מורשת: השורה הראשונה והאחרונה של כל דמות ראשית

אחרי ארבע עונות, מורשת הגיע לסיומו בביטול פתאומי. בעוד הספין-אוף הקודם של יומני הערפד זִכָּיוֹן, המקוריים, זכה להצלחה מיידית, מורשת לא היה כל כך בר מזל. התוכנית זכתה לביקורת רבה על החורים העלילה והסיפורים המבולגנים שלה, כך שעבור מעריצים רבים, זה לא הפתיע כשהתוכנית לא זכתה לחידוש העונה החמישית.

למרות זאת, מורשת היו הרבה דברים טובים. דמויות התוכנית היו כל אחת ייחודית ומעניינת בדרכה. מכיוון שרובם היו בני נוער, המעריצים זכו לראות אותם גדלים כשכולם התקדמו הרבה עד סוף התוכנית. השורות הראשונות והאחרונות שלהם מציעות קצת תובנה לגבי איך הם השתנו.

ג'ד טיין

ראשית: "תקפיצו, מכשפה. רפאל ואני צריכים לשוחח קצת".

אחרון: "אז מה היה לך בראש? היאבקות, איגרוף, איזה סוג של-"

ג'ד השתנה הרבה במהלך העונות. בתחילה, הוא היה האלפא של להקת אנשי הזאב של בית הספר, והוא לקח את תפקידו ברצינות רבה. הוא התגאה בזה מאוד ופעל לפי חוקי החפיסה עד לטי. הפעם הראשונה שהוא דיבר הייתה כשאמר לג'וזי לעזוב כדי שיוכל לספר לרפאל על הפרוטוקול של החבילה שבו הוא יצטרך להגיש ולזהות אותו כאלפא.

עד הסוף, הוא היה מוכן לוותר על המיקום שלו בלהקה למישהו מוסמך יותר, וזה מראה הרבה על הצמיחה שלו. השורות האחרונות שלו מופנות לפינץ' כשהיא העלתה את פרוטוקול החבילה של אתגר האלפא כדי לקבל את עמדתו.

רפאל ווית'

ראשית: "זה מה שזה, לנדון"

אחרון: "היי, אני יודע שאתה מתגעגע לזאב בודד. אל תעבור את זה לבד."

כאשר רפאל הפעיל את קללת איש הזאב שלו, הוא נכנס לעולם העל טבעי שלא היה מודע לו קודם לכן. הפעם הראשונה שבה דיבר בתוכנית הייתה בתגובה להפצרותיו של לנדון לא לעבור את ההודאה הקתולית שהוריה של חברתו המנוחה הכריחו אותו לעשות.

רפאל היה אחת הדמויות הרבות של מורשת שלא קיבל סוף טוב במיוחד. במשך זמן רב הוא כמעט ריחף בקווי העלילה של התוכנית כאילו הכותבים לא ידעו מה לעשות איתו. בסופו של דבר, הוא נפצע אנושות, וחוליית העל הצילה אותו בכך שהשאירה אותו בעולם כלא עם הוריו, שם הם יחיו באותו יום ברפטור לנצח. למרות שזה אולי נשמע הרבה יותר גרוע ממה שזה היה בפועל, חבריו עדיין יכלו לבקר אותו, וזה מה שהופ עשתה בעונה האחרונה כשהיא פנתה אליו לייעוץ.

ריאן קלארק

ראשית: "היי, אני יכול לעזור לך?"

אחרון: "ואני מבטיח, אני אמצא דרך לפצות אותך על היום."

מנבל לאנטי-גיבור לסוג של בעל ברית, לראיין היה הכי הרבה פיתוח דמות שכן הוא השתנה הכי הרבה במהלך העונות. בתור בנו הבכור של מאליבור, הוא לקח אחריות רבה על החזרת אביו לחיים למרות ההיסטוריה הסבוכה ביניהם. בפעם הראשונה שהוא הופיע ב מורשת, הוא התחזה לבלש בזמן שהוא למעשה הסתיר על התקפת מפלצות בביתה של סיילה.

עם זאת, ראיין הצליח במהרה לעזוב את העולם העל-טבעי מאחוריו ומצא את הסוף הטוב שלו כשהתמקם בחיי אדם רגילים עם חברתו, טרודי. בפעם האחרונה שהוא ראה, הוא הסביר לטרודי את חייו הקודמים והבטיח שהכל נגמר.

קיילב הוקינס

ראשית: "גויסתי על ידי בתי ספר D1 לפני שהגעתי לכאן, בסדר? אני לא מפסיד".

