Blade Runner: How the Final Cut is Different

הגרסה הסופית של בלייד ראנר היא בהחלט מהדורת Final Cut של רידלי סקוט, ויש לה הבדלים משמעותיים לסרט המקורי של הריסון פורד. כאשר יצא לאקרנים לראשונה ב-1982, בלייד ראנר היה סרט מתח מדע בדיוני עם הבדל. הסרט היה מהורהר, פילוסופי, אבל גם אינטנסיבי ומלא מצב רוח, ולא בהכרח קל לעקוב אחריו. הוא מציג חלק מורכב של מסתורין עתידני השואב אלמנטים ממגוון ז'אנרים כמו סיפורי בלשים קשים וטרופי מדע בדיוני, וכתוצאה מכך סרט ניאו-נואר שאין כמוהו אַחֵר. כמובן שדרישות האולפן לסרט עם סיפור כל כך מורכב גרמו לכך שהמסע לשחרור לא היה פשוט, והביא לקרב עם רידלי סקוט ו מספר חתכים קשים להסבר של Blade Runner. ה-Final Cut היא הגרסה היחידה שעליה הייתה לסקוט שליטה יצירתית מלאה.

הפקה מעונה, בלייד ראנר עבר עריכות רבות ושונות כשהיא הועברה בין הבמאי המתוסכל, חייזרשל רידלי סקוט, וסטודיו טנטטיבי. המפיצים חששו שהסרט יפציץ מכיוון שאולי הקהל לא יתחבר לעיבוד הזה של רומן המדע הבדיוני הקאלט האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות?. בלייד ראנר היה שאפתני וחסר פשרות בסיפורו המוזר על דקארד, אולי שוטר רובוטי שנשלח לחפש ולהשמיד רפליקנטים, רובוטים נוכלים שיכולים לעבור בקלות לבני אדם.

בשנים שחלפו מאז יציאת הפיינל קאט ב-2007, מעריצים רצו כמובן לדעת שזו הגרסה הטובה ביותר של Blade Runner. זו חקירה סבירה שכן לכל עריכה של הסרט יש את המגינים הנלהבים שלה. אבל עבור משתתפי רידלי סקוט, ההבדלים ב-Final Cut - שכלל שיקום לצליל ו ויזואליות וכמה תיקונים דיגיטליים - הם מה שהופכים אותה לגרסה הסופית והטובה ביותר של פיליפ קיי דיק הזה הִסתַגְלוּת. אז מה הם ההבדלים האלה? ובכן, בראשם הוספה מחדש המלאה של הרגעים היותר אלימים שלו והשחזור המלא של הסרט (ב) רצף חלומות חד קרן מפורסם, שהיה חשוב להפליא לצד הסרת גזרת הבמאי של הסטודיו שמח סִיוּם.

האלימות המחודשת (ולמה זה חשוב)

כעת הבמאי רידלי סקוט לא היה זר לרוח הרפאים הקודרת של איזו אלימות מדע בדיוני קודרת. אחרי הכל, השחרור האחרון שלו בזמן הפקת הסרט הזה היה אימה מדע בדיוני איקונית משנת 1979 חייזר, מה שמוביל את הבמאי לכלול ביצת פסחא חייזרית מהנה בבלייד ראנר. אבל האולפן היה מודאג מהתוכן האלים בפנים בלייד ראןהגזרה התיאטרלית של r. לפיכך הם בחרו לחתוך הרבה חיתוך וחיתוך. זה כלל סצנת מוות שצולמה מחדש עבור ז'ורה שמעניקה לפטירתה יותר כבוד ומחליפה את פניו של מבצע הפעלולים בזו של לי פולפורד, אבל גם קצת יותר ידוע לשמצה. הסצנה שבה טיירל נהרג בידיו של רוי כוללת שוב את עיניו שנקרו, מה שגזרת הבמאי השאירה בחוץ.

גרסת ה-Final Cut הזו של הסרט משלבת עוד צילומים אכזריים של באטי נותן לעצמו סטיגמטה מדממת, ספוגה בסמליות דתית המדגישה את תסביך האל שלו. רצף זה גם מנוגד את מעמדה של הנבל הטרגי של בטי עם יישורו של דקארד עם יהודה, שהוא אפשרות לסרט להזכיר לצופים שגיבור הסרט יכול להיות רפליקאי בעצמו, להרוג את חברו רפליקנטים. הסמליות הנוצרית הזו חזקה הרבה יותר עם האלימות המשוחזרת בסרט. אבל עוד אלמנט של Blade Runner Final Cut - התוספת של רצף החלומות המלא של חד-קרן בשילוב עם זה והסרת הסוף התיאטרלי המקורי הנורא שעוזר להבין בצורה מרגשת יותר את עלילת הסרט.

