10 הסרטים הגרועים ביותר של במאי אימה גדולים, על פי Rotten Tomatoes

מעריצי האימה סוגדים לגיבורי הז'אנר, אבל אפילו ליוצרי ההפחדה האגדיים ביותר יש תרנגול הודו חנוט או עשר בפילמוגרפיה שלהם.

בין אם מנסים לשחזר את רוח הקלאסיקות האהובות שלהם או מנסים להחליף ז'אנרים לערעור המיינסטרים בבית המשפט, חלק מהאימה ביותר במאים מהוללים עשו פספוסים בקריירה במהלך השנים, בעוד שאחרים נכנסו לשלבים של עשור של חוסר רלוונטיות שהם מתקשים להגיע חזר מ. להלן, אנו מפרטים עשרה מהסרטים בעלי הדירוג הנמוך ביותר של Rotten Tomatoes לפי גדולי ז'אנר האימה.

10 לאהבת המשחק (1999) - 45%

בילי צ'פל (קווין קוסטנר) הוא קנקן מזדקן שמתקרב לסוף הקריירה שלו, כשרק משחק אחד גדול עומד בינו לבין הפרישה. אבל בזמן שהוא מהרהר על הישגיו, הזיכרונות שעשה עם האם החד הורית ג'יין אוברי (קלי פרסטון) ממשיכים לצוץ, מה שהופך את העובדה שהיא מוכנה להיפרד ממנו לכואבת עוד יותר.

המבקרים העריכו את החלקים בשטח של זה סם ריימי (המתים הרעים, גרור אותי לגיהנום) מְכוּוָן דרמת ספורט, אבל הם פחות התרגשו מהרומנטיקה המרכזית והסותמת שלה.

9 M. פרפר (1993) - 43%

בשנות ה-60, הדיפלומט הצרפתי לסין רנה גאלימארד (ג'רמי איירונס) נופל על זמר האופרה של בייג'ינג בשם סונג לילינג (ג'ון לון). השניים פותחים ברומן אהבה, כאשר רנה לא רק לא מודע לכך שסונג הוא למעשה מרגל, אלא גם בור (בכוונה או שלא) שאהובתו היא פרפורמר גברי בלבוש נשי.

לפני מאסטרו אימת גוף דיוויד קרוננברג (וידאודרום, הזבוב) פיתח את הבעיות בגישתו לדרמות ישרות (כלומר. עַכָּבִישׁ, סימנים של כבוד), הוא טיפה קצת יותר מדי לשטח אופרת הסבון עם העיבוד החיוור הזה למחזה זוכה פרס הטוני של דיוויד הנרי הוואנג.

8 הישרדות המתים (2010) - 30%

גדוד של חיילים משוטט בפסולת הפוסט-אפוקליפטית בפיקודו של סמל קרוקט (אלן ואן ספראנג), מתמודד עם המוני זומבים וחיים מכל אספקה ​​שהם יכולים להציל. כשהם קולטים רוח של מקום שנקרא Plum Island, נמל בטוח למי שמנסים לשרוד, זה נשמע טוב מכדי להיות אמיתי...וזה כן. במקום ארץ של שלום ושפע, פלאם איילנד נהרס על ידי שני פלגים משפחתיים לוחמים שיש להם רעיונות מחלוקים על איך להתמודד עם המתים.

ג'ורג' רומרוהערך האחרון של הסדרה "מתים" שלו (והסרט האחרון לאקרנים לפני מותו) רחוק מעולמות פרשנות חברתית חדה עדיין שֶׁל לילה/שחר/יום המתים גם מבחינת איכות וגם מבחינת מסרים.

7 קוברים את האקס (2015) - 28%

כאשר תאונה מטורפת חוסכת למקס (אנטון ילצ'ין) את הצרות של להיפרד ממנה עם חברתו השתלטן, אוולין (גרין), הוא סופר את כוכבי המזל שלו. בעקבות התאונה, הוא פוגש את השידוך המושלם שלו באוליביה (אלכסנדרה דאדריו), אבל יש צרות בגן העדן כשאוולין חוזרת מהמתים עדיין נושאת לפיד עבור מקס.

ה"צנוע הזה חזרה לטופס" מאת ג'ו דנטה (גרמלינס, הייללות) כדאי להופעה מרכזית של ילצ'ין שהלך בקרוב מדי, אבל חוץ מזה, אין לו את הכישרון הקומי האדיש של יצירתו המפורסמת ביותר.

6 The Mangler (1994) - 27%

הבלש ג'ון הנטון (טד לוין) חוקר מוות בשוגג במזרן כביסה. ללא כל הסבר אחר, הנטון מתחיל להאמין שלמכונה מתקפלת יש קשר לרציחות, וביל גרטלי (רוברט אנגלונד) האיש שמנהל את העסק, אולי יודע יותר על המכונה החזקה ממה שהוא נותן עַל.

