ראיון סט של 'ניסיונות חרוכה': קאיה סקודלריו מתגרה במסתורין שמאחורי הדמות שלה

אם יש משהו שמעריצים שלו הרץ במבוך צריך לצפות לצפות בסרט ההמשך, שמתעדכן מיד לאחר אירועי הסרט הראשון, הוא הולך להוציא יותר זמן על המסך עם תרזה (קאיה סקודלריו), הגברת הבודדה והמסתורית שנפלה באופן בלתי מוסבר בקרב תושבי הגברים קָרְחַת יַעַר.

סקודלריו הודתה בקלות שהתפתחות הדמות של תרזה בספר השני/בסרט השני היא הסיבה שרצתה את התפקיד, בין גילויים אחרים על הסט הכוללים את ההסבר של השחקנית הבריטית מדוע תרזה מצטרפת לנערים במסעם דרך החריכה - א שינוי גדול מהספר - ומדוע חוסר הכושר הגופני שלה ואורח החיים הלא בריא שלה תוארו סוף סוף הדביקו אותה במהלך הַסרָטָה.

אז איך היה, אני יודע שהיית הילדה היחידה על הסט בפעם האחרונה. איך היה שהיו הפעם חבורה שלמה של בנות על הסט? רק יותר אנשים באופן כללי.

זה פשוט יותר אנשים באופן כללי. הקולגות שלי הם הקולגות שלי, החברים שלי הם החברים שלי. זה מעולם לא היה זכר או נקבה. מעולם לא הרגשתי כמו הבחורה היחידה בשנה שעברה, הרגשתי רק חלק מהקבוצה ואחד מהחברים, ועכשיו פשוט יש לנו עוד חברים וזה ממש נחמד. הם נכנסו לקבוצה ממש יפה, כולנו מסתובבים יחד, כולנו מבשלים יחד, וכולנו נהנים לא פחות ביחד. הם פשוט התערבבו ממש טוב, וזה לא ממש משנה אם זה זכר או נקבה כל עוד מדובר באדם שאתה מתרגש לעבוד איתו וזה נחמד, אז אנו מקבלים את פניהם בפתוח נשק.

ברגע שהם האירו את הסרט השני וידעתם שאתם הולכים לעשות את זה, למה הכי ציפית?

זה נשמע כל כך מגניב, אבל בכנות פשוט לחזור עם החברים שלי כי היה לנו כל כך כיף לצלם את הראשון. ושמרנו על קשר, כאילו לא נעלמנו זה מזה מחיינו. בכל פעם שכולנו בלוס אנג'לס אנחנו מסתובבים, הסתובבנו בקומיק-קון ביחד ובניו יורק ובלונדון אז זה היה בדיוק כמו, "אה, כולנו הולכים להיות שוב יחד באותו מקום." אני חושב שמה שהכי ציפיתי לו הוא מאוד מִסתוֹרִין. בראשון ובשבילי, הסיבה שרציתי לעשות את הסרטים האלה הייתה כי ידעתי שזו תהיה התקדמות של הדמות שלה. לא הייתי עושה את זה אם זה היה רק ​​הסרט הראשון כי היא לא באמת עושה כלום, היא רק הציגה. אז קצת התרגשתי להיכנס אליה הרבה יותר הפעם. חקור אותה בעל דעת משלה ואינסטינקטים משלה, מה היא יכולה להסכים עם תומאס או עם שאר הבחורים. זה היה מרגש בשבילי, רציתי שהיא תיפרד ותחקור מה היא תעשה מהעולם הזה בנפרד.

הפעם היה יותר עצוב. היא מאוד יחידה ומאוד לבד אבל אני אוהב את זה. היה לנו קל פשוט להפוך אותה לחסידה ופשוט לגרום לה להסכים עם הכל וללכת עם זה. אני אוהב שהיא מאוד נפרדת. היא נמצאת שם פיזית, קצת שינינו את זה מהספר, היא איתם במסע, אבל המוח שלה נמצא במקום אחר ותהליך החשיבה שלה ומה שהיא רוצה לעשות שונה מאוד מהם את כל. ואין לה באמת עם מי לחלוק את זה, לאף אחד מהם אין. הילדים האלה היו סוג של דחף יחד. אז זה היה כשחקן, זה היה הרבה יותר, זה היה הרבה יותר בודד אבל אני אוהב לשחק עם זה. אתה יודע, החיים אינם קשתות ואגדות.

