בכללותו, למפורסמים כל כך: הצלות על טבעיות, ממלכות פאראנורמליות, ו ישויות מפחידות האורבות בחושך.

עם זאת, "חלום בבית המכשפה" הוא לא רק זה, הפרק גם מציע רמזים נהדרים של הומור והצופים יכולים אפילו לטעון שיש כמה רטטוי הפניות מפוזרות לאורך. הפרק יצמיח דיונים סוערים לא רק בגלל כמה הוא מערבב אימה עם סיפורי ילדים אפלים; אלא גם בגלל שהוא מספק הופעה קסומה של רופרט גרינט האהוב.

The Viewing - צבע מחוץ לחלל (2019)

"הצפייה" הוא משהו מטופש שיכול היה להיווצר על ידי מוחו של לאבקראפט אם הוא הגיע לשנות ה-70. הפרק מציג מציאות אידיליה ומפנקת כשארבעה אורחים אינטליגנטים במיוחד משתתפים ב-a הזמנה של מארח עשיר לחוויה של פעם בחיים שהופכת במהירות לפסיכדלי סיוט.

עם אווירה מוזרה וסוחפת וצילום רווי טיפוסי מסרטי פאנוס קוסמטוס, "הצפייה" מערבב שפע של סרטים וז'אנרים שונים, מרגיש לפעמים כמו תרופה לבריאות. עם זאת, ברגע שהוא מתייחס לאימה בלתי נתפסת, צבע מחוץ למרחב מיד עולה בראש; סיפור לאבקראפטי על מטאוריט תמים לכאורה שמתרסק ליד חצר משפחתית ומתחיל לשנות כל צורת חיים שהוא פוגש. הדבר הכי טוב גם בפרק וגם בסרט הוא איך משהו שנראה קטן לוקח בסופו של דבר פרופורציות קטסטרופליות.

הממלמלים - בית היתומים (2007)

קבינט הסקרנות של גיירמו דל טורוהפרק האחרון של הוא סיפור רפאים מצמרר עצמות על אבל. בימוי של ג'ניפר קנט, הפרק חולק הרבה קווי דמיון עם סרט הפריצה שלה, הבאבאדוק, מהאימה הפסיכולוגית ועד לאותן בחירות מסוגננות, למרות ש"המרמור" מחליט להתמקד הרבה יותר ב גאולה מעוררת לב של הדמות הראשית, מתאפשרת באופן מפתיע על ידי הרדיפות והזוועות שהיא עדה לה, דומה למה בית היתומים עשה.

הסרט, שהופק על ידי גיירמו דל טורו עצמו ובוים ​​על ידי חבר קרוב שלו, ג'יי. א. Bayona, עוקבת אחר אישה שחוזרת שנים מאוחר יותר לבית יתומים שנהגה לקרוא לו בית. כשהיא מתמקמת עם משפחתה במקום, בנה מתחיל לתקשר עם חבר בלתי נראה מסתורי.