הסיום של 1408 (כל ארבע הגרסאות)

click fraud protection

מכיוון שכל ארבעת הסיומים החלופיים של 1408 מסכמים את הנרטיבים שלהם בנימה מעורפלת, הנה פירוט מפורט של גורלו של מייק בכולם.

סיכום

  • בסרט 1408, ישנם ארבעה סופים חלופיים המביאים ספינים ייחודיים לקו העלילה של מייק אנסלין, כולל הישרדותו, מפגש מחודש עם בתו ופטירתו הטרגית.
  • הסרט חוקר את תשעת מעגלי הגיהנום דרך חוויותיו של מייק בחדר 1408, משקף את חטאיו ובסופו של דבר מוביל אותו לחפש גאולה ולחיות ללא אנוכיות.
  • הספקנות של מייק ואובדן האמונה של מייק לאחר מות בתו הפכו אותו לפגיע להשפעת החדר, אבל בסוף הסרט, אמונתו חוזרת והוא מפסיק לכתוב אימה.

1408 יש לו ארבעה סופים חלופיים, שכולם מביאים ספין ייחודי לקו העלילה של מייק אנסלין - הנה פירוט של כל ארבעת הסיומים ומה המשמעות שלהם עבור מייק. מבוסס על סיפור קצר של סטיבן קינג, 1408 מתמקד בסופר האימה מייק אנסלין, שמבקר במקומות רדופים, בתקווה ללכוד את הפאר-נורמלי ולכתוב עליהם ספר. לחרדתו, אף אחת מההשכרות הרדיפות כביכול לא נותנת לו הוכחה קונקרטית לקיומו של העל-טבעי. עם זאת, יום אחד, מייק מקבל גלויה שמזהירה אותו לא לבקר בחדרו של הדולפין מס. 1408.

מתוך סקרנות גרידא, מייק מחליט לבקר במלון ומופתע מכך שמנהל המלון, ג'רלד אולין, מנסה לשכנע אותו להישאר מחוץ לחדר. מייק מסרב להיענות לבקשותיו של מנהל המלון ואף מאיים להגיש כתב אישום כדי לרכוש את מפתח החדר. הכל נראה בהתחלה בסדר אחרי שהוא נכנס לחדר, אבל ככל שהוא נשאר שם יותר, כך הוא מוצא את עצמו חי בלופ של גיהנום מילולי ומטאפורי.

הסבר על הסיומות החלופיות של 1408

ב 1408הסוף התיאטרלי של מייק שורף את החדר ושורד לאחר שקבוצת כבאים מוציאה אותו משם. עם הדברים הבאים, מייק אפילו מתקן את מערכת היחסים שלו עם אשתו ומתפייס איתה. בעוד מייק עובר על רכושו שנלקח מהחדר השרוף, הוא מוצא את מקליט הקסטות שלו, שבו השתמש לדקלום החוויה שלו. להפתעתו, הוא שומע את קולה של קייטי על המקליט, המאשר שכל מה שהוא חווה בחדר הוא אמיתי. גם אשתו שומעת את ההקלטה ומתחילה להאמין לכל מה שהוא טוען שחווה בחדר.

בגרסה חלופית של סוף דומה, רק מייק מגיב לשמיעת קולה של בתו על המקליט, בעוד שאשתו אינה מכירה בכך. הסיום ב 1408גזרת הבמאי של הבמאי שונה משמעותית מזו שהגיעה לבתי הקולנוע. על פי דיווחים, הבמאי מיקאל האפסטרום שינה את הסוף של הסרט לפני שהוציאו אותו לבתי הקולנוע מכיוון שקהל המבחן לא היה מרוצה ממנו. בסוף זה, מייק מת בשריפה בחדר לפני שהכבאים יכולים לחלץ אותו. בסצנת הסיום, אולין מנסה לתת את קופסת רכושו של מייק ללילי לאחר הלוויה של מייק, אך היא מסרבת לקחת אותה.

כמה רגעים לאחר מכן, כאשר אולין מתערבל בחפציו של מייק, הוא מוצא את הרשמקול ושומע את קולה של קייטי עליו. זה כאשר הוא מבחין בילדה צועדת על הדשא בבית הקברות לפני הופעתו השרופה של מייק מופיעה במושב האחורי של המכונית. עם הדברים הבאים, מייק תופס את ידה של הילדה הקטנה והולך משם, רומז שהוא התאחד עם בתו לאחר מותו. בסצנת הסיום, מייק מסתכל סביב החדר בעודו מעשן סיגריה. כשהבת שלו קוראת לו, הוא נעלם מאחורי דלת הכניסה, מה שמרמז שהוא ניצח את החדר בהצלחה.

הסוף הרביעי קודר יותר מכל האחרים. מייק מת מהשריפה בסרט הזה, ורוח הרפאים שלו לא נראית שוב. לאחר שפגש את לילי, המוציא לאור שלו, סם, קורא את הסיפור מתוך כתב היד של מייק שמתאר את החוויה שלו בחדר. בסצנת הסיום של הסוף הזה, הסרט משחזר ציטוט מסצנה קודמת שבה אביו של מייק מופיע בחדר ומזהיר אותו: "כפי שאתה, הייתי. כפי שאני, אתה תהיה."הסוף הזה מדגיש שלמרות מאמציו לשנות, מייק הלך בדרכו של אביו ומעולם לא הפך את חייו לאחור, מה שכנראה החזיק אותו לכוד בחדר 1408 לנצח כמו צרות אחרים נשמות.

