הרומן של פורסט גאמפ היה שונה מאוד (כל שינוי מוסבר)

הסרט הקלאסי פורסט גאמפ שונה מאוד מהרומן שעליו הוא מבוסס. סוחט הדמעות האהוב מ-1994 נכנס להיסטוריה כיצירה מובהקת של קולנוע אמריקאי והציג קהל לדמות כותרת יוצאת דופן, שלכאורה עשתה קצת מכל דבר בסיפורו חַיִים. עם זאת, עד כמה שמעלליו של פורסט היו שערורייתיים בגרסה הקולנועית של הסיפור, הדברים שהוא הגיע אליהם ברומן נעו בין המצחיקים למופרכים לחלוטין.

בימוי רוברט זמקיס ובכיכוב טום הנקס הבלתי ניתן לחיקוי בתור כל אדם, פורסט גאמפ עוקב אחר חייו המדהימים של אדם פשוט אופקים עם לב אמיתי מזהב. הסיפור, שסופר ברובו בפלאשבק על ידי פורסט עצמו, לוקח את הצופים לטיול במחצית השנייה של אמריקה של המאה ה-20 דרך עיניו של בחור שאיכשהו מצליח לחוות כל ניצחון וטרגדיה שהיו בעידן להציע. עם חלקים שווים של שברון לב ושמחה המאשרת חיים, פורסט מנווט את העליות והמורדות הרבים של קיומו תוך מציאת אהבה, מטרה והארה.

הסרט הופק בתקציב צנוע על ידי אולפן שהאמין מעט במוצר המוגמר, אבל בסופו של דבר הרוויח הון בקופות והצליח לצבור ערימה של אוסקר שהרוויח היטב מועמדויות וזכיות. היום ה התאמה למסך גדול של פורסט גאמפ נחשב לאחד הסרטים הטובים בכל הזמנים, והפופולריות שלו האפילה בקלות על זו של הספר שעליו התבסס. "פורסט גאמפ" נכתב על ידי ווינסטון גרום ב-1986, והשפיע מעט על יציאתו לאקרנים, וכמעט נמוג לאפלולית לפני שהתקבלה ההחלטה לעבד אותו לסרט. בעוד שהם דומים מבחינת התקדמות העלילה והמסגור, ההבדלים בין שתי הגרסאות של הסיפור די דרסטי, כשההרפתקאות של פורסט בספר לוקחות אותו למקומות שבהם הסרט נמנע. הנה מבט על כל מה שהשתנה.

לפורסט יש אישיות שונה

יש סיבה טובה למה פורסט גאמפ של טום הנקס היא אחת הדמויות האהובות ביותר בתולדות הקולנוע. האיש העדין וטוב הלב מדבר ברכות ובתמימות, תוך אינטראקציה עם העולם כמו ילד. היעדר מנת משכל גבוהה שלו עשוי לגרום לו להיות פחות "חכם בספר" מבני דורו, אבל המיקוד שלו, הכישורים האקראיים ההיסטרית והלב הגדול עושים אותו קל לאהוב. עם זאת, הנוסחה המנצחת הזו שונה במקצת בספר. בעוד הגרסה הרומן של פורסט עדיין שומרת על אישיותו הילדותית ועל תמימותו, הוא יכול להיות גס ואפילו אלים לפעמים. הוא גם נשמע מקלל בהזדמנויות רבות לאורך הספר, רעיון שירד לחלוטין עבור הסרט. הספר גם רואה את פורסט מציג רגעים נדירים של אינטליגנציה גבוהה הקשורים לנושאים כמו מתמטיקה ופיזיקה, שגם היא נטשה על ידי יוצרי הסרט.

פורסט לא פוגש את בובה בצבא

בשתי הגרסאות של פורסט גאמפ, אחד מאירועי המפתח בחייו של פורסט הוא המפגש עם חברו בנג'מין בופורד "בובה" בלו. השניים יוצרים קשר הדוק, בעיקר בגלל המנטליות וה-IQ הדומים שלהם. לאחר שהפך לאחים לנשק, בובה מת בסופו של דבר בקרב בוייטנאם, מה שהוביל את פורסט לכבד את הקרבתו עם הפתיחה הסופית של תאגיד ה-Bubba Gump Shrimp Corporation. הבדל מרכזי אחד בין שני הסיפורים הוא איך החברים הטובים מוצאים זה את זה לראשונה: בסרט פורסט פוגש מתיידד עם בובה במהלך אימון בסיסי, בעוד שבספר, השניים נפגשים במהלך משחק כדורגל בזמן שהם לומדים באוניברסיטה יַחַד.