אחרון: "אדם טוב, אני לעולם לא אשכח את זה."

קאלב תמיד היה מאוד גאה ובטוח ביכולות הערפד שלו, אבל עמוק בפנים, הוא פחד לאבד שליטה. השורה הראשונה שלו הייתה על משחק הכדורגל השנתי בין שני בתי הספר של מיסטיק פולס, שבו הקבוצה העל טבעית הפסידה בכוונה בניסיון להיראות נורמלי. למרות שכלב מרד בחוקי בית הספר מספר פעמים, בית הספר סלבטורה עזר לו רבות בכוחותיו.

בסוף התוכנית, הוא היה כלאיים של ערפד/דרקון מה שהגביר את הפחד שלו להפוך למפלצת. אבל מערכת היחסים שלו עם קליאו עזרה לו להפוך לאדם טוב יותר ולהבין שלהפיכתו לערפד לא הוציאו ממנו את הטוב. בשורה האחרונה שלו, הוא משלים את המשפט של קליאו כשהיא כינתה אותו אדם טוב ומרגיע אותה שהוא ישמור את דבריה איתו לנצח.

MG

ראשית: "קדימה מר זלצמן".

אחרון: "האם אתה בטוח שזה לא מאוחר מדי עבורנו להצטרף לג'וזי באירופה?"

MG היה אחת הדמויות הטובות ביותר בתוכנית שכן אופיו החביב וחוש ההומור הפכו אותו לחביב מאוד. עם זאת, מבחינת פיתוח הדמות, הוא לא השתנה יותר מדי בהשוואה לדמויות האחרות. השורה הראשונה שלו הייתה בתגובה לאריק שקרא לו בשמו המלא, מילטון גריסלי, שהוא לא מאוד אהב.

לאורך כל התוכנית, MG היה מאוהב בליזי, אבל רגשותיו לא הוחזרו מכיוון שהיא ראתה בו בעיקר חבר. אבל עד הסוף, הם התקרבו זה לזה, ובסופו של דבר, הם הפך לאחד הרומנים הטובים ביותר ב מורשת. בפעם האחרונה שדיבר הוא שאל את ליזי אם היא בטוחה שהיא רוצה להישאר בבית הספר סלבטורה במקום ללכת לבית הספר האירופי שאחותה נרשמה אליו.

לנדון קירבי

ראשית: "רפאל, ברצינות, זה לא בסדר"

אחרון: "המתים יכולים לחכות".

השורות הראשונות של לנדון היו לרפאל והיחסים ביניהם היו התמריץ לקו העלילה שלו שכן רפאל היה הסיבה שהוא למד על העולם העל טבעי מלכתחילה. במהלך ההופעה, לנדון היה חלק של שני משולשי אהבה נפרדים, אבל בסופו של דבר, מערכת היחסים שלו עם הופ נמשכה, ולשניהם הייתה מערכת היחסים המפותחת ביותר בתוכנית.

העלילה של לנדון היה די מבולגן. בתור בנו של מאליבור ופניקס (שהיו להם הכנפיים להוכיח זאת), הוא יכול לקום לתחייה בכל פעם שהוא מת. אבל כשהוא מת לצמיתות, הוא היה תקוע בלימבו עד שקיבל על עצמו את התפקיד של איש המעבורת. השורות האחרונות שלו הן להופ כשהחליט להאריך את ביקורו בעולם החי כדי שיוכל לבלות איתה עוד כמה רגעים. המעריצים חשבו שהסיפור של לנדון לא שלם מכיוון שהוא הרגיש ממהר, והוא מעולם לא קיבל את הסוף הטוב הראוי לו.

אלאריק זלצמן

ראשית: "שניכם מכירים אחד את השני?"

אחרון: "טוב, תודה שהיית הבת השלישית הכי טובה."

מעריצי הזיכיון מכירים היטב את אלאריק זלצמן מכיוון שהוא היה אחד מהרבים יומני הערפד דמויות שחזרו בספין-אוף. השורות הראשונות שלו מכוונות להופ ולנדון כשהם בירכו זה את זה לפני שהם הולכים לעזור לרפאל, שהפך לאיש זאב בפעם הראשונה.

למרות שעשה מספר טעויות כמנהל בית ספר וכהורה, אלאריק באמת ניסה כמיטב יכולתו לעזור לתלמידיו ולילדיו. תמיד היה לו עצה נבונה עבורם והוא היה דמות אב להרבה תלמידים, כולל הופ. בסופו של דבר, הוא החליט לפרוש ולעזוב את בית הספר סלווטורה מאחור כשקרוליין קיבלה את תפקיד המנהלת. עם זאת, לפני שעזב, הוא נפרד מעומק הלב מהופ, וכינה אותה הבת השלישית במיטבה.