כמה רחוק היא מגיעה איתם? כאילו היא יוצאת איתם מהמעונות עכשיו?

כן, היא במסע.

עדיין לא קראתי את הספר השני אבל איזה רקע אתה יכול לספר לנו עליה?

בשבילי, אני חושב, יש לי את סיפור הרקע שלה אבל זה משהו שאני רוצה לשמור עליו מאוד אישי כי מה שמרגש בסרטים האלה הוא שאנחנו לא יודעים הכל על הילדים האלה. עלינו לסמוך עליהם באופן מיידי, ואנחנו חייבים לאהוב אותם באופן מיידי ואנחנו צריכים לשורש אותם מיידית, וזה דבר מאוד קשה לעשות, אבל אנחנו עושים כי זה סוג כזה של מסע נגד הסיכויים אז אני כן יודע מי היא עצמי, אבל זה משהו ששמרתי מכל הבנים, זה משהו שאני צריך לסחוב את עצמי כי אין רגע שהיא יושבת ואומרת, "אוקיי, אז למדתי בבית הספר הזה ונולדתי כאן" כי אין זמן לזה אבל אתה עדיין צריך זֶה. אתה אמנם מגלה קצת לקראת הסוף שאני לא ממש יכול לוותר כי זה רגע די חשוב, אבל אתה כן יכול לגלות עליה דברים.

זה מעניין, חשבתי על זה הרבה. חשבתי לעצמי: "הוא עומד להיות אידיוט עכשיו? האם הוא עומד להיות אחד הבמאים הצעקניים האלה ויהיה לו כל יום סטארבקס? "אבל הוא לא, הוא בדיוק באותו אופן. הוא עדיין החבר שלנו, הוא המוח היפה הזה, המוח המטורף המדהים הזה שפשוט חושב בצורה אחרת לגמרי לכל אחד אחר. הוא עדיין עוסק בזה, הוא ויזואלי רוצה שזה יהיה התינוק שלו ויש לו כבר כל מושג במוחו. הוא יכול לתאר לנו כל סצנה בכל שלב והוא חשב על הכל. הוא השקיע יותר מאמץ והוא די צומח וצומח כבמאי. ואנחנו שוכחים שהוא היה במאי בפעם הראשונה על האחרון. עבדתי עם הרבה במאים בפעם הראשונה, זה משהו שאני מאוד נהנה ממנו, אבל ווס מאוד מאוד בלט, לעולם לא הייתי מצמיד אותו כבמאי בפעם הראשונה. והשנה, זה מאוד אותו דבר.

איך הפיזיות עבורך בקטע הזה? כלומר, היה הרבה בפעם האחרונה אבל….

הו, הרבה יותר קשה השנה! זה באמת כך! זה הטריף אותי בשבוע הראשון שהייתי כמו "ישו המשיח". זה היה קשה, זה היה ממש קשה. אני חושב שמצאתי את זה הכי קשה. אני ארים ידיים ואומר, "אני החבר הכי לא בריא בקאסט". אני לא מתעמל, אני לא חי באורח חיים בריא ואני צריך להתחיל עכשיו כי ב בשבוע הראשון ירינו במדבר בריצות דיונות חול, התאמנו במדבר בגובה הזה, זה היה קשה מאוד אבל נחמד שיש לנו תומך כל כך טוב קְבוּצָה. מעולם לא הרגשתי נבוך, כך תמיד היה לי, כמו שדילן היה מרביץ לי כשהייתי מצליח לרוץ מספיק מהר. אני אהיה כמו "תודה רבה".

-רץ המבוך: ניסיונות החריכה יהיה בבתי הקולנוע 18 בספטמבר 2015.

מעריצים של 90 יום מעל אד אד על חיי רווקים אחרי אירוסין של ליז