מתי ואיך J. רוברט אופנהיימר מת וכמה זמן אחרי הסרט זה קרה

סיכום

• החרטה של ​​אופנהיימר על יצירת פצצת האטום מוצגת בסרט, ומדגישה את ההשלכות ההרסניות של מוחו החדשני.
• למרות השמועות, מותו של אופנהיימר מסרטן הגרון היה ככל הנראה עקב הרגל העישון הכבד שלו, לא מחשיפה לקרינה.
• הסצנה האחרונה בסרט מתרחשת בערך 20 שנה לפני מותו של אופנהיימר, ומתארת ​​את אובדן כוחו הפוליטי ואת התמיכה המאוחרת שלו נגד שימוש במדע לטובת פוליטיקה.

ה-J. רוברט אופנהיימר מת לאחר האירועים שהתרחשו בסרטו האחרון של כריסטופר נולאן אופנהיימר. בצעד יוצא דופן עבור סרט ביוגרפי, נולאן החליט לא לכלול סקירה כללית של הגמר של אופנהיימר שנים לפני מותו, ככל הנראה משום שהדמות באופן סמלי כבר 'הפכה למוות' ב- סרט צילום. הדיוקן מעורר המחשבה של הפיזיקאי השנוי במחלוקת תיאר היבטים רבים של חייו האישיים כפי שהוא קשור יצירת פצצת האטום, מדגיש את המציאות הטרגית שאפילו העיסוקים האמיתיים ביותר יכולים להיות הרסניים ביותר השלכות.

של אופנהיימר הסיום מוסבר האשמה המדהימה שחשה הדמות ההיסטורית ברעידת המשנה של אחת היצירות המבריקות אך המפחידות בעולם. בעוד ש-J. רוברט אופנהיימר היה פגום במובנים רבים, החרטה שלו על החדשנות שלו הוכיחה התחשבות אמפתית בבסיס מוחו המהפכני. אבוד ומעוור מהשאיפה שלו לפרוץ דרך במאמץ לאומני מנצח, הרפלקסיביות העצמית של אופנהיימר פעלה נגדו בסופו של דבר רק לאחר שנגרם הנזק המילולי. כפי שאשתו קיטי (אמילי בלאנט) מזכירה לו בסרט, אופנהיימר לא יכול היה "להתחייב לחטא" ואז לצפות שאנשים ירחמו עליו לאחר מכן.

י. רוברט אופנהיימר נפטר בשנת 1967 לאחר מאבק בסרטן הגרון

י. רוברט אופנהיימר נפטר בשנת 1967 מסרטן הגרון. מעשן השרשרת הידוע אובחן כחולה בסרטן הגרון בשנת 1965. אופנהיימר עבר ניתוח בניסיון להסיר את התאים הסרטניים מהגרון אך ההליך בסופו של דבר לא צלח. הוא גם ניסה טיפולי כימותרפיה והקרנות שגם הם לא הצליחו לספק תוצאות חיוביות. אופנהיימר נפל לתרדמת ב-18 בפברואר 1967 ומת שלושה ימים לאחר מכן ב-21 בפברואר בגיל 62 בביתו בפרינסטון, ניו ג'רזי.

למרות תפיסות ושמועות כי אופנהיימר חלה בסרטן עקב הקרינה מהאטומי שלו בבדיקה, סביר הרבה יותר שסרטן הגרון שלו היה תוצאה של הרגל העישון הבלתי פוסק שלו. מאות אנשים שחיים בניו מקסיקו ליד לוס אלמוס התייצבו לאורך השנים מאז על סוגי סרטן רדיוגניים שפיתחו, וטענו לקשר לאזור הנשורת של טריניטי. אופנהיימר משאיר את העובדה ששני מדענים בלוס אלמוס מתו למעשה מהרעלת קרינה. באשר לאופנהיימר עצמו, מותו נחשב כבעל קשר מועט עד שום קשר לחשיפה לקרינה או להרעלה.

מותו של אופנהיימר התרחש ארבע שנים לאחר הסצנה האחרונה של הסרט

מותו של אופנהיימר אירע ארבע שנים לאחר טקס הענקת המדליות שלו, שהתקיים ב-1963. זה מסביר את המראה המבוגר והשברירי שלו בתיאור האחרון של הדמות אצל נולאן אופנהיימר. סצינת הסיום של אופנהיימר, המציג את הגיבור עם אלברט איינשטיין, התרחש בערך 20 שנה לפני מותו. לאחר שאיבד את הסיווג הביטחוני שלו כתוצאה מהדיון הביטחוני ב-1954, אופנהיימר היה בעצם נשלל מכל כוח פוליטי אך המשיך בהרצאותיו ובכתביו על מומחיותו וניסיונו בתחום פיזיקה. הוא תמך בקידום המדע כאמצעי ליתרון פוליטי בשנותיו המאוחרות ומת כגיבור כבוד שנדחה ברובו על ידי ארצו בעקבות אירועי אופנהיימר.