סקירה של איפשהו שקט: אימה פסיכולוגית מטרידה ועזה

click fraud protection

מחוזק על ידי הופעה מרגשת של ג'ניפר קים, הסרט הוא מותחן איטי, מונחה אופי, שמביא אותנו לתהות מה אמיתי.

נכתב ובוים ​​על ידי אוליביה ווסט לויד, איפשהו שקטעוסק בתוצאות ההישרדות של פיינל גירל. בטח, אולי היא עברה אירוע טראומטי, אבל הסרט של לויד בוחן איך זה השפיע עליה. האם מישהו יכול לחזור לחיים נורמליים לאחר חוויה נוראית שכזו? איך החוויה עיצבה אותם, וכיצד היא משפיעה על מערכת היחסים שלהם עם אחרים? איפשהו שקט מנסה לענות על חלק מהשאלות הללו, אם כי לא בצורה שאפשר לצפות. מחוזק על ידי הופעה מרגשת של ג'ניפר קים, הסרט הוא מותחן איטי, מונחה אופי, שמביא אותנו לשאול מה אמיתי ומה מדומיין.

מג (ג'ניפר קים) מובלת לבית משפחתו של בעלה סקוט (קנטוקר אודלי) כדי להתאושש לאחר שברחה מחטיפה חודשים קודם לכן. ניסיונותיה להירגע ולהתמודד עם מה שקרה לה מסוכלים על ידי הפרנויה שהיא מתחילה להרגיש לאחר שפגשה את בן דודו של בעלה (מארין אירלנד), מזלזל וקרוב להחריד לסקוט, לראשונה זְמַן. מג מתחילה לתהות מי באמת עמד מאחורי החטיפה שלה והאם בעלה אומר לה את האמת על משהו מזה.

איפשהו שקט מתחיל בסוף. הבריחה של מג בשלב מוקדם מכניסה אותה למצב הישרדות, ומביאה למסעה את המעגל, במיוחד כשחוסר האמון שיש לה לאורך הסרט מדמם לכל דבר. מכיוון שזה מנקודת המבט שלה, אנחנו נזרקים לעולמה והאינסטינקט לברוח חזק מההתחלה. לויד ממקם את מג בצורה מהורהרת ובזהירות כמספרת לא אמינה, אבל כזו שהתגובות והטראומה שלה צובעות את מה שאנחנו רואים. בכל נקודה נתונה, קשה להעריך מה אמיתי ומה לא, וזה זורק אותנו למעגל מסקרן, קורע לב, שמתבנה בעוצמה ובפרנויה.

כשהסרט מתקרב לסיומו אנחנו מתחילים להטיל ספק בכל מה שראינו, אבל המסר ברור: החזרה לחיים הרגילים היא קשה לאחר שחיים משהו טראומטי כמו חטיפה. אפילו אלה שמתכוונים לעזור נאבקים לעשות זאת לאחר מכן. לויד אוצר קו דרך רגשי סוחף כמו הריגושים המוטבעים בו. מג לא רק משתוקקת לעזוב את מקום הבדידות הזה, כנראה בגלל שהיא לבד עם המחשבות שלה לעתים קרובות יותר מאשר לא, אלא גם הנישואים שלה על הפרק. בזוג ביחד, איפשהו שקט הופך למשהו יותר מסך חלקיו. זו נסיעה רגשית ומרגשת פסיכולוגית שמרבדת את עצמה באי שקט ותחושה מעוותת של המתרחש. זה ישאיר אותך לנחש במובן הזה, והנסיעה טובה יותר עבורו.

מג היא דמות מאוד סימפטית שעוברת הרבה, וג'ניפר קים מעבירה בצורה נפלאה את הפחד והאי שביעות הרצון שלה. היא מהורהרת במקרה אחד ומתחרפנת מהמקרה הבא, עיניה נודדות מספיק כדי שתוכל לראות כמעט את כל התרחישים מתרחשים בראשה. השריפה האיטית של כל זה הופכת את ההופעה של קים למרשימה עוד יותר, כשהיא בונה על המומנטום מסצנה אחת לאחרת. הביצועים של מארין אירלנד אינם תלויים בהשוואה. דמותה של אירלנד, אנטגוניסט למג, אינה חביבה, אבל ברור שהשחקנית נהנית מאוד בתפקיד, דוחפת ומעודדת את מג בדרכים שמניעות אותה ומשמיעות את האזעקות הפנימיות שלה. הסצנות הטובות ביותר כוללות אינטראקציה בין הדמויות שלהן.

לא רק עושה איפשהו שקט להתמודד עם ההשלכות של הישרדות מחטיפה, אבל זה מציג את המיקרו-אגרסיות שמג נאלצת לסבול איתן, שרק מגבירות את תחושת אי-ההתלבטות וחוסר השייכות שלה. זה צורם ומתיישב באי נוחות, אבל הסרט בכל זאת מרתק לצפייה, כל כך מושקע בחקירת המצב הנפשי של מג שאנחנו לא יכולים שלא לדאוג לשלומה.

איפשהו שקט הוקרן בפסטיבל טרייבקה 2023. אורך הסרט 98 דקות ועדיין לא מדורג.