Blade Runner: The Final Cut's Full Unicorn Sequence הסבר

בכל מהדורה, בלייד ראנר הוא סרט שעלול להיות מבלבל. זה סיפור מעורפל ומסובך, ואפילו סרט ההמשך המאוחר של הסרט מאת איש החזון המדע בדיוני דניס וילנב היה מאתגר לא פחות עבור קהלים חסרי ידע. כמו המקור של 1982 בלייד ראנר 2049 היה צריך להסביר את הסוף שלו והתקשה להתחבר עם הקהל בקופות. אבל לפחות ל-Blade ראנר 2049 לא היה חלק חיוני בפאזל שנחתך על ידי עורכים נלהבים מדי. רצף חלומות החד קרן מתרחש כאשר האנטי-גיבור המסוכסך של פורד נרדם ליד פסנתר וחולם על חד קרן שרץ חופשי ביער. זהו דימוי שרובם מפרש כרמיזה לכך שדקארד הוא, מבלי שידע עצמו, למעשה רפליקאי שחולם על חופש משעבודו הכפוי. הסצנה נכללת בקצרה ב- Director's Cut, אבל ב-Final Cut יש לה מקום לנשום והמשמעות שלה מתבררת.

מדוע השינויים של Final Cut חשובים לבלייד ראנר

עבר כל כך הרבה זמן מאז שסרטו של סקוט הגיע לראשונה לבתי הקולנוע בצורתו הקטומה Blade Runner כבר לא מוגדר בעתיד. בעשרות השנים שחלפו מאז יציאת הסרט לאקרנים, זה הוגן לומר שנראה שהקהל הרחב הפך להיות פתוח יותר לסופים פתוחים. לראיה לתופעה זו פשוט תסתכל על כמה סרטים מודרניים מסתיימים בנימה מעורפלת, ואז השווה את זה ל בלייד ראנרהסוף המקורי שאושר על ידי הקהל. בגרסה המושמצת הזו, דקארד והרפליקנט הבודד ששרד נוסעים אל השקיעה על קטעים ממוחזרים מ הזריחה. באופן מכריע, הצופה לא לומד דבר על האם דקארד הוא רפליקנט או כל דבר אחר.

במקום זאת, כל מה שהקהל מגלה הוא שאי אפשר לסמוך על קהלי מבחן. הבדל חיוני אחד ב-Final Cut מהסרט המקורי הוא הסרת הסוף הטוב המיותר וההרסני הזה, החלטה שגם רידלי סקוט וגם הכוכב הריסון פורד אישרו. יש כאלה גרסאות רבות ושונות של בלייד ראנר שכמה מעריצי-על אפילו דירגו את הגרסאות הרבות, אבל דבר אחד שגזרת הבמאי, טביעת העבודה ו- Final Cut מסכימים עליו הוא שהסוף הסוריאליסטי הזה לא עובד. כך, בגזרת הבמאי של 1992 וגם בפיינל קאט, מוסרת הנסיעה שטופת השמש המוזרה אל מחוץ ללוס אנג'לס ואל ההרים. הוא מוחלף בהפרעה מעורפלת ואינטנסיבית יותר כאשר דקארד מביט בחד קרן אוריגמי. לאחר מכן, מכיוון שההתקשרות חוזרת זו הגיונית ב-Final Cut שבו ניתן להתמקד יותר בחלום החד-קרן המלא, זה לכאורה מעורר את ההבנה שלו שהוא רפליקנט.

אוקיי, אז הגילוי הזה לא נאמר במפורש, אפילו ב-Final Cut. וכן, הרבה מעריצי מדע בדיוני עדיין יטענו שדקארד אינו רפליקנט. אבל המעריצים חייבים להתווכח על הרבה תיאוריות שונות לגבי סרט כל כך מורכב, וזו הסיבה שהעמימות של Final Cut היא כל כך חיונית. למעשה, המעריצים של הזיכיון עדיין מתווכחים איזה סרט טוב יותר, בלייד ראנר או בלייד ראנר 2049. אבל אי אפשר להכחיש שעם הסוף שלו משוחזר וחלום חד הקרן המלא כולל, ה- Final Cut של בלייד ראנרהוא האיטרציה השלמה והממומשת ביותר של חזון המדע הבדיוני הייחודי של רידלי סקוט. ייתכן שחלק מהצופים עדיין ימצאו את קלאסיקת המדע הבדיוני המשפיעה הזו כבדה ומורכבת מדי עבורם טעם, אבל שחזור הסיפור השלם שלו בפיינל קאט נשאר רגע חיוני בקולנוע הִיסטוֹרִיָה.

הפלאש: למה וויין מנור (ומערת העטלפים) נטושים - כל תיאוריה

על הסופר