אפשר להתווכח שלאף במאי אימה לא היה קשה יותר לברוח ממצבי השפלה בקריירה מאשר טובי הופר (טבח מסור השרשרת בטקסס), אבל המנגלר הוא רע אפילו בפני עצמו סטנדרטים נמוכים במרתף.

5 רוחות רפאים של מאדים (2001) - 22%

בעתיד הרחוק, מאדים היא מושבת כורים מפותחת עם אוכלוסייה אנושית המונה אלפים. כשכוח משימה נשלח להחזיר עבריין ממאחז לציוויליזציה, עד מהרה ברור שהכוכב הפלנטרי עקירות חשפו את השרידים של גזע לוחם עתיק של אנשי מאדים שאין להם אלא בוז אכזרי כלפי כדור הארץ קולוניסטים.

מעט יוצרי סרטי אימה עפו גבוה כמו ג'ון קרפנטר (ליל כל הקדושים, הדבר) בפסגה, אבל עבודתו של הבמאי לאחר שנות ה-80 משאירה הרבה מה לרצוי. דוגמה לכך, חג המחנה הזה של 2001 שחסר את היד הסטיילית ומלאכת הפחדה שחיסקה את המונח, נגר.

4 שתיקה מתה (2007) - 20%

לאחר מותה האכזרי של אשתו, ג'יימי אשן (ריאן קוואנטן) מבקש להבהיר את הנסיבות סביב רציחתה על ידי חזרה לבית ילדותם. כשהוא לומד להכיר את תושבי רייבן פייר, הוא שומע את סיפורה של מרי שו, בצרנית בובות שנעשתה עוול בה, שכביכול רודף אותם, ומתחיל להאמין שלקללה האגדית יש קשר לאכזריות של אשתו שעזבה גוֹרָל.

ג'יימס וואן (Aquaman, Insidious) המשיך לדברים גדולים וטובים יותר, אבל ההסתובבות הראשונה שלו עם בובות רוצחות (ראה לא נחשב מבחינה טכנית) היה ברחבה והציג מעט מהמיומנות שהביא מאוחר יותר לז'אנר האימה.

3 פנטום האופרה (1998) - 13%

בשחזור זה של הרומן האלמותי של גסטון לרו, אסיה ארג'נטו מככבת בתפקיד כריסטין דאה, החכמה שנדחקה לתוך זרקור מאת מעריץ מסתורי: הפנטום (ג'וליאן סנדס) המאכלס את הקטקומבות שמתחת לבית האופרה של פריז.

המאסטר האיטלקי של המקאברי דריו ארג'נטו זכה לא מעט בשמו, אבל העיבוד הזה הוא הגרוע ביותר שלו. לא סקסי ומכוער, עם הופעה מגוחכת של סנדס בתור שוכן מערות בולט לא מעוות שגדל על ידי חולדות, הימנע מזה דִמיוֹנִי בכל מחיר.

2 משאיות חלל (1997) - 8%

כאשר משאית החלל ג'ון קניון (דניס הופר) וארוסתו מוטלת על המשימה לגרור מטען לא מסומן לכדור הארץ, הם לא מודעים לכך המטען מכיל צי רובוטים רוצחים, עד שחבורת פיראטים חוטפת את הרכב שלהם, ומשחררת את הכוח הקטלני ובלתי ניתן לעצירה.

תָכוּף מתאם לאבקראפט סטיוארט גורדון (אנימטור מחדש, דגון) הוא למרבה הצער מחוץ לאלמנט שלו מביים את השחקן החאמי הזה, שהביקורת הביקורתית החביבה ביותר שלו קוראת, "נורא ללא ספק, אבל [...] די כיף".

1 לגבעות יש עיניים, חלק 2 (1985) - 0%

שמונה שנים אחרי שבובי (רוברט יוסטון) ראה את העינויים וההרס של משפחתו בידי שבט של קניבלים מדבריים, הוא מנסה לחיות חיים נורמליים ולנהל עסקי מוטוקרוס. רובי (יאנוס בליית'), החבר היחיד בקניבלים שעזר לו להימלט, מסייע לו במאמץ זה ובעבודה דרך הטראומה המשותפת שלהם, אבל הדברים חוזרים לפראות כאשר משפחתה צמאת הדם מתעוררת מחדש כדי לזרוע הרס שוב.

ווס קרייבן (סיוט ברחוב אלם, לִצְרוֹחַ) עשה רק את המעקב הזה לשוקר המדבר הקלאסי שלו תמורת משכורת, וזה ברור. מרופד בקליפים מהסרט הראשון וכולל פלאשבק POV כלבים מגוחך לשמצה, לגבעות יש עיניים, חלק 2 זה בזבוז זמן וכישרון.

הַבָּאספיידרמן: 10 הנבלים הטובים ביותר

על הסופר