הסבר על מעגלי הגיהנום בשנת 1408

למרות שזה נראה כאילו מייק חווה מערכת אימה של אימים במהלך שהותו בשנת 1408, כמה רמזים ויזואליים ופעימות סיפור בסרט מרמזים על כך שהוא חווה את תשעת מעגלי הגיהנום. סיפור הרקע של מייק מגלה לאחר שאיבד באופן טרגי את בתו לסרטן, הוא נאבק להחזיק באמונתו באל. כמה פלאשבקים מתארים כיצד יחסיו עם אשתו הידרדרו לאחר מות בתו כי הוא שנא איך אשתו סיפרה לה סיפורים על גן עדן במקום לעודד אותה להילחם בה מַחֲלָה. הסכסוכים הללו עם אשתו הביאו בסופו של דבר להתרחקותו ממנה.

בסצנה מוקדמת בסרט, מייק כמעט טובע למוות בזמן גלישה לפני שגולש מציל אותו. למרות ש 1408 מתאר שלמייק רק היה מצחצח עם אבדון, מייק למעשה מת, מסמן את הגיחה שלו למעגל הראשון של הגיהנום: לימבו. לאחר מכן, מייק מגיע למלון "דולפין" ומכניס את עצמו לחדר 1408, שם הוא יורד עמוק יותר לגיהנום. בכל פעם שהשעון מתאפס והשיר "We've Only Just Begun" של הנגרים מתחיל להתנגן, מייק חווה את העונשים ממעגל חדש בתופת. כל מעגל חדש משקף חטא שחטא לאחר מות בתו.

מאז שנידון לשכב ברפש מרושע בגלל האלכוהוליזם הגרגרני שלו ועד לחוות טמפרטורות קיצוניות בחדר בגלל דחיית האמונה שלו, מייק מתמודד עם הכל במהלך שהותו ב-1408. לאחר מסעו בגיהנום, מייק, כמו דנטה, עולה להר המצרף, שם הוא סוף סוף מחפש גאולה. בעקבות מסעו הקטרזי בגיהנום, מייק הופך לאדם שהשתנה ולפעם אחת, מתחיל לחיות ללא אנוכיות.

למרות שהחדר מאלץ אותו ללא הרף לשים קץ לחייו שלו, מייק מתנגד לדחף לקבל החלטה אנוכית נוספת, ובמקום זאת, מצית את החדר כדי למנוע ממנו לפתות את אשתו. בכך, מייק גואל את עצמו בהצלחה ובסוף התיאטרוני, מוצא את עצמו בגן עדן מטפורי על פני כדור הארץ. בסצנת הסיום, קולה של בתו ברשמקול הופך לתזכורת עבורו להחזיק באמונתו החדשה.

כמה אנשים מתו בשנת 1408

לפני הביקור במלון המרכזי, מייק חוקר את ההיסטוריה של החדר ומחשב את המספר הכולל של האנשים שעלולים היו למות בדולהין של 1408. עם זאת, ברגע שהוא מגיע למלון, מנהל המלון אולין מגלה שהמספר גבוה בהרבה ממה שהוא חושב. הוא מספר לו שב-95 השנים האחרונות, 56 אנשים מתו בחדר 1408. מכיוון שמקרי מוות רבים בחדר היו מסיבות טבעיות, הם נותרו ללא דיווח על ידי כלי תקשורת מיינסטרים.

הסוף של 1408 מסביר מדוע מייק כותב אימה

1408הסוף הגואל של מייק הפך לסופר אימה מכיוון שלאחר מותה של בתו, הוא לא יכול היה שלא לבטל את קיומו של אלוהים. תחושת האמונה שלו התפוררה, מה שגרם לו לאמץ פרספקטיבה ניהיליסטית כלפי העולם הסובב אותו. לאחר שעזב את אשתו, שלימדה את בתם להיות נאמנה לפני מותה, מייק עשה זאת למשימת חייו להוכיח שאלוהים אינו קיים. הספקנות שלו הפכה אותו בסופו של דבר למטרה פגיעה לחדר 1408. לקראת סוף 1408, מייק מחליט להפסיק לכתוב לחלוטין כי אמונתו משוחזרת, ואין לו סיבה להוקיע את העל טבעי או האל.

במה שונה 1408 מסיפור סטיבן קינג המקורי

בהשוואה לסיפור הקצר של סטיבן קינג, 1408הנרטיב של ניואנסים יותר במובן זה שהוא קושר הכל, החל מטראומות העבר של מייק ועד התשוקה שלו לכתיבה עם החדר. הסיפור הקצר של סטיבן קינג, לעומת זאת, מסתמך אך ורק על הטלת הפחד מהלא נודע בקורא על ידי תיאור ההשלכות וההתגלות המוזרות שהחדר מציג בפני מייק. אפילו הסוף של הסיפור הקצר שונה באופן משמעותי מהסיכום התיאטרלי של הסרט. בעוד מייק יוצא מהחדר כאדם שהשתנה 1408 הסוף של הסרט ומאוחר יותר שומע את קולה של בתו המתה ברשמקול, הסוכן שלו שומע רעשים מוזרים באותה קלטת בסצנת הסיום של הסיפור הקצר המקורי.