מפיק 'עצמות' מדבר על זיהוי פלילי, מערכות יחסים ועוד

click fraud protection

עצמות המפיקה Kathy Reichs כותבת פרק בסדרה שהיא העניקה השראה. בדוק מה יש לטמפה מהחיים האמיתיים לומר.

בהמשך ל דיוויד בוריאנז מדבר עצמות, פוקס ערכה שיחת ועידה אחר הצהריים עם ההשראה האמיתית של Temperance Brennan ומפיקת התוכנית Kathy Reichs, במטרה לקדם את הפרק בשבוע הבא, "המכשפה במלתחה". זה יציין את הפעם הראשונה שלה כתיבת פרק לסדרה שהתבססה על חייה ועל סדרת הספרים המצליחה שלה.

במהלך שיחת הוועידה, רייכס מדבר על עתיד הסדרה, התפתחות ה- מראה דמויות, את ההשפעה של טוויטר, איך O.J. הניע את כל שיגעון הטלוויזיה הפורנזית וכל כך הרבה יותר.

בדוק כמה מהדגשים למטה. (אני יודע שזה ארוך, אבל קתי רייקס מרתקת להפליא וכמעט כל מה שהיא אמרה יכול להיחשב לגולת הכותרת.)

אה ו עצמות מעריצים... למקרה שאתם תוהים, זה לגמרי ללא ספוילר.

על איך זה היה לכתוב את הפרק:

"אהבתי לעבוד בחדר הסופר. זה היה, עבורי, כמו שיש איזשהו אמון במוח וכולנו מקפיצים את כל הרעיונות האלה אחד מהשני ובונים על רעיונות. זה פשוט היה ממש כיף בשבילי".

על ההבדל בין כתיבת פרק טלוויזיה לעומת ספר:

"זה באמת שונה מכתיבת רומן. ראשית, כשאני כותב רומן, אני עושה את זה לבד. אני נותן את הרעיון לעורכים שלי ואז אני הולך וכותב את הספר ושולח להם אותו. לא ככה עובדת תוכנית טלוויזיה. ראשית, אתה צריך לאשר רעיון... ואז, כאשר הוא מאושר בכל הרמות ההיררכיות, אתה הולך לשבור את הסיפור. זו חוויה קולקטיבית - אתה עושה את זה עם הכותבים האחרים, וזה מאוד שונה עבורי. שבירת סיפור יכולה לקחת בין שבוע לשלושה וסיימנו תוך יומיים וחצי בערך".

"אז אתה מגיש את זה - להארט [הנסון], במקרה הזה. הוא אהב את זה והציע כמה הצעות ואז זה נשלח בחזרה וכתבתי את זה".

"...ואז הם משנים את זה הרבה, וזה גם הלם עבורי. זו הייתה חוויה מאוד חיובית, אבל חוויה שונה מאוד מכתיבת רומן".

על ההבדל בין ברנן טלוויזיה לספר ברנן:

"אני חושב על טלוויזיה טמפה כעל נקודה מוקדמת יותר בחייו של הספר טמפה. היא בת 30 ומשהו ולא בת 40 ומשהו. היא לא נשואה, גרה בוושינגטון - מה שנראה לי מתאים מאוד כי שם התחלתי את הקריירה שלי, בסמיתסוניאן".

על הדמיון וההבדלים בינה לבין ברנן:

"ברור שמבחינה מקצועית אנחנו עושים את אותו הדבר. אני עובד במעבדת הפשע, אני הולך לזירות פשע. אני עובד הרבה בצפון קרוליינה ובמחוז קאנאק בקנדה, אבל אני עושה תיקים בכל הארץ - פה ושם. טמפה קשורה קצת יותר לג'פרסוניאן, אבל היא יוצאת גם לשטח. היא נסעה לניו אורלינס ולצפון מערב האוקיינוס ​​השקט, אני חושב".