פורסט מתחיל ועוזב את חברת השרימפס שלו אחרת

אחד החלקים הזכורים ביותר של הגרסה הקולנועית של פורסט גאמפ רואה את הווטרינר מווייטנאם חוזר הביתה לאמריקה ומקיים הבטחה לבובה המנוח להקים מפעל שרימפס. לאחר שהתחבר לסגן דן חסר הרגליים, פורסט מקים אימפריה ענקית מבוססת שרימפס והופך במהירות למיליונר. בסופו של דבר, הוא עוזב את החברה מאחור כדי לחזור לחיים פשוטים בביתו הישן לאחר פטירת אמו. עם זאת, בספר הדברים מתרחשים קצת אחרת. במקום לחזור למדינות, פורסט מתחיל לגדל שרימפס בבריכות קטנות בווייטנאם. לאחר שהצליח בגדול עם חברת השרימפס שלו, פורסט מתחיל להשתוקק לחיים פשוטים ומקריב את החברה למשפחתו של בובה לפני שיצא לדרך כלהקת איש אחד. סגן דן אינו משחק תפקיד בחברה, והוא גם לא יורש אותו לאחר שפורסט עוזב.

פורסט משחק שחמט ויוצא לחלל

לאורך ה פורסט גאמפ סרט צילום, פורסט עובר דרך אירועים היסטוריים מרובים, חווה מגוון הרפתקאות מוזרות ונפלאות, ולוקח על עצמו מספר ייעודים בלתי צפויים. מלהיות שחקן כדורגל אלוף וגיבור מלחמה ועד להקמת תאגיד של מיליוני דולרים ואפילו מתגלה כמאסטר פינג-פונג בעל שם עולמי, פורסט בסופו של דבר מוביל ברמה גבוהה קִיוּם. עם זאת, הספר כלל עוד יותר לפורסט לעשות, וכמה ממעלליו בדפוס היו מוזרים לחלוטין.

אחד ההישגים של פורסט שהושמט מהסרט היה נטייתו לשחמט. בספר, מנת המשכל הגבוהה יותר של פורסט מאפשרת לו לשלוט במשחק ולהפוך לשחקן ברמה עולמית. זה הוסר בסופו של דבר מהסרט בעיקר מסיבות של אורך וקצב, כאשר במקום הושם יותר דגש על קריירת הפינג-פונג של פורסט. אחד מקווי העלילה הידועים לשמצה של הספר מעורב פורסט גאמפ הופך לאסטרונאוט ויוצאים לחלל החיצון לצד אורנגאוטן בשם סו. באופן לא מפתיע, הרעיון הזה ירד בגלל שהוא קצת מגוחך מדי.

פורסט אף פעם לא נגמר עם ג'ני

לאורך כל הרפתקאותיו השונות, נקודות השיא והשפל של פורסט גאמפ, האור המנחה שלו נשאר ג'ני, הילדה שבה הוא מאוהב נואשות מאז ילדותו. לאחר שעוררו השראה בילדותם, השניים יצאו למסלולי חיים שונים, כאשר פורסט עוזב את בית הספר כדי להצטרף לצבא וג'ני נכנעה בסופו של דבר לחיים של שימוש בסמים ואלכוהול. בסרט, אחרי שנים של פרידה לסירוגין ושברון לב, פורסט מגלה שג'ני ילדה את בנו, והשלושה סוף סוף מתאחדים כמשפחה עד שג'ני נפטרה שנה לאחר מכן. עד כמה שהסוף הזה עצוב, הספר מקבל תפנית מטרידה עוד יותר. בזמן שבסופו של דבר ג'ני זוכה לחיות, בסופו של דבר היא לוקחת ממנו את בנו של פורסט כדי שתוכל לברוח עם גבר אחר. בעוד ג'ני הלכה לעולמה היא ללא ספק עצובה, ההחלטה של ​​הסרט לתת פורסט גאמפהגיבור של לפחות לגדל את בנו היה בהחלט צעד חכם.

הסרט "האחוזת הרדופת הרוחות" מלהק את דני דוויטו לככב עם אוון ווילסון

על הסופר