ג'וזי זלצמן

ראשית: "אני ג'וזי."

אחרון: "גם אני אוהב אותך, לא משנה מה."

ג'וזי הייתה ההגיונית יותר מבין התאומות זלצמן, ובדרך כלל היא נאבקה לקבל מילה לצד אחותה היוצאת יותר. בפעם הראשונה שדיברה, היא הציגה את עצמה בפני רפאל, אבל היא אמרה את שמה רק לפני שליזי הובילה את השיחה. דבר מסוג זה יקרה הרבה, ומאוחר יותר זה עורר ויכוחים רבים בין התאומים, שכן ג'וזי הרגישה מושבתת רוב הזמן. אבל עד הסוף, היא הפכה בטוחה יותר בעצמה, והיחסים בין התאומים השתנו לטובה. בשורה האחרונה שלה, היא הביעה את אהבתה לאחותה לפני שעזבה את התוכנית סופית.

היציאה שלה מהתוכנית הייתה לא רק פתאומית אלא גם לגמרי מחוץ לאופי. היא עזבה את מיסטיק פולס כדי למצוא דרך לעזור להופ אבל אף פעם לא ממש הזכירה איך היא עשתה את זה או הסבירה למה היא נשארה נעלמה לשארית ההופעה. היא השאירה מאחור את מערכת היחסים שלה עם פינץ' שבקושי התחילה, והיא אפילו לא חזרה כשאחותה מתה והפכה לערפד. בסופו של דבר, הוזכר שהיא נרשמה לבית ספר לקסמים בבלגיה, וכמה מעריצים אוהבים לחשוב שהיא התאחדה עם פנלופה שם.

ליזי זלצמן

ראשית: "ברוכים הבאים לבית הספר סלבטורה. אנחנו מדריכי הטיולים שלך".

אחרון: "לא, רץ זוכר? חוץ מזה, נשנא את בלגיה".

בתור בנותיו של מנהל בית הספר, ליזי וג'וזי היו מחויבויות נוספות כמו לערוך סיור בבית הספר לתלמידים החדשים כפי שעשו עבור רפאל בפרק הראשון. ליזי נאבקה רבות בבריאותה הנפשית ובקסם שלה, אבל היא הצליחה לעבור כל אתגר שעמד בפניה.

במונחים של חיי האהבה שלה, היו הרבה עליות ומורדות שכן היא הייתה חלק מכמה מהם הזוגות החזקים (והחלשים ביותר) ב מורשת. בסוף התוכנית, היא הבינה את רגשותיה האמיתיים כלפי MG ולבסוף נכנעה לחיבתה אליו. בשורותיה האחרונות היא מרגיעה אותו שהיא הייתה בדיוק איפה שהיא רצתה להיות, בבית הספר סלווטורה, אפילו בלי ג'וזי שם.

מקווה מיקאלסון

ראשית: "כשאנחנו צעירים, מלמדים אותנו את ההבחנה בין גיבור לנבל".

אחרון: "ברוך הבא הביתה".

מקווה שמייקלסון היא הדמות האהובה ביותר בתוכנית, כמו שהמעריצים עקבו אחריה מורשת מ המקוריים, שם צפו בה גדלה מתינוקת למבוגרת. היא אמנם הצליחה לעבור הכל, אבל היא בהחלט עברה הרבה במהלך ריצת ארבע העונות של Legacies.

בתחילת הסדרה, הופ עדיין התאבלה על אובדן הוריה, והיא נאבקה רבות בזהותה. היא באה ממשפחה של ערפדים עתיקים ורוצחים ידועים לשמצה, היא דאגה כל הזמן להפוך לנבל בעצמה. היא גם נאבקה למצוא את מקומה בעולם מכיוון שהיא הייתה היחידה ממין שלה והיצור החזק ביותר על פני כדור הארץ, מה שגרם לה להרגיש מבודדת מעמיתיה. עם זאת, בסוף, היא קיבלה סוף סוף את הטבע הטריברידי שלה, והיא אפילו גדלה להיות גאה בו. היא גם הבינה שפנימיית סלבטורה היא המקום הטוב ביותר עבורה להיות בו, ובתור האחרון שלה, היא מזמינה את התלמידים החדשים לבית הספר.