"מבחינת אישיות, אני חושב שאנחנו שונים. דרך אחת שבה אנחנו דומים היא חוש הומור. אני חושב שיש לנו חוש הומור דומה. זה היה חשוב ביצירת המופע. זה היה דבר אחד שהארט הנסון, בארי ג'וזפסון ואני היינו באותו עמוד מההתחלה."

"אבל, בכל הנוגע לסרבול החברתי שלה וחוסר היכולת שלה ליצור קשרים קרובים, אני חושב שאנחנו שונים בצורה זו".

על הטיפול בפיתוח הדמויות בסדרה:

"כשהסכמתי לעשות את הסדרה ונפגשתי עם Be Hart, הם שכנעו אותי שהם יטפלו בדמות התפתחות והתפתחות הסיפור בצורה שתואמת אותי ושישאירו את קצוות המדע ממנו אלי. אלו היו יחסי העבודה שלנו ואני סומך על מה שהם עשו ואנשים גדלו לאהוב את הדמויות האלה. אז מי אני שאשאל מה הוא עושה עם מערכת היחסים העתידית שלהם".

"יש לי כמה התפתחויות עלילה מעניינות עם כמה מהדמויות האחרות [בפרק שלי], אבל לא ספציפית בות' וברנן. אנג'לה והודג'ינס מסתדרים די טוב לאחרונה. אני לא מתכוון למסור ספוילרים לגבי מי זה כרוך - יש לנו מתוקים ודייזי, אנג'לה והודג'ינס, בות' וברנן וקאם התחילה לצאת".

אם ברנן ובות' צריכים להיפגש או לא:

"אני רק חושב שברגע שאתה עושה את זה - תעשה את המעשה - סיימת. אם אתה מסתכל על תוכניות אחרות כמו X-Files אוֹ אור ירח, מבחינתי, זה מדבר על תחילת הסוף. והם משחקים כל כך טוב עם הכימיה שלהם. רק מההתחלה, כשאמילי ניגשה לאודישן, הכימיה ביניהם הייתה כל כך טובה שאני חושב שפשוט עדיף לשמור על רתיחה".

על אורך החיים של המופע:

"אני חושב שאנחנו צריכים ללכת ל-1,000 פרקים. כל מה שאני שומע זה שאנחנו הולכים חזק - אספו אותנו לעונה 6, כמובן, ואז אני מקווה שנוכל ללכת עוד כמה מעבר לזה".

על איזה מקרה בחיים האמיתיים היא התבלטה במוחה:

"יש לי כמה קצת יותר מתסכלים מהאחרים. יש לי כמה שעדיין לא נפתרו. לדוגמה, יש לי שלד של ילד במעבדה שלי במונטריאול שהיה לי מאז 1989 שמעולם לא זוהה. למרות, אני חושב שסוף סוף נוכל לזהות את הבחור הקטן הזה. אז, אלה תמיד מתסכלים ונדבקים במוחי יותר מאחרים."

"ככל הנראה מצב העבודה הקשה ביותר היה קרקע אפס. העבודה במרכז הסחר [העולם] - זה היה תובעני גם פיזית וגם פסיכולוגית. אבל, כל מקרה מביא משהו לשולחן - ממש לשולחן".

קרא את שאר הראיון עם Kathy Reichs...

אם יש או לא היבטים בתוכנית הטלוויזיה שהייתה רוצה שהייתה חושבת עליהם עבור ספרה:

"הרבה מהמדע והטכנולוגיה שהם משתמשים שם הם באמת די טובים. לפעמים אני נדהם איך הם חופרים כמה מהרעיונות לסיפורים השונים. אז מדי פעם אני אחשוב "טוב, למה לא חשבתי על זה?" כמו היכל התהילה של הרוקנרול זירה או זירת הקסם העירונית... כשאני רואה את זה אני חושב שאני צריך להיות יותר יצירתי ב הגדרות."

