DC נותן ל-Batman Beyond משמעות חדשה שוברת לב

אזהרה: ספוילרים ל-Batman: Urban Legends #7 לפניכם.

אולי יותר מכל דמות אחרת ב DC Comics, באטמן נדמיין מחדש בשפע של הקשרים, בעיקר בעתידני באטמן מעלהגדרה. ראשון הופעה לראשונה כתוכנית טלוויזיה ב-1999, באטמן מעל עקב אחרי ילד נבון רחוב מניאו-גות'אם בשם טרי מקגיניס, שנלקח תחת הדרכה של ברוס וויין הקשיש לאחר שפרץ לאחוזת וויין. באטמן מעל הביא אסתטיקה חדשה ונועזת למיתוס באטמן תוך התעמקות ברעיון המורשת של ברוס וויין, כאשר באטמן המקורי לא היה מסוגל להילחם ברחובות כמו פעם. ובגיליון החדש של סדרת האנתולוגיה המתמשכת, באטמן: אגדות אורבניות, המילים "באטמן מעבר" מקבלות משמעות חדשה לגמרי כשהן מספקות את העצוב ביותר באטמן מעל סיפור עדיין.

"Batman Beyond: Wake" מתוך באטמן: אגדות אורבניות #7 נפתח עם טרי מקגיניס מנחם את ברוס וויין הגוסס (נכתב על ידי ג'קסון לנזינג וקולין קלי, אמנות מאת מקס דונבר, צבעים מאת סבסטיאן צ'נג, מכתבים מאת אדיטיה בידיקאר). בזמן שטרי מנסה לנתח את ההלם שראה את המנטור שלו גוסס, ברוס מפריע כדי לומר לו את החרטה הגדולה ביותר שלו בתור באטמן: שהוא מעולם לא הצליח להתעלות מעל הזעם והנקמה שחווה בלילה שבו היו הוריו נִרצָח. ברוס מודה, "המורשת שלי היא פחד... לא צדק... לא בטיחותי... האם אתה מבין... מה אני אומר, טרי? למה אימנתי אותך... כל השנים האלו??? אתה צריך ללכת מעבר".

המילים הגוססות של ברוס וויין מעניקות ל"באטמן מעבר" משמעות חדשה, מה שגורם לכותרת הסדרה להתייחס לרעיון שטרי מקגיניס נועד להיות הגיבור שהמנטור שלו מעולם לא הצליח להיות. בזמן טרי הוא באטמן בגלל החליפה שהוא ירש, הוא גם "מעבר" לחסרונות של ברוס. במילים אחרות, הוא חזון של מה שלעולם לא יהיה אפשרי עבור ברוס וויין: באטמן ללא נקמה. זה מביא תחושה חדשה של משקל רגשי למסע של טרי שלוקח אותו מעבר למקור של הסדרה היקף, ויש לו השלכות גדולות יותר על האופן שבו מעריצים, יוצרים ודמויות עצמם מתייחסים לזו של באטמן אופי. ברוס וויין מאמין שכן אפשרי לבאטמן להתקיים ללא החושך שאפיין את חייו.

אמנם אתוס הנקמה של באטמן הוא תכונה שהבדילה אותו מדמויות אחרות של DC, אבל זו שברוס וויין מתבייש בה בסופו של דבר. הסיפור חושף עד כמה רגשות הכעס שלו כילו אותו לאחר מכן רצח הוריו, שמה אותו על נתיב שהקשה עליו בצורה יוצאת דופן להיות הגיבור הישר שגוטהאם סיטי היה צריך. העברת המעטפת של באטמן על טרי הוא הניסיון האחרון שלו לתקן את הטעויות שעשה כבאטמן במהלך חייו, כאלו שניתן לייחס לטראומה שחווה בצעירותו. עבור ברוס גוסס, להיות מונע מכאב בלבד אינו דרך פעולה בר קיימא. לפיכך, דרך טרי מקגיניס יכול ברוס וויין לדמיין עתיד שבו הוא הופך לבאטמן שתמיד רצה להיות, אבל החיים מעולם לא אפשרו לו להיות.

החלק העצוב ביותר במותו של ברוס וויין ב באטמן: אגדות אורבניות מס' 7 הוא הדרך שבה הגבורה שלו בתור באטמן קשורה גם לחסרונות שלו, הנראים בפסיפס של לוחות קומיקס איקוניים המופיעים על המסך של Batcomputer. מביאים יחד רגעים מ באטמן: שנה ראשונהכל הדרך עד הראשון באטמן מעל פרק, הפאנלים הם כולם רגעים שעשו את ברוס וויין באטמן, מה שהופך את ההודאה שלו בטעויותיו לאמוציונלית יותר מכיוון שהגרסה שלו לדמות הייתה שקועה כל כך בטרגדיה. ההסתכלות על תקופתו של ברוס בתור באטמן על מחשב העטלף היא השתקפות של המורשת שטרי חייב לצמוח ממנה, כזו שחייבת למצוא דרך לטוב להתמיד מול האובדן.

המילים האחרונות של ברוס מדגימות את תקוותו שטרי יוכל להגיע לאיזון שהמנטור שלו מעולם לא הצליח בתקופתו כבאטמן. הוא אומר, "כשאתה מוצא את הנבל... מי עשה זאת... אתה חייב לזכור... הטוב שבך... שלעולם לא יכולתי ללמד. הלב שהייתי כל כך גאה לראות מתחזק כל השנים האלה." עם זה, ברוס רואה בטרי מצויד יותר להתמודד עם טרגדיה אישית מבלי להפסיד עַצמוֹ. זה חושף אמת מצערת על חייו של ברוס בתור באטמן: האקדח שלקח ממנו את הוריו בילדותו לקח ממנו גם את טוהר המצפן המוסרי. ברוס מאמין שזה בלתי אפשרי עבור א באטמן לחוות אובדן מבלי להיכנע לחושך, מה שמרמז על כך שפרסונת באטמן אינה צריכה להישען על עמימות מוסרית.

באטמן מעל יש לו הזדמנות להגדיר מחדש את היבטי הליבה של הדמות, להרחיק אותו מדמות המושרשת כולה בפחד וכאב, לדמות שהיא שיקוף של טוב וחובה. ברוס נזכר איך אביו הגוסס הביט בו בהבעת פחד: "...הוא הביט הרחק מעבר לסמטה... לגבר שהפכתי להיות. למורשת שהייתי משאיר מאחור. הוא פחד. לא מהאקדח. או הפושע. הוא פחד ממני. הוא ראה את המחבט לפני שראיתי." על ידי הכשרת טרי מקגיניס להאמין שהוא יכול להיות באטמן טוב יותר, ברוס וויין כתב מחדש את הפרק האפל ביותר בחייו כדי להיות כזה שמפחית נזק, במקום להגדיל זה. במובן זה, המורשת הגדולה ביותר שלו ב- DC Universe יוצר את Batman Beyond.

מותו של ברוס וויין ב באטמן: אגדות אורבניות מס' 7 שובר לב, לא רק בגלל שטרי מקגיניס מאבד את המנטור שלו, אלא בגלל שבאטמן המקורי מת עם כל כך הרבה חרטות על החיים שהוא חי. זה לוקח את ההנחה הבסיסית של מְקוֹרִי באטמן מעל כַּתָבָה וממריץ אותו במשמעות חדשה. הסיפור של טרי הוא כבר לא רק תרגיל כיצד עשוי להיראות באטמן עתידני, אלא מאמץ אמיתי לדמיין באטמן שיכול להתעלות מעל הטרגדיה הנרדפת לשם המעטפת. באטמן מעל כעת פירושו ללכת מעבר לכל הציפיות של טיפול באבל בתוך מסע צלב מוסרי.

הבן של מגנטו ורוגו שילב את כוחותיהם בצורה מחרידה

על הסופר