האם תוכנית הטלוויזיה שונה מהספר היא בעייתית:

"בעונה הראשונה קיבלתי לא מעט הודעות אימייל שאומרות, 'חכה רגע'. זה לא טמפה. זה שונה.' בהתחלה הייתי עמיד, אבל אני אוהב את זה, אני אוהב את שניהם. זה כמו שני ביטויים של הדמות הזו שאני כל כך אוהב. אני כן חושב שהייתה תגובה שלילית בהתחלה, אבל אני לא חושב שזה נכון יותר. יש לנו טמפה צעירה יותר - טמפה בת 30 ומשהו - בטלוויזיה ובספר בן 40 ומשהו... הם מבינים שזה חלק ישן יותר של הדמות".

על המעבר בפופולריות מדרמות משטרתיות לדרמות משפטיות:

"עשינו את העבודה שלנו במעבדה שלנו במשך שנים ואף אחד לא שם לב אלינו. ואז, איפשהו באמצע שנות ה-90 עד סוף שנות ה-90, הייתה צמיחה כזו של עניין בזיהוי פלילי. הקולגות שלי ואני היינו מבולבלים לגמרי - לא ידענו למה פתאום הפכנו לוהטים וסקסיים".

"...מה [היה] זמן לא רב לאחר משפט O.J. ואני חושב שמכאן הגיע כל העניין הזה. אנשים הקשיבו לדברים האלה 24/7 ושמעו על דפוסי ניתזי דם, DNA ומסלול פצעי דקירה מזווית".

על האופן שבו טוויטר השפיע על התוכנית:

"רק התחלתי לצייץ, בהשראת הארט הנסון - שהוא טוויטר נהדר. אני נדהם איך באמת לא הבנתי את הכוח של זה, אבל אני נדהם שאם אני מצייץ משהו הוא הופך ל-Re-Tweet ו-Re-Tweet. אז זה באמת מגיע למספר עצום של אנשים".

אם היא תופיע עוד הופעות אורח בתוכנית:

"בכל פעם שאני בחוץ, הארט ואני מדברים על זה והיה לי מאוד כיף לעשות את זה. בהתחלה נרתעתי להופיע במצלמה והארט אמר שהוא יכתוב את החלק ואם אתה לא רוצה לעשות את זה, אנחנו נטיל אותו. עדיין די נרתעתי ואז הוא אמר לי שדיוויד דוכובני ביים. אז אמרתי, "הו כן! אני על הסיפון!" ויצא לי ממש כיף".

"אז, כן, הייתי רוצה לעשות עוד אחד. אני חושב שאולי הם יצרו מפלצת כשהם נתנו לי ללכת מול המצלמה".

אז הנה לך. מבט מדהים לתוך עולמו של טמפרנס ברנן מהחיים האמיתיים. למרות שבתחילה חשבתי שהיא אמרה שמשפט או.ג'יי סימפסון היה נקודת המפנה בטלוויזיה המשפטית הייתה קצת לא מוצלחת, עכשיו אני מוצא את עצמי מסכים איתה לחלוטין.

כמו כן, אני אוהב את העובדה שיש לה אותו חוש הומור כמו ברנן. מעניין אם היא גם מפשלת באמירות נפוצות.

עם עוד כמה שבועות לפני סיום העונה, אני לא יכול לחכות לראות לאן הסדרה תיקח אותנו. אחרי הפרק של רייקס, קיבלנו את החזרה של "פנים מוכרות" ובילי גיבונס לוקח הפסקה מ-ZZ Top כדי לחזור על תפקידו כאביה של אנג'לה.

המממ... מעניין למה הוא יצטרך לחזור. מישהו מתחתן? אל תדאג, זה לא ספוילר כי אין לי מושג מה הולך לקרות בסיום העונה, אבל לא הייתי מעריץ אם לא הייתי מעלה ספקולציות... ומצחקק תוך כדי.

מה חשבת על שקתי רייקס מדברת עצמות? מצא משהו מעניין? האם אתה עדיין כועס על כך שהיא הצטרפה לעגלה שלא רוצה את בות' וברנן ביחד?

אתה יכול לתפוס את הפרק של קתי רייך של עצמות ביום חמישי הבא, בפוקס.

עקוב אחריי בטוויטר @anthonyocasio